ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האם חתולים גורמים לסכיזופרניה? 

האם חתולים גורמים לסכיזופרניה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

"אני חושב שחתולים הם נהדרים", אומר ד"ר אי. פולר טוריי. המשרד שלו מעיד על כך: יש פוסטר של חתול על הקיר, לוח שנה של חתולים על השולחן, ותמונה ממוסגרת של חתול של חבר נשען על אדן החלון.

אבל התעניינותו בחתולים חורגת מזה של חובב החיות הממוצע. ד"ר טוריי, פרופסור לפסיכיאטריה ב - Uniformed Services University of Health Science, ו"הילד הנורא" של המחקר הפסיכיאטרי, חושב שחתולים יכולים להיות אחד הגורמים לסכיזופרניה והפרעות אישיות אחרות. "אשתי חושבת שיום אחד איזה אוהב חתולים יתנקש בי", הוא נאנח. "למעשה אני אוהב חתולים. אבל אם אני צודק והם מעבירים זיהומים..." והוא לא מסיים את המשפט.

סכיזופרניה היא מחלה איומה. למרות שהיא פוגעת רק באחוז אחד מהאוכלוסיה, הרי שהיא אחת המתישות במחלות הנפש. החולה לכוד בעולם של הזיות, יכול לדמיין שהוא ישו הנוצרי, או שהממשלה עוקבת אחריו דרך מתקן שהושתל בפיו בעת טיפול שיניים. ההזיות יכולות להיות הכל: מעכבישי ענק, ועד לשמיעת קולות שפוקדים על החולה לעשות כל מיני דברים.

טוריי, פסיכיאטר שהוסמך בשנות השישים, התחיל להתעניין באפשרות שוירוסים גורמים למחלות נפש בשנות השבעים. "נתקלתי ביותר ויותר מקרים של אנשים שהוגדרו כסובלים מדיכאון קליני או מסכיזופרניה, שהיו מקרים מוכחים של הידבקות בוירוס". באותן שנים פרסם גם דניאל קרלטון גאג`וסק, מי שלימים יזכה בפרס נובל, את מחקריו הראשונים שעסקו בוירוסים "רדומים", שניתן להידבק בהם בשלב מוקדם של החיים, אך התפרצות המחלה מגיעה שנים אחר כך.

טוריי נפגש עם גאג`וסק. זה סיפר לו על עובדה מתמיהה שמצא: במחקרים שערך בהרים של פפואה (גיניאה החדשה) לא מצא אפילו מקרה ברור אחד של סכיזופרניה, למרות שאחוז החולים היה אמור להיות קבוע בכל אוכלוסיה אנושית: אחוז אחד.

טוריי נסע לשם בעצמו ואישר את הממצא. הוא גם מצא שלאורך החוף, היכן שהאוכלוסיה היתה חשופה מזה מאה שנים למגע עם זרים, ניתן למצוא מקרים לא מעטים. מכך הסיק שיש כאן השפעה של גורם מדבק כלשהו.

עוד נתון מעניין הוא שלסכיזופרניה יש התאמה מסויימת עם ימי הולדת. מחקרים רבים מראים כי הסיכוי שסכיזופרן (וגם מאני-דפרסיבי) נולד בחודשי החורף, גדול בשיעור שבין 5 ל15- אחוז מהסיכוי שנולד בכל תקופה אחרת. בחורף, כמובן, קל יותר להידבק. "המידע גורם אי נוחות לגנטיקאים", אומר טוריי.

לפול אוולד, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת אמהרסט, יש טיעון מעניין נוסף: "סכיזופרניה היא אחת המחלות הפוגעות ביותר ביכולת לתפקד ולהוליד ילדים. אם אכן היה מדובר בגן מסויים הנושא את המחלה, סביר היה להניח שגן כזה היה נעלם עם השנים, בגלל הברירה הטבעית. אנשים שנשאו אותו פשוט לא היו מולידים ילדים".

לא שאוולד וטוריי טוענים שגנים אינם משחקים שום תפקיד במחלה. אלא שהם לא הגורם היחיד, אולי אפילו לא העיקרי. דרך אחת לבדוק את זה היא במבחן התאומים: ככל שהגורמים למחלה הם יותר גנטיים, כך יגדל הסיכוי שתאומים יחלו בה יחדיו. ציון 100 במבחן כזה אומר שהסיבה לה היא גנטית לחלוטין, ושאין לשום גורם מדבק השפעה על המחלה.

מחלת הנטינגטון, למשל, היא מאה אחוז גנטית לפי מבחן התאומים. תסמונת דאון גנטית ב95- אחוז. אוטיזם, 82 אחוז. לעומת זאת, רק ב36- אחוז מזוגות התאומים בהם חלה אחד במחלת הפוליו, חלה גם השני; במקרה כזה אין ספק שמדובר בוירוס.

ומה בקשר לסכיזופרניה? ובכן, חישוביו של טוריי נעים בסביבות ה28- אחוז.

מה שאומר שצריך לחפש איזשהו גורם מדבק, שמנצל חולשה גנטית אצל החולה. השילוב הזה, בין גנטיקה להידבקות, הוא שילוב מורכב. יכול להיות שלא מעט אנשים נדבקים ב"סכיזו-וירוס", אך רק אלה עם החולשה הגנטית המסויימת יאפשרו לנגיף להינעל אל תוך תאי גופם.

טוריי חוזר לנושא האהוב עליו - חתולים. "נתתי ההרצאות רבות בעניין החתולים", הוא אומר, "והתגובה תמיד זהה: `אני לא מופתע - תמיד חשבתי שהחתול שלי סכיזופרן`. פעם נתתי הרצאה בבית חולים פסיכיאטרי, ובחור אחד ניגש אלי אחר כך, ואמר: אל תגיד את זה לאף אחד, אבל מי שהיה הפסיכיאטר הראשי כאן טען במשך שנים, שהחתול שלו הוזה. הוא נתן לו תוראזין נוזלי, ונראה שזה באמת עזר". טוריי מחייך: "אנשים תמיד חשבו שחתולים הם מוזרים. התיאוריה שלי לא נראית להם משונה".

טוריי, שלו שני חתולים, מסביר: "חתולים הם הסוכנים הגדולים ביותר של טוקסו-פלאזמה בארה"ב". טוקסו-פלאזמה הוא אחד הטפילים הסתגלתניים ביותר הידועים לאדם, והוא יכול להתנחל בחיות רבות. למרות שרוב האנשים יכולים לחיות איתו שנים בלי להרגיש, הרי שמי שמערכת החיסון שלו חלשה מסיבה כלשהי, נמצא בסכנה.

הטפיל הזה מסוכן גם לנשים הרות ועובריהן, ועלול לגרום לפגיעות מוחיות ופיגור בתינוקות, כאשר האם נדבקה בטרימסטר הראשון של ההריון. זו הסיבה שרופאים היום אוסרים על נשים בהריון לנקות ארגזי חול של חתולים. טוריי חושד שעוברים שנדבקו מאימותיהן בשלב ההריון, יכולים לשאת איתם את הוירוס במשך שנים רבות, עד שיום אחד המערכת החיסונית שלהם נפגעת מזיהום אחר, והוירוס מופעל.

ב1990-, עם גיבוש התיאוריה, מיהר טוריי לערוך מחקר שיחפש קשר בין חתולים לסכיזורפניה. הוא בדק כמול לא מבוטלת של חולים, וניסה למצוא כמה מהם היו חשופים לחתולים, בעת שהיו עוברים או תינוקות קטנים. הממצאים: 51 אחוז נחשפו לחתולים, 38 אחוז לא.

ויש מחקר נוסף המאשש את הטענה: יולקן ובוקה, שני חוקרים מהארוורד, מצאו במקרה תיעוד של בדיקות דם מקיפות שנערכו ל55,000- אמהות בהריון, בשנות החמישים והשישים. מתוכן הם איתרו 2,500 משפחות ברוד איילנד, ובדקו את העוברים של אז, שהיום הם אנשים מבוגרים. 27 מהם אובחנו כבעלי הפרעות נפשיות.

כעת חזרו השניים אחורה לבדיקות הדם של אמהותיהם, מלפני שלושים שנה, ובדקו לכמה מהן היו בדם נוגדנים לטוקסו-פלזמה.

הם מצאו, כי הסיכוי להימצאות נוגדנים כאלה אצל אמא לילד בעל הפרעות אישיות, גדול יותר מפי 4.5 מאשר בקבוצת הביקורת.

וכיצד מתייחסת הקהילה המדעית לממצאים האלה? ובכן, הביולוגים חשדניים, כמובן, אך מוכנים לקבל חלק מהממצאים ולו כדי להילחם באויב המשותף, הפסיכואנליטיקאים והסוציולוגים, שרואים בהשפעת הסביבה את הגורם המרכזי בהיווצרות מחלות נפש.

ללא ספק, המדענים היום חלוקים בדעתם באשר יותר מאשר לפני שלושים שנה, כאשר טוריי החל בעבודתו. כל צד מוכן להודות שיש מידה של אמת בטענות הצד שכנגד, אך לא מוכן לסכן את הישגיו על ידי הודאה רשמית. הטוב ביותר היה, כמובן, אם יבוא מישהו ויאחד את שלושת התיאוריות לאחת, ללא משוא פנים - אבל מי יעשה דבר כזה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by