ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
רבותי, ההיסטריה 

רבותי, ההיסטריה

 
 
אניק ג`סדנון, איי.פי


ממרחק של שנה, נראית היסטריית באג אלפיים כמו אנקדוטה משעשעת. אבל האמת היא שהסיבה שהכל נגמר בשלום היא בעיקר העבודה הקשה שהושקעה בפתרון הבעיות. מה קרה בשנה האחרונה לכל המומחים? למה קיים עדיין סיכוי טוב שהבאג יכה? ומה עשו אנשים שקנו טונות של שימורים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
200 מיליארד דולר על ההכנות. מרכז בקרת החשמל האמריקני למילניום
 200 מיליארד דולר על ההכנות. מרכז בקרת החשמל האמריקני למילניום   



שנה אחרי היסטריית באג אלפיים, כל מה שנותר ממנה הוא רק זיכרון עמום עבור רוב האנשים. גם אנשי המפתח שעסקו בהכנות למעבר הדרמטי התפזרו לכל עבר: ראש המטה הלאומי האמריקני למעבר לשנת 2000 הוא היום סגן ראשי עיריית וושינגטון. מרכז החירום לבאג 2000 שהוקם בהשקעה של 50 מיליון דולר, משמש כיום כמטה של צוות המעבר של הנשיא הנבחר ג`ורג` וו. בוש. והמתאם הבינלאומי להיערכות לבאג, מתכוון לבלות את הסילבסטר הנוכחי בערב רגוע עם חברים, בניו-יורק.

החרדה הקולקטיבית שאחזה בעולם והסתיימה בלא כלום נראית היום אפילו מעט מגוחכת. אבל לדברי דמויות מפתח במאמץ ההיערכות לבאג המילניום, דווקא למדנו ממנו כמה שיעורים חשובים. "למדנו שאפשר, אם אנחנו משקיעים בכך משאבים, לפתור בעיות גלובליות קשות שיצרנו בעצמנו", אומר ברוס מקונל, מתאם ההיערכות הבינלאומית לבאג. "זה היה סיפור מצויין של שיתוף פעולה ועבודה קשה. זה היה סיפור יקר, אבל מוצלח בסך הכל".

לטובת מי שכבר הספיק לשכוח, הסיבה לבהלת באג אלפיים היתה החלטה של יצרני מחשבים מלפני עשרות שנים, כי מסיבות של חיסכון בזיכרון, יצויינו השנים בתאריכים בשתי ספרות בלבד. הדבר גרם לכך שכאשר השנה התחלפה מ-99 ל-00, פירשו זאת מחשבים כשנת 1900, דבר שגרם לכשל בפעולת תוכנות שונות.

לולא היה מטופל בזמן, באג 2000 היה יכול לפגוע במחשבים ששולטים ברשתות חשמל, בקרת תעופה, מערכות בנקאות ורשתות טלפונים. או בקיצור, להחריב את כל התשתית של העולם המערבי.
 
לא התפוצץ בסוף. הכור בצ`רנוביל
 לא התפוצץ בסוף. הכור בצ`רנוביל   

ממשלות וחברות בכל העולם הוציאו סכום אדיר של כ-200 מיליארד דולר בניסיון לפתור את הבעיה, ולפני שנה בדיוק, עם המעבר לשנת 2000, עמד העולם כולו וצפה בעצבנות במתרחש, תוך תקווה שחלק גדול מספיק מהבאגים תוקנו, ולא יקרה שום אסון גלובלי. ברוב המקרים אכן לא קרה כלום. האורות לא כבו, מטוסים לא נפלו מהשמיים, טילים גרעיניים לא שוגרו בחצות הלילה.

בגלל המספר המועט של תקלות שהתרחשו, כל המומחים שהזהירו מפני הבאג נאלצו מיד להדוף את הביקורות מצד מי שחשדו כי העולם כולו נפל קורבן להונאה ענקית. "זה כמו להגיד למנתח מיד אחרי שהוא סיים ניתוח מסובך, כי כיוון שהחולה בסדר, הניתוח לא היה מסובך", אומר האריס מילר, נשיא "איגוד טכנולוגיות המידע האמריקני". "אכן צצו בעיות, והסיבה שהן היו כל כך מצומצמות נעוצה בכך שאנשים עשו עבודת הכנה טובה".

בין הכשלונות שכן נרשמו בעקבות הבאג: מחשבים המעבדים תמונות מלווייני ריגול אמריקניים הפסיקה לעבוד, לקוחות כרטיסי אשראי חוייבו מספר פעמים על רכישה אחת, אירעו מספר תקלות בכורים גרעיניים יפנים - אבל לא נגרם כל נזק בעקבות כך. עוד תקלות קבות ודאי לא דווחו, כיוון שחברות לא היו מעוניינות לחשוף זאת. אבל גם הבעיות הללו תוקנו במהירות, ואף אחד לא חש בהן.

הלקח העיקרי שניתן היה ללמוד מסיפור באג 2000, הוא אולי כי למרות שהחברה שלנו הפכה לתלויה במחשבים, האנשים עדיין מנהלים את העניינים. "אין שום דבר יותר טוב מהון אנושי", אומר ג`ון הול, דובר אגודת הבנקאים האמריקנית. "אני חושב שאנשים התחילו להעריך יותר את הטכנולוגיה אבל לא פחות את האנשים שמאפשרים לטכנולוגיה הזו לפעול".
 
דווקא היה כיף. ליל המילניום בלונדון
 דווקא היה כיף. ליל המילניום בלונדון   
אבל מסתבר שלא כל הבעיה נפתרה. מדינות וחברות רבות פתרו את הבאג בצורה של טלאים לתוכנה שלהן, מה שעלול ליצור בעיות בעתיד. תיקון נפוץ לבאג היה לגרום למחשב לחשב את התאריכים כך שסוף המאה יתרחש רק בעוד 30 שנה מהיום. אם אותן מערכות עדיין יפעלו, הן יצטרכו תיקון גם בעוד 30 שנה. "אולי התחמקנו מהכדור הפעם", אומר דייל ווייד, אחראי באג 2000 ב"מוסד להנדסת חשמל ואלקטרוניקה", "אבל תיקונים שיחזיקו מעמד באמת לא יהיו קלים לתיקון. כשמסתכלים על התשתית רמת האמינות שלה לא גבוהה והיא מועדת לתקלות".

לפני שנה, ייעצו המומחים לציבור להכין מלאי של מזון, מים וסוללות לקראת ה-31 בדצמבר, אבל לא להגזים באגירה. היו כאלה שלקחו את העצה הזאת צעד אחד רחוק מדי: לא בטוח עד כמה החגיגה תהיה גדולה עבור 20 משפחות שנמלטו להרים בווירג`יניה, ונשארו שם שנה אחר כך. חלק מאותן משפחות פשוט נכנסו לחובות ענק כיוון שהוציאו סכומי כסף אדירים על מאגרי מים, מזון ודלק.
 
 
הדוגמה הסמלית ביותר להכנה המאסיבית לבאג שלא היה, היא אולי הסיפור של דניס אולסון, מהאדסון, וויסקונסין. אותו אולסון קנה עשרות קילוגרמים של בשר מיובש, כ-100 קילו פסטה, כמות גדולה של מי שתיה, גנרטור, דלק ועוד. כל אלה, כמובן, לא היו נחוצים לו כלל. הוא תרם את רוב האוכל שקנה לצדקה במהלך השנה האחרונה, אבל עדיין יש לו אספקה שתספיק לחודשיים, אותה הוא שומר למקרה של סופת טורנדו או כל אסון בלתי צפוי אחר.

הוא אומר כי הוא אינו מתחרט על כך שהוציא 20 אלף דולר כדי הלתכונן למעבר לשנת 2000. "זה רק כסף, ותמיד אפשר להרוויח עוד, למרות שבהחלט היה נחמד לקנות בכסף הזה סירה. צריך להסתכל על זה בחיוך. זה היה נושא רציני מאוד בזמנו, אבל זה כבר מאחורינו".





 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by