ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לחץ כאן: יום הזעם 

לחץ כאן: יום הזעם

 
 
האחים טבריה

סקופ: התגלו חיים תבוניים באינטרנט! אבל אל דאגה, לא תמצאו אותם כאן. במקום זאת - כיצד לבנות ילדת רובוט, כיצד להתחבא במערה מסריחה במשך עשרות שנים, איך נראה הגיהנום, ואיך להיות צביקה פיק גרמני. וכל זאת - ללא מונטאז' מטופש אחד של ערפאת על גוף של חזיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויקי הרובוטית המהממת. מלכת האבטיחים
 ויקי הרובוטית המהממת. מלכת האבטיחים   
עוד לפני הימים בהם הקרינה הטלוויזיה החינוכית תוכניות עלובות בלופ אינסופי של שידורים חוזרים, הקרינו שם, באותה שיטה, תוכניות מעולות עד להטריד. אחת הבולטות והזכורות לטובה ביניהן, עסקה בילדה-רובוט-פאם-פאטאל-מכאנית, ויקי שמה, שהצליחה להשתלב בנוף השליו של משפחת מידל קלאס אמריקאית נבובה. לא עבר זמן רב, וגם לויקי זו - יצור כעור למדי בכל קנה מידה - קם קלוב מעריצים וירטואלי, המקדיש מלוא המרץ למאבק בקלוב המתחרה, של "קדירת תרבות" עם ברנארד פיבו.

מעריצי אותה רובוטית מהממת, אינם מסתפקים בקיעקוע דמותה על גלגל העין שלהם, אלא מגדילים עשות, ומפרטים בגבב בלתי מתכלה של מילים, את המדע שמאחורי הפלא. לטענתם, כל מרכיביה של ויקי, אמיתיים הם, ואין כל מניעה שנבנה לנו מכונה כזו בחצר האחורית, שתתחיל להמליט לנו כוח עבודה זול, כדי שיקל עלינו לאסוף הקיץ את האבטיחים מהמקשה. אבטיחים... בחיי, זה ללא ספק שווה את המאמץ.
 
סויצ`י יוקוי. דווקא היה סבבה במערה
 סויצ`י יוקוי. דווקא היה סבבה במערה   
קורפוראל סויצ`י יוקוי מצבא הקיסר, הוא אחד מאותם אנשים שנמצאים קצת בשולי החברה. במקרה שלו, נמתח המושג `שולי החברה` לקצותיו הקיצוניים ביותר: בין השנים 1962-1970 הוא הסתתר לבדו במערה טחובה, לאחר ששני חבריו לפלוגה שהסתתרו עמו שם מ1944- התפגרו. יוקוי החליט להסתתר במערה במהלך מלחמת העולם השנייה, שגילה שהסתיימה כבר ב1952-, אך פחד לצאת. מה שבטוח, הוא החליט לתת לרוחות להרגע עוד 18 שנה, לפני שנפלט חזרה לחברה היפנית, שקיבלה אותו בזרועות פתוחות.

באתר התמוה הזה, ששב ומהלל את רוח הטירוף היפנית, מסופרות גם עלילותיו של הירו אונודה, שהבין רק ב1974- שהמלחמה נגמרה, לאחר 15 שנה בהן נחשב למת, ויצא ממחבואו. אין ספק שמדובר בקטע משונה, אם כי בקנה מידה יפני, זה רק קצה הקרחון, וגם פה מדובר באנדרסטייטמנט היסטרי.
 
התלישות המאפיינת את דור האיקס, היא גם זו שמאפיינת את אתר הקניות הזה. עמוד פתיחה לאקוני מוביל את הגולש לטופס ההזמנה, בצורה בהירה ונוחה, כמעט מזמינה. אבל אז עולות השאלות הקיומיות והתהיות הפילוסופיות לפני השטח: מה בעצם אנחנו עושים כאן? איפה אנחנו, למען השם? איך קוראים לי? ולמה, בעצם, לא מגלים לנו מה אפשר לקנות כאן? הרמז היחיד לתמורה האפשרית שנוכל לקבל עבור מעותינו, הוא טווח המחירים, שנע בין 30 דולר לשירות הבסיסי, ל80- דולר עבור השירות היקר ביותר. האם מדובר במנגנון הסוואה לשוק עבדים וירטואלי? האם הם מוכרים גם כושים (סליחה, אפרו-אמריקאים)? האם זהו אתר מחאה אנטי קפיטליסטי מתוחכם? אולי הונאה? אי הוודאות המסקרנת הזו עוד תהרוג אותנו יום אחד, חיילי דור איקס תלושים שכמותנו, אבל באמת, חייבים לברר במה מדובר.
 
 
טאקו. כבר עדיף להיות ההוא ששר את אמדאוס אמדאוס
 טאקו. כבר עדיף להיות ההוא ששר את אמדאוס אמדאוס   

בראשית ברא אלוהים את טאקו, ומייד אחר כך את הלהיט העל זמני "פוטין און דה ריץ" ("מתחזים לריץ", כמו שאמרו ב"עד פופ"), למען לא יהיה טאקו בודד הוא. בניינטיז ברא אלוהים את הציניות, את הלגלגנות, הריחוק האירוני, ואת התשובה של העשור ההוא ללהיטו של טאקו - ולאדימיר פוטין. מאז מחייכים אנשים, בהמהמם את השלאגר של אותו אשף אלקטרוניקה גרמני קדמון, וסופקים כפיהם בידם כלא מאמינים, משל לא היתה הערצתם אליו הדבר האמיתי והטהור ביותר בחייהם. כנקמה באותם ציניקנים קטנים, מגיח לו שוב טאקו מהאפלה, ומשיק אתר באינטרנט. העמודים כתובים בגרמנית, כמובן, אבל החרון הנוקמני אוניברסלי הוא. להביט ולא להאמין.
 
לכו לעזור לקשישים לחצות את הכביש. מלאכת כפיהם של מעריצי מלחמת הכוכבים
 לכו לעזור לקשישים לחצות את הכביש. מלאכת כפיהם של מעריצי מלחמת הכוכבים   
הנה עמוד של אנשים שבונים בדייקנות גרמנית סצינות מתוך מלחמת הכוכבים מאלפי אבני לגו. כאילו, למה זה לא מפתיע אותי? למה אלו תמיד מעריצי לוקאס מעורערים שעושים את הדברים האלה? למה אין עמוד לאוהדי באיירן מינכן, שמרכיבים מעצמות סמורים מרקיבות דגמים של כוכבי הקבוצה בשנות השבעים? איך זה שמוקיריו של מארק בולן לא בונים לו מקדשים מגפרורים? פעם אחר פעם מוכיחים חובבי אותן עלילות חלל בדיוניות, כי הם אנשים מסוכנים, לא יציבים וקנאים, שעלולים בצירוף נסיבות מסויים, להאכיל באבני לגו מורעלות פוקדי קולנועים שמעדיפים, סתם ככה, את הפילמוגרפיה של מג ראיין על פני זו של אר טו די טו. לפיכך אני מציע מעל גבי במה זו לאינטרפול, לבנות (ממקלות של ארטיקים) מאגר קלסתרונים של הפנאטיים שבקרב אוהדי מלחמת הכוכבים, למען לא ניאלץ להגיד אחר כך כי הופתענו.
 
אמאל`ה, הנה השטן
 אמאל`ה, הנה השטן    
אז מה העניינים בגיהנום? שואלים את עצמם עכשיו כל מני אנשים, שחשבו עד לא מזמן שאין להם סיבה להיות מודאגים. ובכן, לאותם אזרחים אפשר לבשר שהמצב רע. רע מאוד. הגיהנום כתוב צפוף, בירוק דוחה, באדום מן השאול או בצהוב מחליא, ומנוסח בצורה עילגת קשות. הגיהנום הוא טקסט, ועוד טקסט, ואז אפילו עוד טקסט של תיאורים ספק מטורפים, ספק משעשעים, ספק משועשעים, שמציירים תמונה עגומה של מקום לא נעים. הבחור הזה, שביקר שם ונותן לכם טיפים, הוא בהחלט לא מאותם אנשים שנחמד לבלות איתם על המרפסת במוצאי שבת. הוא אפילו לא מתקרב לכך. אלוהים, הוא פשוט שטן!

 
ולסיום, הנה התחליף הפאסיווי ליישום של השבוע. כל אחת משלוש התמונות האלה כאילו נולדה בשביל הדסקטופ שלכם. ואל תשכחו לנגב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by