ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
גוגל יהרוג את "ידיעות אחרונות"? 

גוגל יהרוג את "ידיעות אחרונות"?

 
 
יובל דרור

קליפ שרץ בשבועות האחרונים ברשת מנבא עתיד שחור לעיתונות הכתובה. יובל דרור לא ממהר לבטל את המנוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
העתיד? (מתוך הסרטון)
 העתיד? (מתוך הסרטון)   
בימים האחרונים הופיע ברשת סרטון אימים. שווה לכם להציץ בו (הוא קצת ארוך אבל ראוי בהחלט בכל זאת). התזה שמנסה לבנות הסרטון הזה אומרת כך: גוגל עומדת להשתלט על עולם החדשות. איך? באמצעות התאמה אישית. כך זה יקרה: לאחר שגוגל השיקה את Google News המצוין, היא תחל לשתף פעולה עם אמזון, ותפתח כלים (כלי מסוג Grid ולאחר מכן כלי המכונה Epic) שיאפשרו לעורכים מרחבי העולם לקחת חלקי חדשות מכל העולם ולבנות עבור הקורא חדשות בהתאמה אישית.

לא צריך לקרוא את "ידיעות אחרונות", לא צריך לקרוא את ה"וושינגטון פוסט". הכל יהיה בהתאמה אישית. על פי התסריט, הניו-יורק טיימס יתבע את גוגל בשנת 2011, יפסיד במשפט ו-3 שנים אחר כך, יוריד את האתר שלו מהרשת. המשחק נגמר: גוגל ניצחה והעיתונות המסורתית תשרת רק קבוצה של "זקנים" חובבי נייר. נקודה נוספת שנטענת בתסריט היא שגוגל מצליחה להשאיר מאחור גם את מיקרוסופט.

האם זה אכן עתיד החדשות? האם בעתיד מחשבים ועורכים אנונימיים יספקו לנו את מה שהיום עיתונים ועורכים מקצועיים עושים עבורנו? מכיוון שמדובר בתחזית לעשור הקרוב ומכיוון שלא ניחנתי בכישורי הנבואה, אני מודה שקשה לדעת. ובכל זאת, להערכתי מדובר בתסריט דמיוני ולא בתסריט שעומד להתגשם.

לפני כמה חודשים, כאשר עוד שימשתי ככתב המדע של "הארץ", נהגתי לשוטט בקטגוריית "מדע וטכנולוגיה" באתר Google News. יום אחד מצאתי שם ידיעה על השחקן קווין ספייסי. מה עושה ספייסי בקטגוריית המדע? התשובה היא ששמו של ספייסי נכתב בדרך הבאה: Spacey. גוגל ראתה Space (חלל) והחליטה שמדובר בידיעת מדע.
 
אבל לא רק הכישורים המוגבלים של מחשבי גוגל לנתח את ההקשר האמיתי של הידיעה, יעמדו בדרכה של החברה לבצע הפיכה באמצעי התקשורת. התסריט של הסרטון יוצא מנקודת ההנחה שהגביע הקדוש של אמצעי התקשורת היא "ההתאמה האישית" - היכולת של העיתון, הטלוויזיה או כל אמצעי אחר, לתת לקורא או לצופה בדיוק את מה שמתאים לו. אני כופר בהנחה הזו.

הסיבה האמיתית שאנשים עדיין קונים עיתונים אינה קשורה לאהבה הפטישיסטית שלהם לנייר ואפילו לא הרצון שלהם לקרוא משהו בשירותים. הסיבה האמיתית היא שהם אוהבים שמפתיעים אותם. מדי יום, אדם שולף את העיתון שמונח לו ליד הדלת ולמשך כמה דקות נשאב לסוג של הרפתקה שהכינו לו עורכי העיתון. ההרפתקה יכולה להיות מעניינת יותר או פחות (זה תלוי בטיב העורכים ובטיב העיתון) אבל אם היא מוצלחת, היא תגרום לו למצוא לפחות סיפור אחד שלאחר קריאתו הוא יגיד "וואלה, למדתי משהו חדש על נושא שלגמרי לא מוכר לי".

הנה דוגמה שאני אוהב לתת. לפני כמה חודשים הופיע סיפור ב"הארץ" על כך שבעקבות הסרט "לשחרר את נמו" החלה תופעה של אנשים שמשחררים את הדגים שלהם לים ובכך גורמים לבעיות במערכות האקולוגיות שבחופי ארה"ב. יופי של סיפור. על פי עיקרון ההתאמה האישית, רק אנשים שיסמנו "אקולוגיה", "דגים", "ים" ואולי "סרטים מצוירים" בשאלון ההתאמה האישית שלהם, יחשפו לסיפור. למרות זאת, גם אלו שלא מתעניינים בנושאים אלו מוצאים את הסיפור הזה כמאיר עיניים, משעשע ומעניין.

רוצה לומר, אין תחליף להפתעות שמכינים לנו עורכי העיתון שאינם מנסים לקלוע לטעמו המדויק של כל קורא וקורא. הם מפתיעים אותו, מנסים להשכיל אותו בתחומים שהוא אינו בקיא בהם ואינו מתעניין בהם ביום-יום. מערכת Epic שכזו, שתייצר חדשות שיקלעו לטעמם המדויק מתמטית של האנשים תשעמם את הקוראים עד מהירה; היא לא תרחיב את דעתם.

נכונה העובדה שבעולם מתפשטת המגמה של "חדשות על קצה המזלג", חדשות שאפשר לקרוא אותם במשך 20 דקות ברכבת התחתית. עיתוני ה"מטרו" המוחלקים חינם בכניסה לרכבת התחתית משנים את נוף העיתונות באירופה. מכאן, שיש מקום לעיתונות רכה, קליפית (יש יאמרו שטוחה). ואולם האם היא תחליף את העיתונות כפי שאנו מכירים אותה?

נקודה נוספת למחשבה היא הדמוניזציה שעשו כותבי הסרטון לגוגל; היא אפילו מנצחת את מיקרוסופט למען השם. האם המהלך הזה הוא תמים או שיש מי שמרוויח ממנו? למרות חולשותיו, מדובר בסרטון מרתק שגורם לך לחשוב האם נעשה בעתיד Rip, Mix and Burn לחדשות בדרך שבה אנחנו עושים זאת כיום למוזיקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by