ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: דוט קומיקס 

המהפכה: דוט קומיקס

 
 

המהפכה לא פוסחת גם על ענף הקומיקס. פתאום כל אידיוט יכול לפרסם את הקומיקס שלו ברבים, הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לקומיקס להתפתח לכיוונים מגניבים ביותר (ואפילו לא צריך פס רחב), והכי חשוב: רוח החרמנות האינטרנטית רק עושה טוב לקומיקס האירוטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה התחיל עם אנימציות GIF אוויליות. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר
 זה התחיל עם אנימציות GIF אוויליות. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר   
בראשית היה הקומיקס. הרבה לפני כל השאר. למעשה, עוד משחר נעוריו, עת גר במערות וצד ממותות עם נבוטים בשעות הפנאי, השתמש האדם בציורים כדי להעביר אינפורמציה. אלפי השנים שחלפו רק הגבירו את הקסם של הקונספט, ובמהלך המאה ה-20 הפך הקומיקס לאמנות חזותית נפוצה, מגוונת ומשפיעה ביותר. ואז בא האינטרנט. מההתנגשות בין שניהם יכולים לצאת רק דברים מעניינים.

והנה, סורפרייז-סורפרייז, המהפכה אכן אינה פוסחת על ענף הקומיקס. זה לא רק זה שכל אידיוט יכול פתאום לפרסם את הקומיקס שלו ברבים. וזה אפילו לא זה שכל כך הרבה אידיוטים אשכרה מנצלים את האפשרות. הנקודה המשמעותית ביותר מבחינת ההיתוך בין קומיקס ואינטרנט, הוא שהטכנולוגיה מציעה ליוצרי קומיקס פורמטים חדשים להשתלח בהם. זה התחיל מזמן עם אנימציות GIF אוויליות. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר.
 
חוויית פלאש-קומיקס אינטרנטית, עם תמיכה מאסיבית של פסקול ג`אנגליסטי איכותי. הקומיקס של רוני סייז
 חוויית פלאש-קומיקס אינטרנטית, עם תמיכה מאסיבית של פסקול ג`אנגליסטי איכותי. הקומיקס של רוני סייז   
שימוש אינטנסיבי בפלאש ובפלאג-אין הגאוני של "שוקווייב" הוא הטרנד החם בקרב אמני הדוטקומיקס כרגע. אלו הכלים בעזרתם הם מגדירים מחדש את גבולות המדיום שלהם ברשת, והתוצאות גאוניות וביזאריות לסירוגין. לפעמים זה גם פשוט יותר מדי: "דיסטנט קורנרס" הוא אתר שרותם את כל כוחות המולטימדיה לטובת הקומיקס שלו, ומתבל באימה, מד"ב, סיפורי עב"מים ואווירת אמא`לה-אמא`לה כללית. זה נחמד, מעניין, שונה, רק שמרוב פלאג-אינים לא רואים את הקומיקס.

אך אל דאגה, במקרה הכינותי מראש גם דוגמאות מוצלחות יותר: "דרכו של הדרקון" הוא פרויקט משנת 98` של אמן הדראם אנ` בייס רוני סייז. במסגרת הפרויקט יצא לא רק דיסק מרשים, אלא גם קומיקס מבריק המתאר את הרפתקאותיהם של סייז וחבריו בעולם עתידני אפוקליפטי, שתורגם בחוכמה לא מועטה לחוויית פלאש-קומיקס אינטרנטית, עם תמיכה מאסיבית של פסקול ג`אנגליסטי איכותי. מרהיב ומגניב (רק תלחצו איפה שכתוב ENTER).
 
מיטב הטכנולוגיה המודרנית נרתמת כדי לשדרג את הקומיקס האירוטי לאינטרנט
 מיטב הטכנולוגיה המודרנית נרתמת כדי לשדרג את הקומיקס האירוטי לאינטרנט   
כן, ככה נראה העתיד של הקומיקס, למי שתהה. אנימציית הפלאש הפרימיטיבית מתאימה כמו כפפה ליצירת "קומיקס בתנועה" שלא יראה כמו "סרט מצוייר". אבל המהפכה האמיתית כאן היא שלקומיקס יש פסקול, והחיבור הפתאומי למוזיקה מחדיר אנרגיות חדשות לאמנות העתיקה. תנסו לראות את פרקי ההיכרות עם גיבורי מעשיית ההיפ-הופ המאויירת "רחוב כאב-ראש" עם ובלי סאונד. תגידו בעצמכם מה עובד יותר טוב (רק אל תגידו "בלי סאונד", כי אני אעלב).

בלי שום קשר לכל הטרראם האינטראקטיבי שהקומיקס מצטייד בו כתוצאה מהמפגש עם האינטרנט, ברור שאיורים עם טקסט משעשע הם הדרך הכי פשוטה וטובה (שלא לומר, הכי זולה) להעניק בידור לציבור המצטופף על הפס הצר. התוצאה היא שיש המון קומיקס ברשת. זה פשוט עובד. גם כשזה בסך הכל בא למכור לכם סרט של "האחים וורנר". גם כשזה וולגרי ודבילי להדהים. אפילו כשזה מוזר ועמום ומריח כמו אמנות פוסט-מודרנית.

זה עבד מאה שנה בעיתונות הכתובה, וזה עובד עכשיו גם באינטרנט, בכל פורטל ואתר תוכן שמכבד את עצמו, כי קומיקס הוא מדיום שמעביר אינפורמציה בזריזות, בדינמיות ובצבעוניות, בדיוק מה שאזרחי הווב כמהים אליו. בגלל זה יש לקומיקס עתיד גדול ברשת, עם או בלי פלאש. בגלל זה, ובגלל האירוטיקה. כן, גבירותי ורבותי המזועזעים, מיטב הטכנולוגיה המודרנית נרתמת כדי לשדרג את הקומיקס האירוטי לאינטרנט, והתוצאות לפניכם.
 
 
 
קשה, אני יודע. אבל תתרגלו. גם זה מבטיח את הישרדות הקומיקס בעידן האינטרנט. הקומיקס הארוטי הרי הקדים את הפורנו מבחינה כרונולוגית בחמישים שנה לפחות. הוא מהווה אלטרנטיבה מתוחכמת, ולעיתים אף יותר מעוררת, לצילומי ערימות הסיליקון הזקורות הפזורים ברשת. אלפי קומיקסאים חרמנים כבר מזמן הפכו אותו ללהיט שאנשים מוכנים לשלם בשבילו. אולי ינחם אתכם לדעת שאתם יכולים לקבל את זה בחינם, ועוד בעברית, לתפארת זיקפתנו הלאומית. מי אמר שאין תרבות קומיקס בישראל?
 
 
אחרי פגרה של שבוע, לכבוד צום הרמדאן וכל זה, חוזרת אליכם הפינה שמקדימה את זמנה עם סוכריה אמיתית. "ארוחת ערב בבית טרנטינו" היא יצירה כמוקומנטרית נוגעת ללב, הפותחת צוהר אל ילדותו העשוקה של היוצר המבריק.
 
בשתי דקות זריזות מתוארת ארוחת ערב שגרתית עם משפחת טרנטינו, כשקוונטין הקטנטן חוזה באלם ובהלם באלימות המילולית והפיזית של הוריו. איפה המועצה לשלום הילד כשצריך אותה? לא ברור. בכל מקרה, הסוף טוב: ההורים יורים זה בזה, וקוונטין שואב מהם השראה (ופאקינג ספגטי), והופך חיש קל לבמאי הקולנוע הטרנדי של העשור. אין כמו בהוליווד. (והערונת: כדי לצפות בסרט יש להרשם לאתר, אבל אל דאגה, זה בחינם)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by