ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ההישגיקים של השנה 

ההישגיקים של השנה

 
 
תומר ליכטש

תומר ליכטש עבר השנה מהפך: הוא גילה את ה-RSS, חגג על הפליקר, התמכר לדלישס ונטש את האקספלורר. היה אלטרנטיבי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

קוד פתוח ומוזילה

 
השנה האחרונה הייתה תחילת תור הזהב של הקוד הפתוח ושל תרבות השיתוף, כשבראש צועדת, בלי ספק, קרן מוזילה, עם דפדפן הדגל שלה – פיירפוקס. יש משהו מאוד אמיתי במוזילה, ומשהו מאוד פתוח, חוץ מהקוד, בפיירפוקס. האלטרנטיבה הממשית שנפתחה בשנה הזו להרגלי הגלישה שעיצבה מיקרוסופט במשך שנים, פשוט מרתקת והסלוגן של פיירפוקס – Rediscover the Web – אינו בעלמא. הדפדפן הזה בפירוש מגלה את הרשת מחדש, ומגלה את האנשים שמאחוריה. אם לומר זאת בפשטות, הוא הופך את ה"משתמשים" של מיקרוסופט ל"אנשים" של הרשת.

לא רק המהירות הפנומנלית, העיצוב הנעים והאפשרויות החדשות לעיצוב ברשת עושות את פיירפוקס לדפדפן מוצלח. הדבר הגדול שהביאה מוזילה – בחסות הקוד הפתוח – הוא תכונת ההרחבות (extensions) של הדפדפן. כמעט בכל יום מזדמנת לאיזור הדפדוף המקומי הרחבה חדשה לשכלול הדפדפן, וזאת לצד קצב היסטרי של יצירת פרוייקטים חדשים באתר הפיתוח של מוזילה (mozdev). כך שהיום אפשר לשמוע מוסיקה באמצעות הדפדפן, לקרוא את רוב התוכן ב-RSS (ר' בהמשך) מתוך הדפדפן, להשתמש בדלישס (del.icio.us, ר' בהמשך) מתוך הדפדפן, להעביר קבצים ל-ftp באמצעות הדפדפן ובמהלך כל אלה – לא לראות כמעט אף אחת מהפרסומות הקופצות, הזזות, הצבעוניות והרעשניות שמנסים לדחוף לנו בכל מקום, ובגלישה במהירות הבזק.

הערה למהגרים לפיירפוקס: בין אם אתם ותיקים או חדשים – מומלץ לערוך תרגיל קטן שתורם לא מעט למודעות העצמית המקוונת: מדי פעם, הפעילו את אקספלורר. מדוע? כדי להתעצבן קצת באופן מבוקר. לאחר מכן סיגרו אותו והודו לקרן מוזילה, ואף יותר מכך – לקהילה שלמה של בעלי-רצון-טוב – על הרגע שבו פגשתם בדפדפן של מוזילה.
 

RSS

 
סרטון שרץ ברשת מנסה לנבא את העולם המקוון בעוד עשר שנים, וחוזה שבשנת 2014 הדבר החם יהיה RSS. למעשה, זה יהיה כל כך חם שזה ישרוף את כל מה שמסביב, פלוס – יפיל את העיתונות כפי שאנו מכירים אותה. אר.אס.אס (Real Simple Syndication או: Rich Site Summery) הוא קוד שמשוגר מאתר מסויים (בלוג, אתר חדשות וכו') אל תוך תוכנה של משתמש-קצה (כלומר אנחנו), ומעדכן על כל שינוי ועידכון שמתרחש בתוכן האתר. אבל למעשה, RSS הפך להיות חווית גלישה חדשה ונפרדת.

לצד חווית הגלישה הישנה והמוכרת של מציאת אתר, גלישה אליו, שוטטות מקוונת קצרה ושמירה או אי-שמירה במועדפים, נולדה בשנה האחרונה גלישת ה-RSS. מדובר בגלישת-מועדפים-מרוכזת (גמ"מ), שמתבצעת במהירות עצומה ובצפיפות גבוהה. אנו עוברים על רשימת המועדפים שלנו, מחפשים את השורות המובלטות (שמסמנות שאתר זה עודכן) ועוברים ממקום למקום. גלישה זו זונחת את המידע כשלעצמו, ומחפשת אחר המידע החדש בלבד. רק העדכון, הפוסט החדש בבלוג, התמונה החדשה בפוטובלוג, העדכון האחרון של מוזילה, העדכון החדש בדלישס (הנה זה בא:)
 

דלישס (del.icio.us)

 
תארו לעצמכם שכונה קטנה, שבה כולם תולים את הכביסה על חבלים מחוץ לחלון שפונה אל הרחוב, וכולם יכולים לראות מה כולם לובשים. עכשיו נסו לדמיין את השכונה הזו, כשכולם יכולים לקחת לכולם את הבגדים, וללבוש אותם. כך, פחות או יותר, מתנהל אתר דלישס, שמאפשר לנו לשמור את הקישורים שלנו ברשת, לעיני כל.

אני מודה, כששומעים בפעם הראשונה על דלישס המחשבה שעולה לראש היא "בשביל מה?". אבל השימוש באתר מפריך את הציניות מיד. למעשה, בפעולה טכנית פשוטה מאוד, אנו יכולים לשמור את הקישורים המעניינים – כל קישור, לכל פרט קטן ככל שיהיה ברשת – אונליין, ולתייג אותם תחת שמות מפתח כמו "אמנות", "מחשבים", "טכני" וכו', כך שאפשר לחזור לזה, או להרשם ב-RSS לתגים מסויימים, ולקבל עדכונים לגבי מה קורה בקטגוריית "הרחבות", למשל, לפיירפוקס.
 
 

פליקר (flickr)

 
פליקר (flickr) עובד פחות או יותר כמו דלישס, רק שבמקום לינקים יש תצלומים. כך, מתגבשת לפנינו תמונת פנורמה מסוג אחר, פנורמה רעיונית, שהופכת אותנו, הגולשים, לסופרמנים בעלי עיני-זבוב משוכללות, השלוחות רחוק, לרחבי העולם, ורואות דברים שונים. כך אנו יכולים, למשל, להתרשם מהפנורמה העולמית של המלה חורף, ולראות ייצוגים שונים של חורף לא רק מעשרות ומאות מקומות על פני כדור הלכת הזה, אלא גם פרי עשרות ומאות מוחות אחרים, שרואים את העולם בצורה אחרת, שמקבלת לפתע צורה וצבע.

גם בפליקר יש תגים, שמקלים על החיפוש, ולמעשה, הופכים גם הם לחוויית גלישה אחרת. אמנם מקומית יותר, רק באתר של פליקר, אך הם מקלים על דרך הגלישה האחרת באתר – ניחוש תגים, והקלדתם בשורת הכתובת. ישנה דרך גלישה נוספת, היא כמובן גלישת הגמ"מ המדוברת, גלישת ה-RSS המרוכזת. עם זאת, בגלישה זו מתבטלת פנורמת-העל הרעיונית, ואנו דבקים בעדכונים של קטגוריות באתר.
 

אופן-אופיס (Open Office)

 
קשה לתאר את התחושה שמתרגשת בגוף אחרי שמורידים את אופן-אופיס ומפעילים אותו. אולי אפשר לתאר את זה כמלחמה אדירה בין הכוחות הציניים בגוף לבין הכוחות הכמעט-מיואשים. מצד אחד, ברור לנו שזה לא אופיס. ברור לנו שזה לא וורד, ואין בו את כל השכלולים של וורד, וברור לנו שעד כמה שיעשו תוכנה שדומה לפוורפוינט, תמיד נרצה את פוורפוינט.

אבל החבילה של אופן-אופיס מביאה בהפוכה ומצליחה, כנגד כל הסיכויים, להפתיע. ממש להפתיע! פתאום אנו רואים תוכנה שאיננה וורד, אבל מעלה קבצי וורד ובעלת אפשרויות לא מעטות בכלל. עם עוד קצת חיטוטים אנו רואים שדמוי-הפוורפוינט עשוי להיות יעיל, כמו תוכנת הספרדשיט, דמויית האקסל ותוכנת הציור הקטנה שמצורפת לחבילה.

בתוך חגיגת הקוד הפתוח, השנה הייתה גם שנתו של אופן-אופיס, שצבר משתמשים חדשים, ובצדק. השנה הצליח המפעל הקהילתי של הקוד הפתוח להוכיח חד-משמעית שבמידת הצורך הוא ימציא לעצמו את הדפדפן הנוח, את כלי העבודה הנוחים, ואם ילחצו עליו מספיק חזק – הוא אפילו יעבור ללינוקס, מערכת ההפעלה האלטרנטיבית.
 

עוד מלה, אם אפשר

השילוב שמצטייר לפנינו כאן, כלומר ההליכה יד-ביד של פיירפוקס עם RSS עם דלישס או פליקר, ובה בעת עבודה עם כלים חופשיים כמו אופן-אופיס, שהולכים ומשתכללים וניתנים לשיכלול-עצמי, שילוב זה הוא הוא אב הטיפוס של הקלף המנצח שמחזיק הקוד הפתוח בידו. לשנה הבאה בקודיה הפתוחה.

איור: טום טרגר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by