ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
יש מצב 

יש מצב

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

למרות שהאישים הפוליטיים מדברים על "ימי קשים" ו"מעגל אלימות", צריך להודות: אנחנו במצב מלחמה עם הרשות הפלסטינית, ואנשיה מארגנים פיגועים נגד ישראלים. הבעיה: "להיכנס בהם" זה לא עניין כל כך פשוט, וגם הפצצת בניינים נטושים היא לא פתרון מבריק. אז מה כן אפשר לעשות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין צדיקים בסדום, גם לא בעזה. הפיצוץ ב-DCO
 אין צדיקים בסדום, גם לא בעזה. הפיצוץ ב-DCO   


חמישה אזרחים ושלושה חיילים מתו מוות אלים השבוע, במה שהפוליטיקאים מסרבים לכנות עדיין, מלחמה. עושרה של השפה העברית, מעניק לפוליטיקאים שפע של כינויים אחרים לילד מלבד משמו הוא: "מעגל האלימות", פעולות האיבה", "התקלות", "מאבק" ועוד ועוד. ההקשר היחיד בו מופיעה המילה "מלחמה" בפי כל הוא ההקשר התקשורתי: המלחמה על התקשורת העולמית, חזית המלחמה בסי אן אן וכו`. הנשיא קצב, בפנותו לאומה ביום חמישי, קרא לאזרחי המדינה "להיות חזקים בתקופה הקשה הזו". רק לפני מספר חודשים היה קצב ב"מלחמה על הנשיאות", קרב של ממש, ואילו עתה זוהי "תקופה קשה". עניין של סמנטיקה ושל פוליטיקלי קורקט. המלך אינו עירום, הוא פשוט "לא לבוש זמנית".

בעיני, המהלך שהמחיש יותר מכל את העובדה שאנו נמצאים במצב של מלחמה, הוא הפעלת מטען החבלה ב-DCO ברצועת עזה. המוסד הזה, משמש גם בימים טרופים אלו גשר הומוניטרי בין ישראל לפלסטינים: תאום העברתם של חולים או פצועים מהרשות לבתי חולים בישראל, כתובת למשפחות האסירים הכלואים בישראל, תאום והענקת אישורי מעבר מטעמים סוציאלים-הומוניטרים. אף חייל פלסטיני לא נפצע בהתפוצצות מטען החבלה הזה, במקרה הטוב קיבלו הפלסטינים התראה במועד מועד ולא טרחו לעדכן את החיילים הישראלים, במקרה הרע השתתפו בתכנון וביצוע הפיגוע. הבטתי אחורה השבוע וכמעט שהפכתי לנציב מלח: אין ולו צדיק אחד בסדום, גם לא בעזה.
 
פתרון המצב הזה צריך להיערך בשלושה שלבים. קודם כל, אנו זקוקים להכרה של הממשלה במצב עצמו: מלחמה, ומלחמות (מה לעשות) לא מצטלמות יפה. בשלב שני, צריך לדעת להילחם באופן חכם. תסריטים כגון לכבוש מחדש את שטחי A אינם ריאלים, כמו גם תסריטים על "מכה חזקה" שיתן צה"ל לפלסטינים ו"ישבור אותם". לעומת זאת, הפצצת בנינים ריקים לאחר יומיים של דיונים בקבינט, ירי לתוך החשיכה בבית ג`אללה והובלת מתנחלים כברווזים במטווח בשיירות משורינות אינם אפקטיביים גם כן. אין טעם גם "ליזום" וליטול את תואר ה"תוקף" מהתקשורת העולמית.

יש טעם להגיב בחוזקה על אירועים נקודתיים, על כל אירוע ואירוע. עם כל הכבוד לקבינט המדיני, הרי שבצמרת אמ"ן יושבים אנשים "אנליטים" לא פחות מברק ו"אחראים" לא פחות מביילין. אנשים שהרב עובדיה, אריק שרון ושרנסקי לא מושכים להם את השרוול בכל פעם שהם רוצים להתגרד. התגובה צריכה להיות חזקה, כואבת ומיידית. אם זו מלחמה, הצבא הוא זה שצריך לנהל אותה, עם גיבוי של הדרג הממשלתי. בשלב השלישי צריך לשבת לשולחן המשא ומתן, אין דרך אחרת. מתוך הכאוס השורר כעת ברחוב הפלסטיני יצמח בסופו של דבר מנהיג חדש (להערכתי לא יהיה זה עראפת), ויגלה כקודמיו שהדרך היחידה לצאת מהפלונטר היא באמצעות משא ומתן.
 

הערות לסדר:

1. שכונת גילה בירושלים ארחה השבוע את כל צמרת הליכוד בישיבת לשכת הליכוד בניצוחו של החבר שרון. הישיבה התקיימה במתנ"ס השכונתי, ולא נמסר אם קיום הישיבה היה במסגרת "פעילות תרבותית" של המתנ"ס בשכונה.

2. בשנת 99 חלה עלייה של כ-30 אחוז בפניות למוקדי הרווחה עקב אלימות במשפחה בקרב המגזר החרדי. ברשויות מדווחים כי גם המספר הזה אינו ריאלי ולמעשה גבוה הרבה יותר, כיוון שרבים מהחרדים נוטים שלא לשתף עובדי רווחה חילונים במצוקותיהם. בשעה שחברי הכנסת החרדים מציעים חוק שיתיר הכאה של ילדים בידי הוריהם, לא פלא שגם האימא חוטפת בטעות איזה פליק בדרך.

3. תומכי דרעי כורתים בימים אלו ברית חשאית עם הליכוד במגמה לסלק את אלי ישי מראשות ש"ס משום שנתן רשת ביטחון לברק. בינם לבין עצמם יודעים תומכי דרעי כי דרעי עצמו היה נותן לברק במצב נתון את אותה רשת ביטחון, אם לא יותר. אם לא זה, היו כבר מוצאים משהוא אחר לנגח בו את ישי שנוא נפשם. כמאמר הבדיחה הידועה: למה אין לך כובע?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by