ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מורידים את הכפפות 

מורידים את הכפפות

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

מטות הבחירות של ברק ושרון נכנסים להילוך גבוה, ורק הציבור נשאר אדיש. במטה ברק מורידים את הכפפות ומכוונים נמוך בניסיון לחמם את הקמפיין, אבל שיעור ההצבעה הצפוי הוא כ-50 אחוז. איזה מנדט ואיזה סיכוי יהיה לראש ממשלה שייבחר ברוב של כרבע מהעם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אין מנדט

ברק. בעבודה בוחרים לכוון נמוך (איורים: אלכס בנרר)
 ברק. בעבודה בוחרים לכוון נמוך (איורים: אלכס בנרר)   
הפעמון צלצל, המתחרים נכנסו לזירה, הם כבר הספיקו אפילו להוריד את הכפפות. האלמנט היחיד שחסר במערכת הבחירות הזו היא תרועות הקהל. נכון להיום, חודש וקצת לפני הבחירות, הציבור אדיש. בשטח נחתכות סוגיות שיקבעו את גורל העם והמדינה, הציבור מסתפק בראיונות טלוויזיוניים עם שני המועמדים. כלפי חוץ, מפגינים העבודה והליכוד כאחד שאננות: ממטות הבחירות של שתי המפלגות נמסר השבוע על גיוס המוני של מתנדבים, על "התעוררות השטח", בשטח עצמו הפעילים המעטים בקושי מתגברים על מעצ.

לפי ההערכות האופטימיות ביותר, יגיע שיעור ההצבעה בבחירות אלו לכ-50 אחוז, מתוך אותם חמישים אחוז יטילו רבים פתק לבן. בימים אלו, כאשר כל מועמד מצהיר הצהרות בדבר המנדט שיש לו או שאין למתחרהו מן העם, כדאי לזכור שראש ממשלה, יהיה אשר יהיה, שיבחר ב"רוב" של פחות מרבע מהאוכלוסיה, לא יחזיק מעמד יותר משנה. ושוב, רעיון העיוועים של בחירה ישירה של ראש ממשלה ללא פיזור הכנסת, לא מוביל אותנו לשום מקום.
 

ראש בראש

שרון. הוא יביא שלום, הוא יביא ביטחון. איך? סוד כמוס
 שרון. הוא יביא שלום, הוא יביא ביטחון. איך? סוד כמוס   
בליכוד ובעבודה הורידו את הכפפות השבוע, והתחילו לכוון נמוך. עד כה, ההתקפות הנמוכות והחריפות יותר, באו מכיוון העבודה, יש שיאמרו בשל "היסטריית הסקרים" שאחזה במטה ברק. במפלגת העבודה, יש שמיצרים על הורדת המודעה בעיתונות הערבית אודות תפקידו של שרון בסאברה ושאתילה, יש שמיצרים אפילו על ההתנצלות שבאה בעקבותיה. "המודעה היתה עובדתית ובמקומה" אמר לי יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר פינס, "לדעתי היה שרון צריך להתנצל גם בפני האמהות השכולות של חללי צה"ל בלבנון ובפני תושבי הצפון".

בליכוד לעומת זאת, התהפכו היוצרות. שרון משולח הרסן, האימפולסיבי, הפך להיות ממלכתי וסולידי עד כדי מתק שפתיים. בעקבות פרסום המודעות הסתפק שרון בקריאה למטה ההסברה של העבודה "לעשות חשבון נפש". שפשפתי אוזני בתדהמה: הקול קול שרון, המילים מילותיו של שריד, אולי של ברק.


קו האמצע

למרות הסקרים, הנעלם הגדול של בחירות אלו כמו גם של מערכות בחירות קודמות היה ונשאר אופן הצבעתם של מצביעי "גוש המרכז". בליכוד, הפנימו את הדעה שככל ששרון ידבר פחות, כך יצביעו עבורו יותר מצביעי מרכז. בעבודה לעומת זאת, מתעלמים במפתיע מחתך האוכלוסיה הזה. "אני סבור שהבעיה העיקרית היא עדיין מצביעי השמאל" אומר פינס. לדעתו של פינס, החיבור ההדוק בין העבודה למרצ במערכת הנוכחית נועד להחזיר בראש ובראשונה את השמאל "הביתה", ניתוב מצביעי המרכז לעבודה היא בעייה פחות אקוטית כעת, לפי פינס.

פינס, ירושלמי גאה, סיפר לי כי חזר בדיוק מישיבה בה היו ראשי המטות של אזור ירושלים, והוא "מרוצה מאוד". לו במקום לחזור הביתה היה ממשיך לנסוע בכביש הדמים החדש, כביש 443 מירושלים לגוש מודיעין, היה מגיע לישובי המכבים. האוכלוסיה במקום היא אוכלוסיית "מרכז" מובהקת, או שמאלה מזה. בבחירות הקודמות הצביעו תושבי גוש מודיעין ברוב גדול לאהוד ברק. "השנה" סיפר לי ביאוש פעיל מקומי בעיר החדשה, "לא שמענו כלום לא מזה ולא מזה. כרגע, אני בעניין של פתק לבן".
 

אג'נדה

גם כשלוחצים אותו לקיר, בורח שרון מצמד המילים "אג`נדה מדינית" כמו מאש. הוא יביא שלום, הוא יביא ביטחון, איך? חכו ותראו, סוד כמוס. במטה שרון מדגישים כל הזמן את ההבדל בין ברק ה"סוליסט" לשרון ה"מתייעץ". שאלתי השבוע יועץ בכיר במטה הבחירות של שרון עם מי שרון מתייעץ בדיוק. הוא מתייעץ עם הרבה מאוד אנשים, הסביר לי היועץ, ביניהם: ראשי מערכת הביטחון בעבר, אנשים מהמגזר הפרטי והציבורי ועוד ועוד. "ובכל זאת" הקשתי, עם מי מהפוליטיקאים הוא מתייעץ: לימור לבנת? סילבן? דני נווה? "תראה", הסביר לי היועץ, "עם הפוליטיקאים הוא באמת מתייעץ פחות".

נכון להיום, תוכניתו המדינית (אם יש כזו) של שרון לא ברורה אפילו לבכירים במפלגתו, בדיוק כמו ברק בשעתו. במטה שרון חוזרים כמנטרה על נושא הר הבית, הבקעה ויישובי גב ההר שיישארו בריבונות ישראלית, ועל כך ש"אין לפתוח משא ומתן בשעה שיש אלימות (פלסטינית) בשטח". שאלתי בעדינות, כמה זמן מקציב שרון ל"הפסקת האלימות": יום, שבוע, חודש, שנה? במטה התחמקו.

אופיר פינס לעומת זאת, כבר מברך על המוגמר: "עובדה" הוא אומר לי, "שבגילה הפסיקו לירות". "לבינתיים?" אני שואל. "לא, לא לבינתיים" הוא נחרץ, "הפסיקו". בזמנים בהם עוברת הארץ ממלחמה לשלום תוך פחות מיום, זמן הוא באמת מושג יחסי.

היום שאחרי

"אין, לא היה ולא יהיה שום הסכם סודי עם ש"ס לפני הבחירות", הבהיר לי אתמול ליאור חורב, יועץ בצוות האיסטרטגי של אריק שרון. לדבריו, הטלפון הראשון שיעשה שרון אם יבחר לראש הממשלה, יהיה לאהוד ברק, או לאדם אחר שיעמוד בראש מפלגת העבודה. "כמובן שש"ס תהיה שותפה חשובה בקואליציה", אומר חורב, "שהלא אם לא - נצטרך לפנות ליותר מדי מפלגות קטנות. אבל שיהיה ברור - אין שום הסכמים לפני". השטח מזמר זמירות אחרות: חבר הכנסת יאיר פרץ מש"ס מונה לסגן ראש מטה הבחירות של שרון, אפילו הנאיבים בינינו יסכימו שכנראה לא מדובר פה ברוח התנדבותית תמוהה שפשתה בש"ס לאחרונה.

בעבודה לעומת זאת, מזמרים זמירות שונות לגמרי. "אני אישית אשמח אם ברק ירים טלפון לאחר שיבחר ויזמין את הליכוד לשבת בממשלה", אומר פינס, אך מוסיף באותה נשימה כי "שרון לא יוכל לקבל לא את תיק הביטחון ולא את תיק החוץ". "אז מה בכל זאת תיתן לו?" אני מקשה. "אני מוכן לתת לו בדיוק את מה שנתן לו שמיר (תיק הבינוי והשיכון - א.ר.ג), לא יותר". עולם הפוך.

בליכוד "הכשירו" את ברק (לאחר כמה גמגומים הצליח בסופו של דבר שרון להגיד כי "תחת הנהגתי, ברק יהיה שונה"), בעבודה, שרון הוא עדיין בבחינת טמא, אפילו ש"ס, שהביאה על העבודה את צרת הבחירות הנוכחית, טמאה פחות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by