ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הצצה: יומנו של ערפד 

הצצה: יומנו של ערפד

 
 
שירה גל

ב-2:00 בלילה בדיוק זה קורה. הבלוגיה הישראלית נרדמת, וערפדי הרשת מתעוררים לחיים. שירה גל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לילה ירד על העיר, קול האורלוגין קורא שלוש, כל העטלפים כבר ישנים. אי שם ברחבי הבית מצרצר משהו, אולי נגמרה הבטרייה. השמיים מתחילים לאבד צבע ככל שהאשמורת השנייה נושקת לשלישית, הרחש המתמשך של המחשב מאיים להעיר את כל יושבי הבית, העיניים נעצמות מול המסך אבל היד ממשיכה להקליק. נדודי שינה, קוראים לזה, וזה כיף כמו שזה נשמע. רק מי שיצא לו פעם להסתובב בבית בשעות האלו, טרוט עיניים ומיואש מניסיונות עקרים להרדם, יכול להבין את היופי הנסתר של השעות הקטנות שבין הלילה עד שהשחר עולה.

אפילו הבלוגספירה שותקת בשעות הללו. זה מתחיל בשתיים בלילה ולא דקה אחת לפני. אט אט פעיות העדר נחלשות, והעדכונים הולכים ומצטמצמים. בשתיים בלילה, כמו שעון, הבלוגספירה עוברת למתכונת "האחרון סוגר ת'אור". ואז, כמו באגדות, יוצאים החוצה כל שדוני הלילה, הגרבילים האנטי חברתיים ומאותגרי השינה באשר הם, ורוקדים להם יחדיו ואלס רשומות ענוג.
 

חיות לילה אינטרנטיות

 
הקלישאה הגדולה אומרת שכשהילדים שותקים, המוזות רועמות, או לפחות פולטות מידי פעם איזו חוכמה. קלישאה אחרת אומרת - כשאתם עייפים בטירוף, אתם כותבים שטויות. מה שעצוב, זה שבבלוגספירה, אתם עוד תקבלו תגובות עליהן. זהו הקסם המוזר של בלוגי הלילה - המילים נעשות יותר ליריות, הדמיון חוגג, החושך מרווה את הנשמה ומחשבות סהרוריות פורצות החוצה ומסתחררות אל המקלדת.

ישנם מספר סוגים של חיות לילה אינטרנטיות: חלקם כותבים גם ביום, וחלקם רואים את הכתיבה בבלוג כחלק בלתי נפרד מטקס ההכנה לשינה (בין הפיפי לצחצוח השיניים). אפשר למצוא שם את הבליינית - ציפור לילה תל אביבית החורשת את פאבי העיר ומיד רצה לספר לבלוג על הפורפליי האחרון שנפל לחיקה, או את ההומו הרגיש - המנצל את השקט לכדי להסיר את מסכת גיי המחמד ולנתח את מערכת היחסים האחרונה כמו כל פולניה היסטרית המכבדת את עצמה. עשרות משוררים מייללים אל מול הלבנה המתרחקת שירי זימה ופואטיקה קלה, ולבסוף נשארים רק מנדנדי הלילה המקצועיים, המתעוררים בשעות הצהריים ורמת האדרנלין שלהם מגיעה לשיאה, כאמור, בשתיים בלילה ולא שנייה אחת לפני.
 

מה עושות האיילות בלילות?

 
"02:24 חזרתי עם הקפה. מאז שעברתי לקפה גרגירים במקום אבקה חיי השתנו ללא היכר. בכלל, אני בקושי רואה יותר את הקפה נמס עלית האבקתי. כולנו נהיינו מפונקים. אם היה לי כסף הייתי מצטרף לכאלו שקונים את פולי הקפה שלהם מאיזה חנות בוטיק שמייבאת אותם מאיזה כפר אורגני בהרי קולומביה. אבל יש לי דברים יותר טובים להוציא עליהם את הכסף שאין לי. מעולה. אני מרוצה מהמשפט הזה, אני ארשום אותו בפנקס המשפטים שלי. הנה, היה שווה כל הלילה הזה רק בשביל כזה משפט"

אז מה באמת עושות האיילות בלילות? מהרהרות, כמובן, על משמעות החיים, ועל בכלל. ישנם כאלה שחולמים לאכול את העולם, אחרים מנתחים את עצמם לדעת, ויש את אלו שלפני הכול, מתכננים איך הם יקומו מחר בבוקר, אם בכלל. רוב האנשים הנשארים לבד עם עצמם בחושך נוטים לשקוע במלנכוליה, או לחילופין בהזיות. ורוב האנשים שקוראים פוסטים בסגנון זה, נדבקים גם הם ברוח הקודש ומתחילים להרהר בעצמם. אבל הסוד הגדול הוא לא נושא הרשומה או סגנון הכתיבה, בלוגים פשוט נקראים אחרת בשעת לילה מאוחרת. יכול מאוד להיות שבכל זמן אחר, אף אחד לא היה מבזבז עליהם חצי דקת קריאה.
 
 

כותבים פחות על המציאות

מי שרגיל לקרוא בלוגים בשעות היום, בוודאי מכיר כבר את כל השטיקים המפורסמים של הפאקצות המעצבנות, הנוער החרד לתגובות, ושאר חברי הבלוגספירה המכורים לעניין לחלוטין. אבל סיור לילי ברשימת הבלוגים המתעדכנים חרישית בין שתיים בלילה לחמש בבוקר, מציג הפתעות איכותיות בעליל, אשר גורמות לי לחשוב שעדיין לא נס ליחו של טרנד הבלוגים, כפי שהכרנו אותו עד היום.

"זמרת האמבטיות העירומה", למשל, כותבת כבר יותר משנה, ועד היום הצליחה להסתתר מעיני ההמון. החייל האמיץ "הקטור זולדן" חדש יחסית בבלוגספירה, אבל יודע לרתק את הקוראים של שעות הלילה המאוחרות (או הבוקר המוקדמות), עם סיפורים בשפה קולחת וקומיקסים משעשעים. גם את tapuzo גיליתי בזכות פוסט לילי במיוחד, ולמרות הפסימיות הנודפת מכל פוסט, עדיין יש בו משהו שמושך אותך להמשיך לקרוא. וכמובן לא נשכח את "יומנאית הלילה", שכשמה כן היא. שנתה נודדת כרונית, אם בגלל משמרות לילה מאוחרות בעבודה או סתם התקפי ערנות בלתי מוסברים.

כל הבלוגרים הנ"ל רחוקים שנות אור מתרבות הבלוגים היומיומית. הם כותבים פחות על המציאות שבחוץ ויותר על הרגשות שבפנים. הם לא חרדים לעיצוב מושך עין, כמות כניסות ומגיבים קבועים. הם כותבים כדי לכתוב, כדי לפרוק, וכמובן - כדי להעביר את הזמן עד שהעייפות תכריע אותם סופית.


הכתבה פורסמה מחדש במסגרת חגיגות חמש שנים לישרא-בלוג
בחזרה לפרויקט >
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by