ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: אינטרנט זה אמנות 

המהפכה: אינטרנט זה אמנות

 
 

תראו איזה כיף: הרשת לקחה סוף סוף את האמנות מידי הפוצים האינטלקטואלים, והחזיר אותה להמונים. פתאום גם קוד של אתר נחשב אמנות, והממסד אפילו מתחיל להכיר באמני האינטרנט. נכון שזה עדיין לא מתקרב לרייטינג של הפורנו, אבל האמנות ברשת רחוקה מלהיות עניין משעמם ומיובש. ויש אפילו אמנות שהנפיקה בנאסד"ק

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. מותק, האינטרנט השתגע

כן, גם ג`אווהסקריפט זה אמנות, ואפילו אנרכיסטית. jodi.org
 כן, גם ג`אווהסקריפט זה אמנות, ואפילו אנרכיסטית. jodi.org   
בשביל לחסוך בדיבורים, נפתח היישר בבקשה המסורתית ללחוץ כאן. לחצתם? יפה. קיללתם? חטפתם עצבים/התקף לב? להירגע. לא קרה לדפדפן שלכם שום דבר. וגם המחשב שלכם לגמרי בסדר. זה לא באג, זאת אמנות. זה האתר jodi.org, שאף זכה בפרס הוובי היוקרתי (?) על פועלו הארטיסטי. בנאום התודה, שמוגבל על ידי מארגני הטקס לחמש מילים, אחזו האנשים שמאחורי jodi במיקרופון ואמרו: "לכו תזדיינו, חארות ממוסחרים שכמותכם". היה מרגש.

קוראים לזה אינטרנט-ארט, וזה הדבר הכי מוזר שקרה לרשת. זה גם הדבר הכי מוזר שקרה לאמנות. בשנים האחרונות זה הולך ומקצין, כשהמוני אמנים בעולם משתמשים בפורמט אתר האינטרנט, על שלל שפות התיכנות והפלאג-אינים שלו, במקום במכחול ובד קנווס. התוצאה בהרבה מקרים היא פאן טהור לצופה ההמום. אני שומע אתכם אומרים "אמנות? משעמם". אז זהו, שכבר לא (בתחתית העמוד שייפתח כתוב Esc. עשו לעצמכם טובה, לחצו שם).
 

2. עולם חדש מופלץ

אה, אז עכשיו כשזה במוזיאון זה כבר לא בולשיט? SuperBad
 אה, אז עכשיו כשזה במוזיאון זה כבר לא בולשיט? SuperBad   
מקץ כמה עשורים של פלצנות פוסט-מודרנית מקושקשת, ואחרי חמש שנים לפחות במחתרת, קופץ פתאום הממסד האמנותי על הסייבר-ארט האוונגרדי, ומעניק לו חיבוק חם ואמיץ. "וויירד ניוז" מדווח בהתרגשות על תערוכת אינטרנט-ארט שתיפתח ב-moma של סן-פרנסיסקו ב-01.01.01, בגוגנהיים הניו-יורקי בונים מוזיאון וירטואלי מוטרף ועתידני, בוויטני בדיוק סגרו תערוכה של אמנות רשת אינטראקטיבית. שמייח.

הייתם מצפים מאמני האינטרנט החדשים להיות מבסוטים. תשכחו מזה. "אנשים כל הזמן שואלים אותי אם העובדה שמוזיאונים מתעסקים פתאום באמנות-אינטרנט נותנת לה תוקף", אמר בן בנג`ימין, יוצר Superbad, אתר מדהים וחולני, כאחד מהם. "אני אומר שהיא כבר מזמן בתוקף. המוזיאון רק הופך אותה ליותר קלה לבליעה עבור הקהל הארטי. אה, אז עכשיו כשזה במוזיאון זה כבר לא בולשיט?"
 

3. אמנות, עכשיו גם בנאסד"ק

אפילו הנפקה היא הצהרה אמנותית. Etoy
 אפילו הנפקה היא הצהרה אמנותית. Etoy   
נו, כן, אז עכשיו גם HTML זאת אמנות. תתרגלו. זה מעשיר את האינטרנט במאות אתרים סהרוריים לגמרי, מסיפורים אינטראקטיבים הזויים, דרך פופ-ארט בשיטת עשה-זאת-בעצמך, ועד ביזאר קשה. לאמנים עצמם נפתח כאן חלון הזדמנויות נדיר לעשות דברים שעוד לא עשו לפניהם, להשתולל עם מדיום בתולי ולהפוך את הצופים/גולשים שלהם לחלק מתהליך יצירה אינטראקטיבי. התיאורטיקנים יוכלו להתפלצן על זה שנים. כולם מרוויחים.

אבל מי שבעיקר מרוויח זאת חבורת אמנים שקוראת לעצמה "אנטרופי8", שאשכרה גובה כסף מאנשים תמורת צפייה בתערוכותיה און-ליין. תמורת 10 דולרים תוכלו לצפות בלהיטים האמנותיים החמים שלהם במשך חודש שלם ללא הגבלה. דיל היסטרי. אם זה יעורר לכם את התיאבון תוכלו לקנות מניות של Etoy, חבורת אמנים שוויצרית שיצאה בהנפקה לבורסה בתור בדיחת דוט.קום והצהרה אמנותית. השקעה בטוחה.
 
 

4. שובו של הכיף

האתר של קראפטוורק. אמנות זה כיף
 האתר של קראפטוורק. אמנות זה כיף   
בכלל, אין ספק שמי שהכי נהנה כרגע מכל הסיפור הם אמני האינטרנט עצמם. אמני "אנטי-רום", למשל, התקבצו יחדיו מחורים שונים בעולם ליצירת אמנות און-ליין. ההיתוך ביניהם, שהיה בלתי אפשרי לחלוטין מבחינה טכנית עד לפני כמה שנים, הוליד שפה גרפית-ויזואלית חדשה המגשרת על המרחק הגיאוגרפי והתרבותי, מין ג`יבריש וירטואלי מוזר ומקסים שהיה יכול להיווצר רק ברשת (וחוץ מזה זה גם הביא להם מלא חלטורות בעיצוב ובניית אתרים).

 
 
בטווח הארוך, גם הגולשים ייהנו. פעם אמנות היתה כיף. אנשים היו יושבים במערות שלהם, מסתכלים על ציורי הקיר ונהנים מכל שניה. בשלהי המאה ה-20 חטפו האקדמאים את האמנות מידי ההמונים. האינטרנט מחזיר אותה למקומה הטבעי. מספיק להסתכל על האתר המבריק והחדש של קראפטוורק או על האתר הקאלטי והישן של "פיוצ`ר סאונד אוף לונדון" כדי להבין את גודל הקאמבק. אמנות זה שוב כיף.
 
 
לא יודע מה איתכם, אבל הסרטים הכי טובים שיצא לי לראות בשנה האחרונה היו בכלל וידיאו-קליפים: "ווינדוו-ליקר" של אפקס טווין, עם הבחורות שעליהן הודבק פרצופו הפסיכוטי של דיוויד אי. ג`יימס; "אול איז פול אוף לאב" המדהים של ביורק, עם צמד הרובוטיות המתגפפות; "אפריקה שוקס" של לפטפילד, עם הכושי המתפרק. שלוש יצירות מופת על-זמניות, אמנות קלאסית של המאה ה-21.
 
תגידו תודה לכריס קאנינגהם, איש דגול וגאון שעוד תשמעו עליו הרבה, והבמאי של שלושת הקליפים שהזכרתי (הוא עשה גם את "פרוזן" של מדונה ואת קמפיין הבחורה עם פני החייזר לסוני-פלייסטיישן). עכשיו אפשר לצפות בכל העבודות שלו און-ליין ואפילו להוריד אותן למחשב (רק תלחצו על האייקונים שבתחתית העמוד ואתם בדרך). מדובר, ללא ספק, בתגלית החשובה ביותר שסיפקה הפינה הזאת מאז ומעולם. רוצו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by