ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לא על הלינק לבדו 

לא על הלינק לבדו

 
 
איתמר שאלתיאל

מיהי באמת היד שמנענעת את גוגל? איתמר שאלתיאל על סוד ההצלחה הפחות מוכר של המחפש מקליפורניה: הקישור האנושי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"ישו נושא את הצלב": הירונימוס בוש
 "ישו נושא את הצלב": הירונימוס בוש   
קשה עם האינטרנט הזה. באמת שקשה. ארץ שממה רחבת ידיים, מצמיחה פירות רקובים, תפוחי סדום. הלך שמגיע לאינטרנט לראשונה, יחרד. מסביבו מטח פרצופים קמלים, חסרי שם. ביניהם, עיניו עצומות, נושא ישו את הצלב. כמעט ולא רואים אותו בין כל הכיעור הזה, אבל הוא שם, למי שיחפש.

הצייר הירונימוס בוש, בבלי דעת, תיאר את האינטרנט טוב מכפי שתיארו אחרים. ראו את התמונה הזו, "ישו נושא את הצלב". ישו טובע בתוך ים הפרצופים האדיש לקיומו. כמעט ולא רואים אותו בתוך כל הכיעור הזה. הרשת אינה שונה בהרבה. מי יכול היה לנחש כמה חרא יכולים בני האדם לנפק, לו רק סיפקו להם את ההזדמנות. ובתוך כל החרא הזה, ישו. אותו אתר בודד, שאליו תשוקתך, והוא ישלוט בך.
 

מבטי הקבצנים

 
בטור הלפני-אחרון שלו, טען שוקי גלילי, שגוגל מספק פופולריות, לא רלוונטיות. גלילי צודק, לפחות חלקית. גוגל אכן מדרג את האתרים על פי קריטריון שניתן לכנותו, באופן פשטני משהו, "פופולריות". אבל גלילי שוכח דבר אחד - בכל הנוגע לאינטרנט, מסעודה משדרות יודעת מה היא עושה.

נסו לרגע לדמיין את הרשת. שרתים על שרתים על שרתים, מאכלסים דפי HTML לאין מספר. ובין הדפים? כלום. חלל ריק. בין פניו של הקבצן לפניו של ישו אין אף לא דבר, רק רקע שחור. עם זה צריכים מנועי החיפוש להתמודד.

כיצד גוגל מתמודד עם הזוועה הזו? הוא בוחן את מבטי הקבצנים. הרשת מלאה לינקים, וגוגל מחפש אותם. מתוך מבטים אלה הוא בונה לנו סדר.

בעיקרון, השיטה פשוטה למדי. PageRank, אלגוריתם החיפוש של גוגל, בודק כמה קישורים מופיעים לאתר מסוים, ועל פי זה מדרג אותו גבוה יותר בהיררכיית החיפוש. אבל למעשה, האלגוריתם הזה לא רק בודק את מספר הקישורים, אלא גם את טיב הקישורים. במלים אחרות, PageRank רוצה לדעת לא רק לאן מסעודה מסתכלת, הוא רוצה גם לדעת מה יש לה לומר על זה.
 

תת המודע הקולקטיבי

לחצו רגע על הקישור הזה. אם לחצתם, אתם מן הסתם יודעים לאן הוא מוביל. אם לא לחצתם, תמשיכו לחיות באפלה. הסיבה לכך היא שלא סיפקתי אף מידע על הקישור. "זה" הוא דאיקט, מילה ריקה שאינה אומרת דבר. כדי להבין מה "זה" אומר, יהיה עליכם לעקוב במבטכם אחר האצבע, לראות לאן הצבעתי.

עכשיו הביטו על הקישורים הקודמים בכתבה. הטקסט "גוגל אכן מדרג" מוליך למנוע החיפוש. אזכור טורו של שוקי גלילי מפנה לעמוד הטקסט עצמו. אנשים מייצרים קישורים, שיש קשר בינם לבין האתר אליו הם מקשרים. במילותיו של גלילי, הם מנסים ליצור קישורים רלוונטיים. הם מצביעים למקום מסוים, ומכנים אותו בשם. גוגל מחפש לא רק את מבטו של הקבצן, אלא גם את הקללה שהוא מטיח בישו. הקללה הזו היא מקור כוחו של גוגל.

לא לחינם גוגל זכה לפופולריות כזו. הוא עובד. מסתבר, כאמור, שמסעודה יודעת מה היא עושה. אמנם מדי פעם מישהו מבצע Google-Fuck (משכב-גוגל, בלעז), והמוני בני אדם מקשרים את המילה "אידיוט" עם נשיא אמריקני מיותר, אבל במרבית הפעמים זה עובד, עובד היטב.
 
 
ובמובן הזה, גוגל הוא הרבה יותר ממנוע חיפוש, הוא תת המודע הקולקטיבי שלנו. גוגל מוכיח שלמרות הכל רובנו חושבים בצורה דומה. אנו מביטים ברשת, בהמון הפרצופים, אבל המבט תמיד מתמקד בסוף בישו, בעיניו העצומות. ובסוף, למרות כל הפרצופים, למרות השוני, נקרא לתמונה "ישו נושא את הצלב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by