ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אינטליגנציה מלאכותית 

אינטליגנציה מלאכותית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוסי בפעולה. אף חלק לא עולה יותר מ-50 פאונד
 לוסי בפעולה. אף חלק לא עולה יותר מ-50 פאונד   
ללוסי יש עין אחת, והיא עוקבת אחרי ברחבי החדר. לפעמים הלסת שלה נשמטת במעין פיהוק, וזרועותיה מעופפות מעל ראשה, אבל רוב הזמן היא רובצת, פאסיבית, על שולחן העבודה. למרות שהיא נראית כמו אוסף של חוטים, מנועי עזר, ומעגלים אלקטרוניים - לוסי נראית יותר מכל כמו אורנג אוטנג. בעוד שנה היא אולי תתנהג כמו תינוק.

יצירת בינה מלאכותית היתה תמיד נושא חביב על המדע הבדיוני, אבל סטיב גרנד - שבחדר העבודה שלו אני נמצא עכשיו - הוא אולי האדם הקרוב ביותר בעולם להפוך את זה לעובדה מדעית.

בהתחשב בעובדה שהוא אינו בעל השכלה אקדמאית, לימד את עצמו תיכנות מחשבים, שמקום העבודה שלו הוא מוסך ביתו בסומרסט, אנגליה, ושלוסי מורכבת בתקציב זעיר - אף חלק בה לא עולה יותר מ50- ליש"ט - אפשר להניח שההנחה הזו קצת מצחיקה. אבל אף אחד לא צוחק.

כולם מודים שגרנד הוא החוקר המוביל היום בשטח הבינה המלאכותית; שמו הוזכר לא מכבר כ"אחד מ18- המדענים העומדים לשנות את חיינו במאה הקרובה"; הוא עשה את הבלתי אפשרי כשאיחד את התיאוריות הסותרות של סטיבן רוז וריצ`רד דוקינס על תהליך החשיבה. רוז אמר, "את האיש הזה אני חייב לפגוש"; דוקינס הצהיר: "זהו ההישג המרשים ביותר בשטח הבינה המלאכותית שראיתי בימי חיי".

אז איך קרה שאדם ללא כל הכשרה מדעית מצליח להשיג את מיטב המוחות המתוקצבים היטב של MIT בבוסטון, או את אלה של אוקספורד וקיימברידג`?

גרנד מייחס את הצלחתו להכשרתו כמהנדס: "אני בונה דברים כדי לדעת איך הם עובדים, בשעה שמדענים מפרקים דברים כדי להשיג אותה מטרה". יותר מאוחר הוא מעלה את ההשערה ששנים של עבודה עם מחשבים פשוטים ללא זיכרון מספיק, לימדו אותו לכתוב קודים הרבה יותר מרוכזים מאלה של עמיתיו בארצות הברית.
 
לראשונה שמעה הקהילה המדעית על גרנד ב1996-, כשיצא לאור המשחק שתיכנן, Creatures. הוא מתעצבן כשאני מכנה את Creatures בשם משחק - "זה לא משחק," הוא מתקן - "אין בו שום חוקים, כלום" - אבל זה התיאור הכי קרוב שאפשר לתת לתוכנה שלו, שמכרה יותר ממיליון עותקים. באופן כללי, Creatures היה תוכנה לגידול חיות מחשב בשם "נורנים", שפעלו בזמן אמיתי, נולדו עם כמה דחפים בסיסיים, והיו צריכים ללמוד מסביבתם - כולל את דרכי ההתמודדות עם הרעים, להם קראו "גרנדלס". אם אתם חושבים על טמגוצ`י מתוחכם, אתם רק בחצי הדרך.

"התחלתי על ידי סימולציה של כמה דברים שידעתי שאנחנו צריכים כדי לחיות, כמו ניורונים, ביו-כימיקלים, רצפטורים כימיים, וגנים", הוא אומר. "ואז מצאתי דרך לחבר את כולם ביחד כך שיתנהגו כאילו הם חיים".

"מה שעשיתי זה ללכת בדרך הפוכה: חשבתי איך צריך להיראות מוח מושלם, ומשם הלכתי אחורה, לראות איזה תהליכים הוא היה צריך לעבור כדי לצבור את כל הידע הזה". התוצאות הדהימו אפילו את גרנד עצמו: מרכיבי המשחק החלו להגיב אחד לשני, וליצור צורות חדשות משל עצמם. כמה משתתפים במשחק הצליחו להפשיט את הגנום של הנורנים, לזווג אותם עם גרנדלים, וליצור מין חדש לגמרי.

אחרי תקופה לא קלה בחיק הממסד הצבאי והמסחרי, שאימץ אותו בהתלהבות אך שם סייגים לדמיונו המשתולל, גרנד פרש כדי להקים חברה משלו, "סייברלייף", שתעסוק בפיתוח בינה מלאכותית. וכך נולדה לוסי.

גרנד היה שמח להמשיך וליצור בתנאים וירטואלים, אך הוא יודע שמה שאנשים כמוני רוצים לראות זה דגם חי ומסתובב. ולוסי, אכן, עושה את זה, אם כי הדרך עדיין ארוכה עד שתשיג את המטרה הראשונה שגרנד הציב בפניה: ללמוד לדבר. הדחף לתקשורת היה אחד הדחפים הראשוניים והחזקים ביותר שגרנד תיכנת לתוכה.

אין לו, לסטיב גרנד, שום תיאוריה בדבר משמעותם של החיים, והוא טוען בתוקף שאין לו שום מושג מהי תודעה. מה שיש לי, הוא אומר, זה רעיון בקשר למה שצריך כדי ליצור תודעה, וכמה ניחושים איך לעשות את זה.

במלים פשוטות, גרנד מאמין שהיכולת לדמיין היא אבן היסוד של התודעה. "אנחנו לא קולטים את העולם החיצון", הוא מסביר, "המוח שלנו עושה את זה. מה שאנחנו מנסים לעשות זה להישאר מתואמים עם המוח שלנו. תחשוב על שפן שמתחבא מאחורי גדר. אנחנו רואים קצה של שתי אוזניים מציצות, והמוח שלנו משלים את הפערים. באופן דומה, כשאנחנו עושים חזרה בדמיוננו על פעולה כלשהי, אין לזה שום קשר עם העולם החיצון".

מכאן הוא הסיק שיש לנו שתי לולאות במוח: אחת מספקת מידע אמיתי מהעולם, והשניה מספקת פרשנות. שתי הלולאות האלה קיימות זו בצד זו, ומביאות לתגובה חושית בשרירים על ידי תרגום המחשבה למעשה.

"זה בדיוק מה שעושים מנועי העזר במטוס זעיר", הוא מסביר. "יש שתי יחידות קלט - אחת אומרת לכנף היכן היא נמצאת, והשניה אומרת לה לאיפה לפנות - ויחידת פלט אחת שמזיזה את הכנף". כלומר, לוסי תהיה סדרה מורכבת להדהים של מנועי עזר ויחידות קלט-פלט, שחלק מהן תבצענה תהליכי מחשבה, וחלק פעולות מוטוריות.

בהתחלה, כל מה שלוסי תדע זה להזיז את חלקיה בתנועות בלתי רצוניות, עד שתלמד איזה תנועות מפעילות איזה תגובות. באופן דומה, היא תצטרך ללמוד להתמודד עם רעב, עייפות, וכו`. השאלה אם היא אכן תצליח לשרוד פתוחה להימורים, אך למה שגרנד עושה במוסך הקטן שלו יש השלכות הרבה מעבר להישרדותה האפשרית של לוסי.

כיום, יש שתי תיאוריות סותרות בבסיס חקר התודעה הניורולוגי. ישנם הדטרמיניסטים, הרואים במוח מעין מחשב-על מתוחכם להדהים, שכל חלקיו פועלים באופן אינדיבידואלי; וישנם אלה הרואים במוח יחידה עיסתית אחת, שפועלת ביחד כדי ליצור את תהליך החשיבה.

תיאוריות "שתי הלולאות" של גרנד משלבת את שתי הגישות בצורה נקיה, והופכת אותן לתיאוריה שלמה אחת. אם יסתבר שהוא צודק, לא מן הנמנע שנמצא את עצמנו בפתחו של עידן חדש בחקר המוח.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by