ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הטכנולוגיות שיעשו את 2005 

הטכנולוגיות שיעשו את 2005

 
 
אילנה תמיר

אילנה תמיר מהמרת על הלהיטים של השנה הבאה: ווי-פיי לשטחים עצומים, רדיו-בלוגים, עדכונים אישיים לסלולר, שבבי זיהוי ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשביל גייטס נשאל בשנת 1997 על תחזיותיו לגבי שינויים טכנולוגים עתידיים, היתה לו אבחנה מעניינת. "שכשמנסים לנבא עד כמה הטכנולוגיה תשתנה בעשר השנים הבאות, הנטייה היא תמיד לתת הערכה נמוכה מידי. לעומת זאת, כשמנסים לנבא את השינויים הטכנולוגים לשנתיים הקרובות, הנטייה היא להגזים" הוא אמר אז.

יש לא מעט דברים (רעים כטובים) להגיד על גייטס ומיקרוסופט בכלל, אבל בכל הנוגע לניסיון - ובכן, את זה אי אפשר לקחת מהם. לפיכך, בסקירה זו נעבור רק על מספר מגמות שהזרעים שלהן כבר נזרעו בשנה החולפת, וכפי הנראה ינבטו כבר בשנה הקרובה.
 

RFID

 
בשורות רעות לנאמני ג'ורג' אורוול: שנת 2005 תהיה השנה של ה-RFID. מדובר בשבבים אלקטרונים זעירים הניתנים לזיהוי ולקריאה ממרחק של כמה מטרים באמצעות גלי רדיו, ועומדים בקרוב מאוד להיות מוצמדים לכל מוצר ומוצר.

הרי מה יכול להיות יותר נוח מאשר חפצים שיודעים לספר לנו על עצמם, מי האמאמא שלהם, כמה הם עולים ומתי פג תוקפם, וכל זה בלי שנחפש עליהם את הבר קוד המפוספס (או את תאריך התפוגה הנסתר)?

תחשבו על כמה יהיה יעיל יותר לנהל עם שבבי RFID מערכי אספקה ואחסון גדולים. הרבה יותר קשה לגנוב מוצרים המסומנים בשבבים אלקטרונים, הם מצמצמים את זמן ספירות המלאי, חוסכים בכח אדם ומאפשרים לאנשים שעומדים בקודקוד המערכת לדעת בזמן אמת היכן בדיוק נמצא כל דבר. גן עדן לחובבי הסדר והיעילות.

רק כדאי לזכור, שכשהסופרמרקטים, הספריות, שדות התעופה ושאר הגופים הגדולים יישמו את הטכנולוגיה לצרכיהם, מי שבסוף ילך לבוש בתחתונים המזוהים על ידי ראדר רדיו - זה אנחנו.
 

VoIP

 
Voice over IP (מי שמכונה בחיבה גם VoIP) היא טכנולוגיה המסוגלת להעביר קול באמצעות פורטוקולי אינטרנט. חדירתה ב-2004 היתה מוגבלת למדי. מי שהשתמשו בה היו בעיקר חברות גדולות, שהחליפו את המרכזיות היישנות שלהן במרכזיות IP, חברות המספקות שירותי שיחות לחו"ל וכן אחוז קטן יחסית של אנשים פרטיים, המשתמשים בשירותים כדוגמת סקייפ על מנת לבצע שיחות, בעיקר לחו"ל. שנת 2005, לעומת זאת, תסמל את כניסת ה- VoIP למיינסטרים.

העלויות הנמוכות ואיכות הקול המשתפרת תמשוכנה מיליונים להשתמש ב-VoIP, לא רק על מנת לשוחח פעם בחודש עם הדודה בסקוטלנד, אלא כדי להחליף ממש את השירותים של חברת הטלקום.

ספקיות התשתית, כמו חברות הלווין והכבלים לא יוכלו להתאפק מול מהפוטנציאל הכלכלי הטמון במכירת מוצרים התומכים ויתחילו לשווק טלפוני IP ומסלולי התקשרות בחבילה אחת יחד עם שירותי אינטרנט מהיר וטלוויזיה.

העמקת החדירה של האינטרנט האלחוטי תוליד יותר ויותר מכשירי טלפון ניידים שיודעים לשלב, לצד העברת קול באמצעות הטכנולוגיה הסלולרית הרגילה, גם העברת קול באמצעות Wi-Fi. כמו כן, אלגוריתמים חדשים שכבר עכשיו נמצאים בשלבי פיתוח, יאפשרו לא רק העברת קול בצורה סבירה באמצעות IP אלא גם וידאו, עם רזולוציה סבירה וזמן תגובה מהיר. אם עלה בכם לרגע החשש לעתיד "הדור השלישי" שכל חברות הסלולר מתגאות בו - אתם לא היחידים. גם המפעילות דואגות.

וכמובן, איך אפשר בלי ספאם? בזה הרגע, ספאמרים מכחכחים בגרונם, מתאמנים על אינטונציות ועל ליווי מוזיקלי. זאת בכדי שברגע האמת הם ישלחו בתפוצה המונית הקלטות עם קולם הערב שמציע לנו לקנות שעון רולקס ב- 39.99$ בלבד. וכמו שזה נראה כרגע, החוקים לא יהיו שם בכדי לעזור לנו.
 
 

ממשיכים לרדת מהחוטים

 
אם 2004 היתה השנה של הווי-פיי, 2005 תהיה השנה של ה- WiMax. בעוד שטכנלוגית ה- WiFi מסוגלת לספק חיבור אינטרנט אלחוטי למחשבים הנמצאים ברדיוס של כמה עשרות מטרים בלבד מהנקודה החמה, טכנולוגית ה- WiMax תוכל לספק כיסוי ברדיוס של כ-50 קילומטרים.

מול מספרים כאלו, טכנולוגית ה- WiFi, שכל כך התלהבנו ממנה השנה, יכולה ללכת להתחבא בפינה. כי גם אם עכשיו אפשר לגלוש באינטרנט מהלפטופ בלי כבלים, עדיין אנחנו כבולים לטווח המכוסה על ידי הנקודה החמה, כשהניידות שלנו מצומצמת.

האופטימסטים טוענים שה- WiMax תביא בקרוב את בשורת האינטרנט האלחוטי לעוד מיליונים, ותספק להם שירות אינטרנט בפס רחב ובעלויות נמוכות. הפסימיסטים מצביעים על כך שהטכנולוגיה, הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח (בחלקה הגדול בישראל) מג'עג'עת, לא בטוחה במיוחד וניסוייה טרם הוכיחו את עצמם.

אולם במידה והפיתוח יתקדם כמצופה, כבר לקראת באמצע השנה צ'יפים תואמי WiMax יתחילו לצאת לשוק באופן מסחרי, כך שלקראת 2006, החזון של אינטרנט אלחוטי בכל מקום, בדומה לטלפון סלולרי בכל מקום, יתחיל להתממש.
 

בלוגים – אובדן התמימות

לכאורה, להכניס בלוגים כסעיף ברשימת המגמות לשנה הבאה זה הכי 2001. מאז הפעם הראשונה ששמעו את המילה בלוג אי שם ב-1997, כבר זרמו הרבה פוסטים בנהר המקוון והמדיה הזו הוכיחה את עצמה מעל ומעבר.

בלוגי נישה, גם כאשר הם נכתבים בידי חובבים, הצליחו להתמקצע כל כך, עד כדי כך שהם נגסו במעמדם של האקדמיה, העיתונות ושאר המוסדות של הדור הישן, כבעלי הסמכות על הידע. כשחברות הענק ובראשן גוגל אימצו את הבלוגים, הדבר עורר תחושת ניצחון בקרב וותיקי הסצנה. בלוגים הם כאן, הם משפיעים והם בשום אופן לא הולכים להעלם מהנוף.

אבל, כמו בתחומים אחרים בחיים, גם כאן מה שהתחיל מלמטה, כתרבות חתרנית, בסופו של דבר תשתף פעולה עם העיקרון שנקרא באמריקאית מדוברת "Show me the Money". יותר ויותר
בלוגרים מחפשים מודלים עיסקיים כדי לקבל כסף על מה שהם עושים.

אולם לא הבלוגים מחזרים אחרי פטרונים שיפרסמו אצלם בבלוג או יממנו בדרך אחרת את כתיבתו. גם בתי העסק התחילו לחזר אחרי הבלוגים. תיארה זאת יפה שרית פרקול כשכתבה על כך שיותר ויותר חברות מבינות לאחרונה שבלוגים זה כדאי. בלוג לחברה מסחרית הוא כלי מצוין ליצירת יחסי ציבור, שומר על קשר אינטימי עם הלקוחות ומציג חזות דינמית ומתחדשת. כך שבקרוב, נזכה לשזוף את עיננו ביותר ויותר בלוגים שיווקים, שיספרו לנו את קורותיו של המיץ הסחוט, או את התקדמות הנפלאה במכירות או יחשפו את הפנים הבלתי פורמליות אך מלוטשות של החברה.
יש שמבכים את ההתמסחרות הזו ומתייחסים אליה זיהום מעוז התמימות האחרון. אולם לאלה שהתרגלו לעובדת החיים המרה שעם תמימות לא הולכים למכולת, יוכלו לראות גם את הצדדים המעודדים שבכך.

לפחות תחשבו על זה ככה – אם עכשיו נראה לכם ברגעי המשבר שאתם שורפים את זמנכם ומשקיעים יותר מידי זמן בבלוג בלי שיצא לכם משהו קונקרטי ממנו, בקרוב בלוגינג יהפך למקצוע. כי ברגע שחברות יתחילו לנהל בלוגים באופן המוני, הם יצטרכו כח אדם שיעשה זאת. ומי אם לא אתם תהיו המועמדים הטבעיים לג'וב של הבלוג מאסטר?
 

RSS לכל דבר

כפטריות אחרי הגשם צצו להם בשנה החולפת כפתורי ה-RSS בבלוגים ובאתרי החדשות, המתנדבים לייצא לקוראים את כל העדכונים האחרונים, באופן מיידי, מתומצת ואסתטי. הם חוסכים לגולש שבולע מידע בכמויות גדולות, את הצורך לגלוש בכל יום לכל האתרים ברשימת המועדפים כדי לבדוק אם משהו במקרה התעדכן מאז הביקור האחרון. הם מחליפים את העידכונים שמגיעים במייל, שגם ככה אף אחד לא ממש קורא אותם בגלל שהם טובעים בתוך ים הספאם.

אולם טכנולוגית RSS לא נעצרת רק במתן עדכוני טקסט. גם לא בעדכון לגבי תמונות, כדוגמת עדכוני התמונות המרהיבים של אתר flickr. פרוטוקולים בסגנון RSS הם מספיק גמישים כדאי לטפל בסוגים שונים של מדיה ולהיות מייושמים כדוחפי תוכן, הן עמוד משתמשי המחשב האישי, והן עבור המשתמשים הצורכים תוכן בטלפונים חכמים.
 

רדיו בלוגים

 
לאחרונה סימנה קהילת הגיקים שיטה שנקראת Podcasting כיישום המתבקש הבא של ה-RSS. מדובר בשיטה להאזנה לרדיו, בה בלוגרים יכולים להפיק מעין "ערוץ רדיו" משל עצמם ולשדר תוכניות לכל המעוניין. המאזינים לא שומעים את התוכנית בזמן אמת, אלא מורידים אותה למחשב, או ל- iPod ומקשיבים לה בזמנם החופשי. על מנת לקבל את העדכון על כל פעם בה יש פרק חדש בערוץ, יש להירשם למזין ה-RSS באמצעות תוכנה. אותה תוכנה גם תוריד באופן אוטומטי את הקבצים למחשב.

למרות שהרעיון מקסים והוא כבר מתגלגל כמה חודשים ברשת, חייבים להודות למרבה הצער, שבשלב זה, התוכן המשודר באמצעות פודקסטינג הוא פשוט משעמם. הסיבה: הגיקים שמכירים את הפוד-קאסטינג ומתלהבים ממנו, הם גם אלה שעושים את התוכניות. וככה בדיוק זה גם נשמע.
מרבית הערוצים שקיימים כיום הם תוכניות בסגנון וויכוחים בני 40 דקות בכל פעם על נושאים ברומו של עולם כמו "הקוד הפתוח – לאן", ובין לבין, ומוזיקה קלטית עתיקה במעברונים המוזיקלים. אפילו חנונית שכמוני לא מצליחה לשרוד במשך יותר מרבע שעה.

אבל יש לשיטה הזו סיכוי, אם היא תצליח לצאת מאותו מעגל חברתי של חנונים ויהיה מי שירים את הכפפה וישתמש בפוד-קאסטינג על מנת לשדר תכנים שמעניינים ציבור רחב יותר של מאזינים. כלומר, ברגע שאפשר יהיה לקבל ישירות לאיפוד את הסינגל החדש, חם חם מהתנור של בריטני, אזי אפשר יהיה להתחיל לדבר על פוד-קאסטינג כעל הדבר הבא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by