ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הדיל 

הדיל

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

הפעם לא מדובר בפעולת יחיד של ראש הממשלה: ברק ושרון מתואמים ביניהם לכינון ממשלת אחדות שתשאיר את שניהם בתמונה, ואת ביבי בחוץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שקיפות כזו, שאת השמש אי אשפר לראות. ברק מתפטר (רויטרס)
 שקיפות כזו, שאת השמש אי אשפר לראות. ברק מתפטר (רויטרס)   
משל למה הדבר דומה? לאדם שהיתה לו סייחה ואתון וחזירה, והיה נותן לחזירה בלא מידה ולאתון ולסייחה במידה. אמרה סייחה לאתון: `מה שוטה זה עושה? אנו, שאנו עושין מלאכתו של בעל הבית, נותן לנו במידה - ולחזירה שהיא בטלה, בלא מידה`. אמרה לה: `תבוא השעה ואת רואה במפלתה, שאין מאכילין אותה יותר לכבודה - אלא לרעתה`. כיון שבא החג, נטלו החזירה ונחרוה. התחילו נותנין שעורין לפני בתה של אתון, והיתה מנשפת בהן, ולא אכלה. אמרה לה אמה: `בתי, לא המאכל גורם אלא הבטלה גורמת.` (אסתר רבה, פרשה ז ד"ה א `אחר הדברים`).

נזכרתי במשל היפהפה הזה, קצת אחרי הודעתו ה"דרמטית" של ראש הממשלה אהוד ברק על התפטרותו. הנמשל ברור: לאחר שנה וחצי בה ישב ברק על כס ראש הממשלה הוא מגיע להבנה כי לא הכיסא הביא לשחיטתו הפוליטית, אלא הבטלה. הוא חוזר כעת לסיסמאות הישנות בדבר סדר אזרחי חדש, משולבות בתרגיל פוליטי מבריק של הישרדות. הנמשל העצוב יותר במשל הוא אנחנו: כולנו חמורים, בעתיד נוסיף ללחך שעורה מידם הפשוטה של אנשים כברק, שרון וביבי.

זילתה של המערכת הפוליטית הגיעה אמש לשיאים חדשים. מעולם לא בוזו כל כך צמד המילים "טובת המדינה", מעולם לא עשה ראש ממשלה זה או אחר "בית ספר" למערכת הפוליטית כשם שעשה ה"טירון" ברק. כסאו של ברק בוער, מתפצח בעליזות בלהבות הסקרים האחרונים. "לקח לברק שנה וחצי בכדי להבין שלא בושה להיות פוליטיקאי" אמר לי הבוקר יועץ פוליטי בכיר. מהרגע שברק הגיע להבנה הנוכחית, לקח לו שבועיים בדיוק בכדי לסובב את כל המערכת הפוליטית על אצבעו הקטנה. גם המהלך הנוכחי, כמו זה שקדמו לו היה אנטי תזה לאחד מהמנטרות של ברק, עניין ה"שקיפות". מבעד הזגוגית הנוכחית של ברק, קשה לראות גם את השמש.
 
יש כבר שבעים ח"כים שרוצים לראות אותו מתמודד. נתניהו (רויטרס)
 יש כבר שבעים ח"כים שרוצים לראות אותו מתמודד. נתניהו (רויטרס)   
ברק מנסה כרגע לשרוד, בכל מחיר. ה"דיל" מאחורי המהלך הזה החוזר בפי כל המי ומי במערכת הפוליטית ("אבל אל תצטט אותי", הם ממהרים להדגיש טרום בחירות) הוא כדלקמן: ברק ושרון, ראש בראש, התוצאה אינה ממש חשובה כיוון שהמנצח יקח את רעהו לממשלת אחדות. לברק, זהו ניסיון נואש אחרון להציל משהוא מהקריירה הקצרה והמרה שלו, לשרון זהו ניסיון נואש ואחרון להציל משהוא מהקריירה הארוכה והמרירה שלו. שרון כבר לא ילד, והוא שואף להגיע לכיסא היחיד כמעט אותו לא אייש במהלך שנותיו כפוליטיקאי: כס ראש הממשלה. אם צריך בדרך לכרות ברית עם השטן, כך יהיה, ושרון רחוק מלחשוב על ברק כשטן. למעשה השניים הללו כל כך מתואמים ביניהם, שהלשונות הטובות במפלגת העבודה נוהגים לכנות את היחסים ביניהם "שקיפות", בלשון סגי נהור.

למרות ההתפתחות החדשה, ברור שביבי לא יכנע ללא קרב. ההערכות מדברות על רוב של כשבעים חכ"ים שיתמכו בתיקון חוק יסוד הממשלה, באופן שיאפשר לביבי לרוץ גם בעוד חודשיים, גם בתור "שאינו מכהן". אולם למרות התמיכה הציבורית והפרלמנטרית הרחבה בביבי, הרי שהקרב בין ביבי לשרון רחוק מלהיות מוכרע מראש. על מנת להיות ראש הממשלה הבא ביבי צריך לעבור בדרך שתי משוכות: בכנסת, ובליכוד. גם אם תעביר הכנסת את החוק שיאפשר לביבי להתמודד, הוא זקוק עדיין לתמיכתו של מרכז הליכוד. לאחר שנה וחצי מחוץ למערכת, יקשה על ביבי לארגן תמיכה גורפת מבית, בודאי שלא בתוך חודשיים. מרכז הליכוד שייך כיום לשרון, זאת יודעים רובי ריבלין, לימור לבנת וגם אהוד ברק. האינטרס המשותף של ברק ושרון הוא להתמודד עם נתניהו כשהוא עדיין "קטן", גם במדינה כמו שלנו קשה לגדול בחודשיים.

בנאום הבחירות של ברק אמש בטלוויזיה, אמר ברק במשפטים מסוגננים רבים בסך הכל שתי מילים: בואו הביתה. בין השורות ניתן היה לקרוא שברק מאמין פחות ופחות בסיכוי להסדר עם הפלסטינים בחודשים הקרובים: הציבור בישראל לא בשל כעת לאור האירועים האחרונים, הפלסטינים אינם בשלים, גם לאמריקנים ישנם צרות גדולות יותר בחודשים הבאים. הקריאה לבוא הביתה מופנית בראש ובראשונה למאוכזבי ברק מהמחנה הפלורליסטי, אלו שהבינו שהקבלן של חוק טל הפך להיות הקברן שלו. ברק נזהר מלהבטיח הבטחות חסרות שחר על הסכם עם הפלסטינים, הוא יודע שמשמעותה של ממשלת אחדות היא אחת: קיפאון מדיני. בין השורות הוא אומר למצביעי השמאל הפלורליסטי: נשב באחדות עם הליכוד, נדאג לאג`נדה האזרחית, יהיה בסדר מתי שהוא עם הפלסטינים. כלהטוטן משופשף הוא מחליף (שוב) בזריזות את הכובע המדיני בכובע האזרחי, הכל לצורך העניין ולצורך השעה.
 
תבינו, הוא בכלל איש של שלום. אריאל שרון בהר הבית (רויטרס)
 תבינו, הוא בכלל איש של שלום. אריאל שרון בהר הבית (רויטרס)   
שרון עומד כיום לפני הקרב האחרון והקשה בחייו. אין לו מה להפסיד, האפשרויות הן: ראש ממשלה, תפקיד בכיר אצל ראש ממשלה זה (ביבי) או אחר (ברק). חלומו הרטוב של שרון הוא להביא הסכם עם הפלסטינים בתקופת כהונתו העתידית. ברור לו שתמיכת השמאל המתון בהסכם כזה מובטחת לו. אם יצליח להוביל מהלך של תמיכה בהסכם כזה על ידי הליכוד, המערך וש"ס, הרי ששרון יזכר בדפי ההיסטוריה כאיש המלחמה שהפך לאיש של שלום בערוב ימיו הפוליטיים, ובדרך גם יוכל לנגוס בכוחה של ש"ס. אם יכשל, אפשר תמיד להאשים את הפלסטינים, מקסימום את מפלגות השמאל.

בשעת כתיבת שורות אלו מתכנסות רוב הסיעות הפוליטיות ודנות במצב החדש. סבב טלפונים מהיר שערכתי גילה שאיש לא הופתע: כמה מחברי הכנסת החרדים ידעו על המהלך עוד ביום חמישי בצהריים, הרבה לפני נאוה. התמונה המסתמנת היא שחוץ מהמפלגות הגדולות (ליכוד ועבודה), המהלך הנוכחי טוב לכולם. אף מפלגה אינה מוכנה כרגע לבחירות, אף מפלגה (חוץ מיהדות התורה) אינה מוכנה כרגע לשינוי שיטת הבחירות. עדיף ציפור אחת ביד, במקרה של ש"ס 17 ציפורים ובמקרה של שינוי 6 ציפורים, מציפורים על העץ השביר של דעת הקהל. בש"ס לא מתרגשים מהצהרות ברק בנושא ה"סדר החברתי", הם כבר היו בסרט הזה, גם שינוי וגם מרצ. ממשלת אחדות זמנית, טובה לכולם לשם התארגנות מחדש, המפסידים היחידים הם כרגיל, אנחנו, ומדינת ישראל כולה.
 
 

הערות לסדר:

1) מגעים קדחתניים סודיים התנהלו בשבוע שעבר בין נציגי העבודה (ביילין) לבין נציגי המפלגות החרדיות. המגמה: הסכמה של ש"ס והחרדים לערוך את הבחירות בנובמבר, בתמורה לדחיית חוק טל. אלי ישי התנגד לתהליך, הוא סבר שציבור הבוחרים לא יראה בעין יפה את התרגיל המסריח הנוכחי. אצל ברק הבשילה ההחלטה להתפטר כבר ביום חמישי בצהריים, "חזרו הביתה", הוא אמר לצוות המשא ומתן שלו, "חבל על הזמן".

2) ביבי ושרון לא לבד במירוץ לראשות הליכוד. לבד מסילבן שלום שיודיע בודאי על התמודדותו הצפויה, צפויה לנו הפתעה נוספת: לימור לבנת. סקרים פנימיים מראים שלבנת נהנית מתמיכה רחבה בימין הקיצוני יותר, למרבית הפליאה אמר לי השבוע יועץ פוליטי חרדי נחשב כי גם בקרב החרדים יש תמיכה ברורה בלבנת, יותר מבשרון.

3) עראפת, אומרים בסביבתו הקרובה של ברק, פישל. ברק ציפה כבר שבועיים ל"אירוע בטחוני" בקנה מידה גדול שיסלול את הדרך לממשלת חירום עם שרון. ה"אירוע" לא קרה, ברק נלחץ לקיר והתפטר.

לתגובות והצעות: polity@nana.co.il

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by