ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: Killzone 

ביקורת משחק: Killzone

 
 
עמנואל מיברג, גיימר

עמנואל מיברג יצא לסיבוב על משחק היריות החדש מבית סוני והתאכזב לגלות מטווח סוג ב'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פעולה מגוף ראשון בעולם עתידני
 פעולה מגוף ראשון בעולם עתידני   
אם 'קילזון' היה מקרר, מכונת כביסה או טלוויזיה, הייתם מחזירים אותו לחנות ודורשים את כספכם חזרה. המקרר שלי לא 'מגהק'. לא מדובר במקרר יוקרתי; אין בו טכנולוגיה עתידית שמצננת ירקות בעזרת שחזור גנטי של קרחוני אנטרקטיקה. אבל לפחות הוא מקרר; הוא לא משנה טמפרטורות על דעת עצמו ומדפיו אינם קורסים תחת משקלו של בקבוק קולה. הוא מתפקד כשורה משום ששילמתי עבורו מחיר מלא. לו המקרר היה מתגלה כפגום לאחר שהוצאתי אותו מהקופסה, הייתי יוצר קשר עם היצרן, דורש פיצוי עבור הכסף המבוזבז ועגמת הנפש. רוב הסיכויים שהייתי מקבל החזר, או לפחות מקרר חדש.

אז למה זה צפוי ואף לגיטימי, שאם אתקשר ל'סוני', אחד התאגידים הגדולים בעולם, ואתלונן על 'קילזון' - שגם הגיימר המתחיל יכול לראות שמדובר במשחק שאינו מוכן עדיין להפצה - הם יטרקו לי בפנים? הרי לו הייתי מתקשר בקשר למסך פלזמה, מערכת סטריאו וכו', הם היו מתייחסים אלי בכבוד הראוי, כלקוח ששילם - והרבה.
 

המשחק לא גמור - והעולם שותק

גיבור המשחק הוא חייל בשם טמפלר
 גיבור המשחק הוא חייל בשם טמפלר   
כיצד קרה שדווקא צרכני משחקים ומחשבים זוכים לזלזול כזה? רק חישבו על כרטיסי המסך של ATI, שמעולם לא עבדו ללא תקלות; השרתים הקורסים של 'בליזארד', עבורם משלמים שחקני World of Warcraft כל חודש; המשחקים המבוגבגים, שלא לדבר על 'חלונות'. למה אנחנו צרכנים של סוג ב'? הרי אנחנו מכניסים לקופות החברות הללו סכומי עתק - על צ'ק המשכורת של מנהל מחלקת פיתוח משחקים בחברת 'סוני', יש יותר אפסים משתמצאו באריזת חיסכון של דגני 'צ'יריוז'. אז למה הוא לא יכול להפיץ משחק גמור? לא משחק טוב, לא משחק מדהים, רק גמור.

ולמה אנחנו, הצרכנים, לא עושים שום דבר בנידון? כאשר מחירו של כרטיס קולנוע עולה בחמישה שקלים, לא תספיקו להגיד 'סינמה סיטי' וכבר מתחיל חרם על האקרנים. חברות משחקים מודיעות לנו שמחירם של המשחקים יעלה בצורה משמעותית בשנה הבאה, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לשבת בשקט ולחכות למכה הבאה. מתי תתחיל המהפכה שלנו?

אבל אני סוטה מהנושא. 'קילזון' הוא דוגמה נוספת למשחק שזורז לחנויות לפני שלב הליטוש ותיקון הבאגים. מה שמעצים את הטעות של מפתחי/מפיצי המשחק, היא העובדה שבמשך כל זמן הפיתוח הם היללו אותו כמשחק יריות מגוף ראשון פורץ דרך. הוא מראש יועד להיות משחק הדגל החדש של קונסולת הפלייסטיישן 2 - מין Halo killer.

תגידו מה שתרצו על נימוס בפרסום כזה, אבל כאשר משחק זורק כפפה בפני משחק כמו Halo, מצפים ממנו לאיכות גבוהה. כעת המשחק בחנויות, ואפשר להגיד ללא ספק שאם Halo היה פוגש את 'קילזון' בסמטה אפלה, הוא היה מכניס אותו לכסא גלגלים.
 

סכסוך גלקטי ויריות מגוף ראשון

הסכסוך הגלקטי המפואר מתרחש בתחומי כוכב אחד בלבד - וקטה
 הסכסוך הגלקטי המפואר מתרחש בתחומי כוכב אחד בלבד - וקטה   
על פי 'קילזון', בעתיד בני האנוש יהיו פזורים בכל רחבי היקום. סרטון הפתיחה המרהיב מציג בפנינו את ההתיישבות המבודדת על כוכב 'הלגסט', שתנאי האטמוספירה הקשים שלו גרמו לאוכלוסייה לעבור מספר מוטאציות. ה'הלגנים', ששמרו טינה נגד כדור הארץ וצבאו, ה-ISA, כבר פעלו נגדו בעבר. עכשיו, תחת הנהגתו החדשה של 'ויסארי' האכזרי וסגנו 'לנטה', מוכנים כוחות 'הלגסט' להתקפה כללית שתשמיד את כוחות כדור הארץ ואת האדם האחרון.

פתיחת העלילה מכינה אותנו לסכסוך גלקטי, אך הסכסוך מתרחש רק בתחומו של כוכב בשם 'וקטה', אליו מצליחים ההלגנים לפלוש עקב תקלה במערכת ההגנה הלוויינית שלו. במשימה הראשונה תשחקו בתור 'טמפלר', חייל ISA למופת, שמנסה להדוף את כוחות האויב כנגד כל הסיכויים.

בהמשך מצטרפים אליו שלוש דמויות שחיקות נוספות: 'לוגר', מתנקשת בכירה שלה עבר רומנטי עם 'טמפלר'; 'ריקו', מומחה לכלי נשק כבדים. הוא שחור ומפולפל (מהסוג של סמואל ג'קסון), ושונא את ההלגנים בכל עוז, בהיותו הניצול היחיד מיחידתו, שהם חיסלו; הדמות האחרונה, 'האקה', הוא חצי אדם, חצי 'הלגני', עריק 'הלגסט' שמרגל עבור ה-ISA.

לאחר שהקבוצה מתגבשת, היא יוצאת למסע שמטרתו לעצור את הכוחות הפולשים, ולגלות את הסיבה ל'תקלה' במערכת ההגנה של הכוכב. העלילה אינה מתעמקת באמת בכל הנושאים שהיא מעלה במהלך המשחק. אבל כתיבה טובה, סרטוני מעבר מצוינים והדינמיקה המוצלחת בין הדמויות הראשיות, מצליחה לשמור על העניין של השחקן במשך כל המשחק.

המשחקיות ב'קילזון' היא מהסוג הפשוט שאנחנו מכירים ממשחקי יריות בגוף ראשון. המערכה לשחקן יחיד כוללת תשע משימות באורך בריא, שייקחו אתכם לשדות קרב בוערים, ערים מבוצרות, ביצות ופסגות הרים.

בתחילת רוב המשימות, תוכלו לבחור עם איזה מארבע הדמויות תרצו לשחק. אם תבחרו בלוגר, תוכלו לנצל את ראיית הלילה שלה ויכולת ההתגנבות כדי להפתיע את האויב; אם תבחרו בהאקה, תוכלו להיכנס לאזורים מאובטחים שפתוחים רק להלגנים וכו'. בחירת הדמות משנה קצת את ההתקדמות במשימות, אבל את רוב הזמן עדיין תבלו בקרבות נגד גלים בלתי פוסקים של כוחות אויב.
 
 

משחקיות לא מגוונת

ללא אינטליגנציה מלאכותית מאתגרת או גיוון במשחקיות, המשחק משעמם די מהר
 ללא אינטליגנציה מלאכותית מאתגרת או גיוון במשחקיות, המשחק משעמם די מהר   
ארסנל כלי הנשק המגניב כולל רובי סער, מכנות ירייה ו'שוט-גאנים'. בזכותו הקרבות הופכים למהנים במובן הבסיסי. הבעיה היא שללא אינטליגנציה מלאכותית מאתגרת או גיוון במשחקיות, חוץ מהמעריצים הלהוטים של הז'אנר, המשחק עלול לשעמם במהירות כל גיימר אחר.

החדשנות היחידה מבחינת משחקיות, היא הדרך בה 'קילזון' לוקח את המונח 'בגוף ראשון' צעד אחד קדימה. בכל משחק בגוף ראשון אחר רואים את העולם מבעד לעיני הדמות, אך מיקום המבט הזה אינו חלק מהמשחק. ב'קילזון', כל פעולה שתבצעו תשפיע על המבט (כלומר, הראש של הדמות), כפי שקורה במציאות.

כך, למשל, כאשר תטענו את הנשק , הדמות לא תמשיך להתבונן קדימה בזמן שהידיים עושות את כל העבודה. ב'קילזון', תפנה טעינה את המבט למטה, אל עבר הנשק. שיטה זו חוזרת גם בעת זריקת רימון, דילוגים מעל מכשולים, ריצה וכו'. דבר זה אכן מקשה על השחקן בצורה לא מוכרת, מה שעלול לעצבן גיימרים מסוימים. אבל לדעתי הוא מוסיף מקוריות רבה ועוזר לשלב אותנו בעולם המדומה בדרך שטרם הכרנו.

'קילזון' מנסה להיות Halo בכל מחיר, ואם ל-Halo יש מצב מרובה משתתפים, גם 'קילזון' רוצה אחד כזה. המצב מרובה המשתתפים אינו מתעלה על המשחקיות במערכה לשחקן יחיד. אבל אם זאת מוצאת חן בעיניכם, תוכלו להאריך את זמן החיים של המשחק ולשחק נגד חברים במסך מפוצל או ברשת, במגוון מפות ומצבי משחק מוכרים. ארבע דמויות שונות ויכולת משחק ברשת, מתחננים למצב Co-Op, אבל מצב זה אינו קיים, וחבל, שכן הוא לבטח היה משפר את ציונו הסופי של המשחק.
 

העיצוב האמנותי מתבזבז בגלל בעיות טכניות

העיצוב האמנותי מתבזבז
 העיצוב האמנותי מתבזבז    
העיצוב האמנותי שעומד מאחורי הגרפיקה של 'קילזון', הוא ההישג היחידי שלו. אין ספק שאמני הקונספט של המשחק מוכשרים ביותר. מספיק להביט בעולם המתפורר ורדוף המלחמות של 'קילזון', בעל המראה הייחודי והמדויק. אלה חיילי ההלגסט, הלבושים בחליפות מלחמה שחורות, ורק שתי עיניים אדומות זוהרות בחשכה. ואלה כלי הנשק העתידניים, כמו שצריך להיות. כולם מעוצבים בצורה מושקעת ומאיירים עולם קודר ומפחיד. חבל שהיבטים טכניים פשוטים הורסים את עבודת העיצוב ומונעים מאתנו לראות ולהעריץ את 'קילזון'.

שיעור קצר בגרפיקה: במשחקים תלת ממדיים, לעצם באופק יש פחות פרטים. במשחקים בהם אפשר לראות עצמים גם ממרחק רב וגם מקרוב, עצם חסר פרטים שתראו מרחוק, 'יתרנדר' מחדש ויתווספו לו פרטים בכל פעם שתתקרבו אליו. כך ניתנת האשליה של פירוט ללא צורך בהעמסה על זיכרון או הגבלות אחרות.

הבעיה ב'קילזון' היא, שמסיבה לא ברורה ה'רינדור' שאמור להתבצע ככל שתתקרבו לעצם מסוים, מגיע באיחור. לדוגמה: אם תראו אחד מחברי היחידה שלכם מרחוק הוא יראה בסדר. אבל כשתתקרבו אליו, הוא יראה כמו דמות ממשחק של העשור הקודם, שהמציאה מכונת זמן ושנקלע במקרה לעתיד. ואז, כעבור מספר שניות מביכות - פוף! מול עיניכם הוא יתעדכן בבת אחת לגרפיקה עכשווית.

עוד פאשלה גראפית צורמת במיוחד במשחק, היא הניסיון העלוב לכלול מנוע פיסיקה. עבור גופות האויבים, המשחק משתמש בטכנולוגיית 'בובת סמרטוטים' (Ragdoll). אבל זו מתוכנתת כה רע, שגופות החיילים צפות, מפרפרות ומתמתחות, עד שהמראה כבר אינו מתסכל אלא קומי.

אלו שתי פאשלות בולטות, שראיתי לחובה לתאר בפירוט מזוויע. אבל פרט להן מכיל המשחק אין ספור 'באגים', שטרם ראינו מתחילת ימי התלת-ממד, בטח שלא במשחק בעל פרופיל כה גבוה. ללא כל הבאגים שלו, 'קילזון' יכול היה להיות בין המשחקים היפים ביותר של הפלייסטיישן 2.

למרבה המזל, הסאונד במשחק לא סובל מאותה רשלנות. כלי נשק נשמעים בעלי עוצמה. כמו כן פיצוצים באופק ורעשי מלחמה אחרים, תורמים להווי והדיבוב סביר.
 

לתלמיד יש פוטנציאל לא ממומש

חיילי ההלגאסט - עיניים אדומות זוהרות בחשכה
 חיילי ההלגאסט - עיניים אדומות זוהרות בחשכה   
כפי שנאמר בפתח הדברים, אלא אם אתם מוכנים להתעלם מבעיות טכניות ברורות, לא מומלץ לקנות את 'קילזון', מכיוון שהוא מוצר פגום. יחד עם זאת, אם אין לכם משחק פעולה אחר לשכור במהלך סוף השבוע, 'קילזון' יספק לכם את מנת האדרנלין הדרושה.

באחד משלבי הפיתוח של 'קילזון' הסתתר משחק טוב. אם היו ממשיכים לעבוד עליו, אולי באמת הוא יכול היה להיות משחק הדגל של קונסולת הפלייסטיישן 2, בסגנון משחקי הפעולה בגוף ראשון. מה אתם יודעים - אולי אפילו מתחרה ל-Halo.

ההרגשה היא שהמפתחים לא קיבלו מבעלי הבית את הזמן הדרוש להשלים את הספרינט האחרון של הפיתוח. עם 'קילזון', בנו המפתחים בחברת 'גרילה', שלד למשחק מצוין. למרות שהוא לא יצא כזה בסוף, נקווה שהם יחזרו אלינו בעתיד ויראו לנו למה הם באמת מסוגלים.
 

ציונים סופיים

 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by