ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מחמוד יציל את העולם 

מחמוד יציל את העולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

במבט ראשון, אין שום דבר יוצא דופן ב"מוסך אלדין". הוא ממוקם בקצהו של כביש צדדי משובש, בפרבר לא ממש מוצלח של בוסטון, ונראה כמו כל מוסך אחר. שורה של מכוניות במצב דפוק זה או אחר חונות ליד גדר האבן. ריח שמן עומד באוויר.

ובפנים, בין עשרות כלי עבודה פזורים, פחי שמן ומכונויות על ג`ק, תוכלו למצוא את מחמוד ראזי-קאמאלאבאד. ולמרות שאומרים שהוא מצויין בלתקן מכוניות, הוא לא מתנהג כמו אחד שמתקן מכוניות. כשהוא אומר שהוא נותן "שירות מלא", הוא מתכוון לזה.

"אנשים באים לכאן בצרה", הוא אומר, בקול עבה שבו מתנגנים שאריות של מבטא איראני. "אז אני מנסה לרפא אותם. אני מתקן להם את האוטו, ואני מתקן להם את הגוף, ואני עושה להם כוס תה".

אבל האמת היא שהוא שואף ליותר מאשר הצלחה בתחום הגשת המשקאות החמים. המוסך שלו מציע חדר מדיטציה לממתינים. אין גם הרבה מוסכניקים שידברו איתך על הניכור שבחיים המודרנים, בעוד הם מפרקים לך את הקרבורטור. וספק אם תמצא אחד שמצא את הפיתרון: פיטמת זכוכית המוצמדת למכשיר הטלוויזיה.

"אני שם במרכז המכשיר עדשה קטנה". הוא מסביר בעודו מתיישב בכורסה הנוחה, שותה את ספל התה הבלתי נמנע. "בשביל הילדים שלי, לראות טלוויזיה זה מאוד נוח".

הוא אוחז בין שיניו קוביית סוכר, ומסביר: "הטלוויזיה תמיד משנה את התמונה, שווום - שווום - שווום! אין שום מרכז ויזואלי. המוח מגיב לזה בבלבול גדול. במכשיר שלי, האור עובר דרך המרכז, והילדים שלי זוכרים שלדבר הזה יש מרכז, ואז הם זוכרים שלהם עצמם יש מרכז".

לא תמיד היה מחמוד ראזי-קאמאלאבאד מכונאי רכב. הוא הגיע לארה"ב בגיל 22, אחרי שהמציא כמה המצאות מהפכניות כאיש צעיר, והוריו חשו שאיראן איננה המקום המתאים לגאון צעיר בפוטנציה.

הוא למד באוניברסיטת בוסטון, ושם התחיל לפתח חיבה לתיאוריות ביזאריות. אחת ההמצאות הראשונות שלו היתה ספר תלת ממדי: "חשבתי שהמוח קולט בשלושה ממדים יותר טוב מאשר בשניים, כי ככה בנוי הגוף שלנו". אבל תעשיית הספרים נשארה דו ממדית, והוא נטש את הרעיון והמתקד בדוקטורט שלו, ניסיון נועז למזג את הפילוסופיה המוסלמית והמדע המערבי.

אולם בעוד מוחו שופע רעיונות, מצבו הכספי הלך והורע: "היו לי שני תינוקות, אשתי לא עבדה, ולא ידעתי מה לעשות. נסעתי ליד ממוריאל דרייב יום אחד, ועצרתי את המכונית, והתפללתי, שאלתי את אלוהים, מה עלי לעשות? והוא אמר: תראה את כל המכוניות שעוברות כאן. כולן יצטרכו תיקון יום אחד. אז אמרתי לו: אתה מתכוון שאני צריך להיות מכונאי רכב? והוא אמר: כן".

אבל אללה, אומרים, פועל בדרכים מסתוריות. במקום שהעבודה במוסך תשים קץ לחלומות שלו, היא הפכה לקרש קפיצה לאותה תערובת ביזארית שלו, המאחדת טכנולוגיה, דת, אמנות, ורפואה אלטרנטיבית.

"המכונות" - הוא אומר - "הן הפתרון. המכונות עושות בשבילנו הכל. למה שלא יעזרו לנו ברוחניות שלנו?"

וכך אנו מגיעים לפסגת יצירתו, "מכונת התנועה-תגובה". מאחורי המוסך שלו, בחדר גדול, עומד גירוסקופ משולש ענק, 3 מטר גובהו. באמצע הדבר הזה יש כסא, וכשאתה נכנס פנימה אתה מוצא את עצמך בתוך שתי מכונות שנעות בו זמנית: רוחבית ואנכית. זה נראה כמו אחד המתקנים הללו שטרי גיליאם ממציא בסרטיו: משהו בין רכבת הרים למכשיר עינויים. על הכסא שבתוך המכונה מותקנות חגורות בטיחות, ואני נכנס פנימה וקושר את עצמי.

אני מרגיש כמו חניבעל לקטר - או כמו שחניבעל לקטר היה מרגיש אם היה לו התקף פאניקה. במלים פשוטות: אני מת מפחד. "תנסה להירגע", אומר מחמוד, והמכונה מתחילה להסתובב סביבי - מהר יותר ויותר, למעלה ולמטה ולכל הכיוונים, סביב סביב. אני נותן לזה עשר דקות, פי שתיים ממה שהוא טוען שצריך, כדי לחוש את האפקט הרפואי של המכונה.

כן, הרפואי.

כי מכונת התנועה-תגובה היא כמו ריקוד הדרווישים, רק פי ארבע יותר מהר. אחרי חמש דקות, הוא טוען, תתחיל לחוש את המרכז הפנימי שלך. אתה תחוש שלווה, איזון, הרמוניה, אולי אפילו אושר.

"אתה תראה את האור", אומר מחמוד, "אתה תחוש איך הפנים שלך נהיה אחד עם החוץ". צודק. כשאני מטפס החוצה, תכולת הקיבה שלי בהחלט שואפת לראות את אור השמש מבחוץ. אבל אם להיות הוגן, אני מרגיש די בסדר, באופן מוזר. יום אחד, הוגה מחמוד, המכונה הזאת תרפא הכל, מסרטן ועד סכרת. עד אז, הוא מתקשה למצוא מממן להמשך המחקר. "כולם מתעניינים בגלולה הבאה. אני מביא רפואה אחרת."

אולי יבוא יום, ומחמוד ראזי-קאמאלאבאד יתפוס את מקומו בהיסטוריה ליד יונה סאלק ולואי פאסטר. לעת עתה, הוא נאלץ לרתום את כוחות הריפוי שלו לטובת שורת המכונות המקולקלות אצלו במוסך. כשהוא אוסף את כוסות התה הריקות מהשולחן, אני שם לב בפעם הראשונה לאצבעותיו - מחוספסות, מלאות בחריצי שמן מכונות.

כשאני עוזב, מגדלי השיכונים מסביב נראים שחורים, גדולים, מאיימים. האוויר לח ומר. "אתה תמיד מוזמן", הוא אומר בשעה שאני מתניע ומסתלק משם. "התה יחכה לך".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by