ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האם אתה בלוגססיבי? 

האם אתה בלוגססיבי?

 
 
שירה גל

אתם מחלקים את המחשבות שלכם לפיסקאות? מעלים שלושה פוסטים ביום? לשירה גל יש שאלון בול בשבילכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוקטור, נאנחתי בפניו, אני לא יודעת מה לעשות יותר; זה תוקף אותי בכל פעם שאני יוצאת מהבית, ומחמיר ככל שהמרחק הגיאוגרפי גדל. לפעמים אני צוחקת לעצמי ככה באמצע הרחוב, אנשים מסתכלים עליי, הם כולם נראים לי מוכרים וזה מכניס אותי לפראנויות. אני מפחדת דוקטור, אני כל כך מפחדת שכבר יש לי בחילה.

הדוקטור שותק ומחטט במסך המחשב הקטן והמאובק שלו. האווירה כל כך מתוחה שאני יכולה לשמוע את התה מבעבע בכוס. הוא מזדקף לפתע, אבל עדיין נמנע מלהביט לי בעיניים. הוא מוציא מהמגירה דף מודפס ומגיש לי אותו באי נחת ברורה.

- "תעברי על המשפטים שכתובים פה, ותסמני מ-1 עד 5 את רמת ההזדהות שלך איתם."
- "ואחר כך?"
- "ואחר כך תחזרי אליי ונראה לפי התוצאות מה אפשר לעשות."

יצאתי למסדרון הרוחש מקרים קליניים כאלו ואחרים. הכסא הפנוי היחיד היה בין בחורה צעירה שהיתה מרוכזת בסלולרי שלה לבין לא מגולח אחד בגיל העמידה שידו רעדה בכיסו בצורה מחשידה. "זה טיקים כאלו, רעידות" הוא ניסה להסביר לי כשמבטינו הצטלבו. אמרתי בסדר, הוצאתי עט, והתחלתי לקרוא את השאלון.
 

האם את בלוגרפילית? שאלון לבדיקת תסמיני התמכרות

1. בכל פעם שאת שומעת אנקדוטה מצחיקה ומעניינת את חושבת לעצמך "אני חייבת לבלג את זה!" ורצה לחפש דף ועט.

2. כשקורה לך משהו משעשע/עצוב/ מרגש/מוזר, עוד לפני שאת מחליטה איך להתמודד איתו את כבר מחפשת לו כותרת.

3. את מחלקת את המחשבות שלך לפסקאות.

4. לפני שחברים שלך מספרים לך פיסת רכילות אזוטרית, הם מבקשים שלא תפרסמי את זה באינטרנט.

5. אבל את עושה את זה בכל מקרה.

6. את סוחבת איתך את המצלמה לכל מקום רק כדי לצלם משהו נחמד לבלוג.

7. את אוספת תמונות ברשת באובססיביות כדי לשים אותם ברשימות.

8. כשמשעמם לך את עושה כותרות.

9. כשרע לך את מחליפה עיצוב.

10. כשחבר שלך מפליץ באמצע הלילה את קמה למחשב כדי לכתוב על זה.

11. במקום לעבוד את מקטרת בבלוג על העבודה שלך.

13. יש לך יותר משני בלוגים.

14. לא כולל במה חדשה, בלוגים באנגלית ועמוד בפליקר.

15. פתחת אימייל נפרד המיועד להתכתבויות בין בלוגרים וקבלת עדכונים.

16. והוא מפוצץ באופן קבוע.

17. עשית מנוי פרו לשנתיים, שיהיה.

18. את כותבת יותר משלושה פוסטים ביום.

19. ואחר כך לא מבינה למה בוטלו לך מנויים.

22. כשאת לא ליד מחשב, את מתגעגעת לבלוג, וחושבת - "בפעם הבאה שאני אכתוב בבלוג, זה יהיה על כמה שאני מתגעגעת אליו כשאני לא ליד מחשב".

23. את מבקשת מהקוראים שיצלמו לך את המונה כניסות כשהוא מגיע למספר עגול או מספר מעניין אחר (666, 5555 8989 וכדומה).

24. את קוראת לחברים שלך בכינוי שנתת להם בבלוג.

25. כל האנשים ברחוב נראים לך כמו בעלי בלוגים.
 
בזמן שאני מסמנת את הספרה 5 ליד כל אחד מהסעיפים, החרדה שלי רק הולכת ומתגברת. ידעתי שהיום הזה יגיע מתישהו. התחלתי בתור חיית אינטרנט מצויה, ואני אגמור בתור בלוגרפילית עם הפנייה לגהה. יאשפזו אותי לחודשיים של שיטוט חסר מטרה במסדרונות הלבנים ושיעורי יצירה טיפולית בפימו ומקרמה. חודשיים בלי לראות אור יום, רק פלורוסנט. חודשיים בלי בדיקת קאונטרים וחלון תגובות.

מה יהיה על הבלוג המסכן שלי בזמן הזה? מי ייכנס אליו מלבד חפשני גוגל מבולבלים? האם הקוראים שלי ייעלבו אם לא אענה להם על התגובות? כשאחזור אני אצטרך לספר להם את האמת, כמובן. אני אקרא לפוסט הזה " סופה של תקופה" ואולי - "האחים הלבנים כבר בדרך", למרות שלא נראה לי שאני אתייחס לזה בהומור.

הם בטח כבר דואגים לי, שם בבלוגספירה. כבר אחת בצהריים ועוד לא שמתי שום פוסט. למרות שבשעות כאלו אין טעם כי כל התיכוניסטים חוזרים מהבית ספר. מעניין אם "גרישא" עדכנה כבר, אני חייבת לרוץ לבדוק. אני רק אשים פה את השאלון, מקופל יפה יפה על הכסא הריק. לא צריך לרוץ עם כל דבר לרופא, בשביל זה המציאו את הוואליום.


הכתבה פורסמה מחדש במסגרת חגיגות חמש שנים לישרא-בלוג
בחזרה לפרויקט >
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by