ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האח הקטן: מה שיותר אדום יותר צהוב 

האח הקטן: מה שיותר אדום יותר צהוב

 
 
יובל דרור

אתרי החדשות בישראל, וביניהם "הארץ", בחרו באדום. יובל דרור מציע מדד מקורי לצהבהבות החומר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתר "הארץ" - אדום עולה
 אתר "הארץ" - אדום עולה   
בשבוע שעבר השיק עיתון "הארץ" את אתר האינטרנט שלו בעיצוב מחודש. העיצוב אמור להעניק לאתר את האדרנלין שהיה חסר לו, כך לפחות לפי חלק מהמבקרים. לשם כך גויסו לאתר צבעים. כך, ביום בהיר אחד, האתר הקודם שנראה היה כמו סוג של עיתון (בעיקר שחור-לבן) התמלא לפתע בגוונים עולצים ומזמינים.

משך בעיקר את תשומת לבי הצבע האדום שהופיע כרקע למילה Online, כרקע לתיבת המאמרים, כרקע לכותרות המשנה באתר "הארץ" המחודש. משום מה, הזכיר לי האדום הזה משהו, משהו מוכר. גלשתי ל-ynet ומצאתי שם את האדום בלוגו של ה-y ובכותרת ה"מבזקים". אפילו הרקע של האייטם שמתחת לאייטם המרכזי צבוע באדום. ועדיין, לא משם זכרתי את האדום. גלשתי ל-nrg. תוך שניה (טוב, קצת יותר, בכל זאת האתר כבד) הופיע בפניי הלוגו של nrg מלא באדמומיותו ומתחתיו כל העיגולים החמודים שבתוכם רשומים שמות הערוצים, כולם כולם אדומים (ב-nrg מכנים אותם בחיבה בשם 'עגבניות').

האם משם אני זוכר את האדום? לא. גלשתי לאתר "גלובס". האתר נראה כאילו הוא חולה באדמת. בכל מקום אפשרי מופיע האדום הזועק. אפילו באתר הג'רוזלם פוסט, אתר החדשות הסולידי האחרון במדינה, יש קו (אדום אלא מה) מתחת למילה The כאילו רוצה לומר, The יש רק אחד - The ג'רוזלם פוסט.

עיצוב הוא מקצוע אמיתי, כך לפחות טוענים המעצבים. עקרונות של צבע וצורה מסייעים למתבונן ומנחים אותו. הם מסבירים לו היכן עליו למקד את תשומת לבו, היכן החלק החשוב. הם נותנים תחושה של רגיעות או של דחיפות, הם משדרים מצב רוח שיכול להיות מצברוח בשאנטי או מצברוח מלחמה. עיצוב הוא הרקע המוזיקלי של האתר. ניסיתם לראות פעם סרט קולנוע בלי פס הקול של המוזיקה, זה שנשמע ברקע, שרומז לנו מתי מגיע רגע דרמטי, מותח, או מצחיק? תפקיד דומה ואף חשוב מזה, יש לעיצוב האתר.
 
אתר "הטיימס" - אדום יורד
 אתר "הטיימס" - אדום יורד   
בעקבות הבחירה של "הארץ" באדום-אדום הזה, פיתחתי מדד חדש: מדד האדום. וכך קובע המדד: ככל שבאתר חדשות אינטרנט יש יותר אדום, כך הוא יותר צהוב. יצאתי אל השטח עם המדד החדש לבדיקה ראשונה. נראה לי שהבריטים יכולים לשמש כשפן הניסיון הראשון. לפני שפניתי לאתרי הצהובונים, גלשתי אל אתרי העיתונים.

ראשון היה "הטיימס" הלונדוני. אין אדום. למעלה, מעל ידיעות החדשות ישנן הפניות אל ארבע ערוצים ואולם הרקע שלהם בכלל בורדו. שני היה "הטלגרף". אין אדום למעט כותרות הביניים (חדשות מקומיות, חדשות בינלאומיות, ספורט וכן הלאה) ואולם גם במקרה הזה מדובר בפונט אדום, ולא בעיצוב המושתת על קונספט אדמדם; רוב האתר מעוצב בכלל בתכלת. שלישי היה "האינדיפנדנט". אין אדום. למעט המלים Online Edition, שבדומה ל"טיימס" הן צבועות בבורדו, אין באתר אדום קטן לרפואה.

הגיע הזמן לפנות כעת לשלושה צהובונים. ראשון היה "הסאן" החביב. ואוו. אדום בלוגו, אדום בכותרות, אדום בערוצים, אדום בכל מקום. ומה קורה ב"דיילי סטאר"? ואווו. האדום שבלוגו שתופס שליש מסך, מרוח כאילו מישהו שפך פחית צבע על המסך. אולי "הדיילי מירור" יביא את הישועה? יא רבנאן! כל האתר באדום. הרקע שלו אדום! נראה שמנהל האתר הודיע לאנשיו שאם הוא תופס טיפת לבן באתר הוא תולה אותם.
 
אדום הוא צבע מושך. מפרסמים אוהבים אדום. הנקודה האדומה בקמפיין לבחירות של ראש הממשלה, אריאל שרון, נחשבת עד היום להברקה הכי גדולה בתחום העיצוב הגרפי (תהרגו אותי אם אני מבין למה). אדום הוא כמו סימן קריאה, הוא מעיר אותך משינה, הוא אומר לך "אני כאן כל הזמן".

אבל האדום הזה הוא צהוב להחריד. הוא מציק בעיניים, הוא צועק באוזניים. הוא משדר סנסציה במקום שבו רוצים לשדר אחריות, הוא משדר דחיפות גם במקום שבו קוראים על טיול בגליל ולא על מעשה שחיתות. "הארץ" רוצה למשוך צעירים אבל גם הצעירים לא תמיד רוצים לקרוא טקסט כאשר פטיש 5 קילו רודף אחריהם.

האדום הזה מיותר. הוא מיותר ב-ynet, הוא מיותר ב-nrg, הוא מיותר ב"גלובס" (אלא אם כן אתרי הצהובונים היו מודל החיקוי שלהם). ייאמר לזכות "הארץ" שיום למחרת ההשקה, כבר הודו שם בלחש, שלא יקרה אסון אם הם יתנתקו מהאדום.

גילוי נאות: יובל דרור היה כתב ההייטק והמדע של עיתון "הארץ"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by