ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מחיר האמנות 

מחיר האמנות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האם אמנות חייבת להיות יקרה להחריד? יצירה של דמיאן הירסט שנמכרה בקרוב ל-200 אלף פאונד
 האם אמנות חייבת להיות יקרה להחריד? יצירה של דמיאן הירסט שנמכרה בקרוב ל-200 אלף פאונד   

לפני כמה ימים צייר בריטי מפורסם רכן לעברי בארוחת ערב, ושאל אותי מה לדעתי הנושא המעניין ביותר באמנות היום. אמרתי שאינני יודע. "את התשובה," לחש באוזני, "אפשר לסכם במלה אחת: כסף."

אני בטוח שהוא צודק. יש משהו בצירוף של כסף ואמנות שמעצבן את כולם, בתוך ומחוץ לעולם האמנות. בשבוע שעבר התבטא הפסל הבריטי אנתוני קארו בחריפות רבה, ואמר - או כך סיפרו שאמר - ש"יש הרבה רעש וצילצולים מסביבנו, והרבה מאוד אמנות מטופשת נעשית". והסיבה? שהאמנות "הפכה להיות יותר מדי קשורה לכסף."

טענתו של קארו אינה שונה מזו של המבקר רוברט יוז, במסה המפורסמת שלו על עולם האמנות של שנות השמונים: "הגענו למצב שאנחנו מקבלים כמובן מאליו שאמנות צריכה להיות יקרה להחריד; זה נראה טבעי שמחירה יזעזע את חוש ההגינות שלנו. מה שמכרות בלתי חוקיים הם לטבע, כך האמנות לתרבות". במלים אחרות: הרס בלי הפיך.

הטענה הזו נשמעת היום חזקה מתמיד, לאור השערוריה האחרונה עליה התלבשו העיתונים: תג המחיר בן 1 מיליון ליש"ט (כ6- מיליון שקל) שהוצמד לעבודתו האחרונה של דמיין הירסט, פסל המבוסס על צעצוע לילדים.
 
פיקאסו היה מיליונר בגיל 40, וזה לא הזיק במיוחד לאמנותו
 פיקאסו היה מיליונר בגיל 40, וזה לא הזיק במיוחד לאמנותו   

אבל מה כל כך מיוחד באמנות? אנשים לעתים רחוקות יטענו בלהט שעיסוקים כמו תיווך דירות, או ביטוח, או אפילו עיצוב פנים, הפכו להיות "יותר מדי קשורים לכסף." למה דווקא אמנות נמצאת מושחתת על ידי הכסף? מעניין לראות, קודם כל, כמה כסף אמנים באמת עושים, והאם הקשר בין כסף לאמנות הוא דבר חדש.

על השאלה האחרונה קל לענות. אמנים מנסים להתעשר מאמנותם לפחות כבר 500 שנה. למעשה, הצלחתם ההיסטורית של אמני הרנסנס באה, בחלקה, בגלל מאבקם החברתי: הרצון שיראו בהם ג`נטלמנים, ולא בעלי מלאכה.

טיציאן, בשנותיו האחרונות, עבד תחת חוזה עם פיליפ השני - האיש העשיר ביותר בעולם, אז. רובנס זכה לתואר אבירות, וקיבל אינספור מתנות (טבעות, שרשראות זהב, ועוד) ממלכי התקופה. במקביל, כמו לא מעט מאמני זמננו, היה בעליה של סדנה קטנה באנטוורפן, שהמשיכה להנפיק יצירות שלו. ואן דייק ניסה לחיות כמו לורד - זה הסיבה שנאלץ לצייר כל כך הרבה פורטרטים של דוכסים ורוזנים.

ולא תמיד אלה שהתעשרו הם אלה שהגיע להם להתעשר. בסוף המאה ה19-, האמן העשיר ביותר באירופה היה אוסטרי בשם הנס מאקארט. היום הוא נחשב ללא יותר מיצרן קיטש מיומן. אבל קשה להגיד שהתעשרותו גרמה לזיהום גדול של התרבות האנושית.

אז מה השתנה? נכון שכמה מהמודרניסטים הראשונים בילו שנים ארוכות מחייהם בעוני (ואן גוך, דושאן, מונדריאן, פולוק). לעומתם, פיקאסו היה מיליונר בגיל 40, וזה לא הזיק במיוחד לאמנותו.

אפילו רוברט יוז מסכים שבסופו של דבר, כסף מועיל יותר מאשר מזיק לאמן. הרעיון שמישהו יכול להפיק תועלת ממים קרים, קרומי לחם וגובי חובות, עבר מהעולם יחד עם האמונה בכוחו המתקן של עונש ההצלפה.

ההשקעה באמנות גדלה מכמה סיבות. יותר אנשים בעולם מתעניינים באמנות, ויותר אנשים בעולם עשירים - במיוחד באמריקה ובמזרח הרחוק, משם באים הקניינים הגדולים. מחירם של ה"אולד מאסטרס" קפץ ביותר מפי עשרה - במחירים ריאליים - מאז המאה ה18-. אבל זו תופעה שקל להבין: יותר אנשים מתעניינים באולד מאסטרס, ויש פחות ופחות תמונות לקניה (רובן ממילא במוזיאונים).
 

במקביל, העולם התחיל להתעניין באמנות מודרנית כמו שלא התעניין בה בעבר. היו כמה אמנים מודרנים שבוודאי הרוויחו מזה. ראושנברג וג`ספר ג`ונס חיים על אי פרטי, שבוודאי שווה שקל או שניים. אבל הם עדיין לא מגיעים לעושרם של כמה ממתעשרי האינטרנט החדשים, למשל.

בעשורים האחרונים נכנסו גם כמה אמנים בריטים לליגה הזו. פרנסיס בייקון והנרי מור היו הראשונים, אחריהם לוסיאן פרויד ודייויד הוקני, ולאחרונה גם דמיין הירסט, עם פסל מיליון הדולר שלו.

אבל עדיין, אמנות איננה קריירה מבטיחה במיוחד. אף אחד לא הולך להיות אמן בגלל הכסף, מה שלא בטוח שאפשר להגיד על תעשיית הקולנוע, או המוזיקה. באנגליה, למשל, אני מעריך שישנם כאלף אמנים המקיימים את עצמם מאמנות בלבד, ברמה של מעמד בינוני סביר. מהם כמה מאות חיים ברמה של מנתח או עורך דין מוצלח. ומתוכם, בערך עשרה מרוויחים כמו בנקאי מהשורה הראשונה. אלה רחוקים מלהיות מספרים מזעזעים.

אבל אנשים ממשיכים להתרגש מכסף ואמנות, משתי סיבות: אחת, כי חלק מהאמנים עצמם חושבים שכסף זה דבר מלוכלך, גישה שמעידה יותר מכל על שאיפתם התת-מודעת להימנות על האריסטוקרטיה (פרנסיס בייקון, למשל, נהג לשרוף סכומי כסף נכבדים על שולחן הרולטה, עד שהרגיש "מטוהר"); שנית, לא מעט מאיתנו חשים כי באיזשהו מקום האמנות היא תחליף לדת, ובכך מזדהמת כאשר היא מקבלת תג מחיר, במיוחד אם הוא גבוה.

הדאגה הזו נראית כמגשימה את עצמה. הסיבה שיצירות אמנות גדולות נתפסות כיום כאטרקציה בעלת ערך מסחרי שיווקי, היא בגלל שאותם אנשים ממש הנוטים לצקצק בלשונם כשהם שומעים כמה זה עולה, הם הראשונים לעמוד בתור ולהצטלם ליד זה ולקנות חולצות עם ההדפס. המחיר - זה כל מה שמשך אותם לשם, מלכתחילה.

אז מה: היית משלם מיליון ליש"ט עבור הפסל של דמיין הירסט? או 150 אלף עבור המיטה של טרייסי אמין? אולי לא, אבל מה אכפת לך אם מישהו אחר משלם?

ככה עובד שוק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by