ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
משחקי מלחמה 

משחקי מלחמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיילים בריטים. כשאתה משרת חמש שנים בצבא ונשאר טוראי, זה אומר משהו
 חיילים בריטים. כשאתה משרת חמש שנים בצבא ונשאר טוראי, זה אומר משהו   


לפי דיווחי הצבא הקרואטי, דייויס הגיע ליוגוסלביה השסועה והמדממת בפברואר 92. הקרואטים היו במצוקה, ושמחו לקבל לשירותיהם כל גבר בעל עבר צבאי, גם אם היה רק טוראי, כמו דייויס. נוטים לכנות אנשים כמוהו "שכירי חרב", אבל האמת היא שמשכורתו החודשית היתה בערך 200 שקל. יש כאלה המתגייסים למען המטרה והאידיאל, אולם חבריו של דייויס לא זוכרים אותו כאידיאליסט במיוחד. הוא היה שם בשביל האקשן. הקרואטים מעריכים שרבע מתוך 2,800 הלוחמים הזרים שהתנדבו לשירותיהם עשו את זה ממניעים אנוכיים: חלקם היו פושעים במנוסה, ולחלקם פשוט שיעמם בחיים.

דייויס שירת חמש שנים בצבא הבריטי, נשאר בדרגת טוראי כל השנים הללו - זה חייב לומר משהו על הערכת מפקדיו - ונזרק אחרי שדפק נפקדות ארוכה ובלתי מוסברת. ב92- הוא פגש מכר מהצבא שנלחם למען הקרואטים, ושהה בלונדון בחופשת מולדת קצרה. הוא ניג`ס לו עד שזה לקח את דייויס איתו חזרה לקרואטיה. הוא נשלח לחזית, שהה שם 11 ימים, ואחר כך הועבר לכפר קטן בעורף.

תוך פחות מחודשיים הוא הצליח לעלות על העצבים אפילו לקרואטים, שהיו זקוקים לכל אחד שהיה מוכן לעזור. דייויס, כך נזכרים חבריו ליחידה, השתמט מתורנויות שמירה, השתכר בברים, נקלע לקטטות, והתחיל עם בחורות בצורה לא ממש מנומסת. וכן, הוא נפצע, נזכר אחד מאלה שהכירו אותו: "הוא היה בבר אחד והתחילה קטטה, ומישהו ירה לו בטעות ברגל".

באפריל 92` הוא נזרק מהצבא הקרואטי. דובר ותיקי הלוחמים הקרואטים בבריטניה מסכם: "דייויס היה שמונה שבועות בקרואטיה, מהם 11 יום בחזית. הוא לא היה צלף. הוא לא היה שייך לאף `יחידת עילית`. הוא רק ידע לספר סיפורים".

ובאשר לטענה כי דייויס דיבר אל אביו בקרואטית, אומר האיש: "המקסימום שהוא ידע בקרואטית זה להזמין בירה. לא יותר".

 


שנתיים אחרי שחזר לאנגליה, דייויס התמוטט בפעם הראשונה. זה היה אחרי שאמו סיפרה לו את האמת על אבא שלו, שלא היה גיבור ה-SAS שנלחם בקמבודיה, אלא העביר את שירותו הצבאי כנהג משאית.

דייויס, בזעמו, הרס את המכונית המשפחתית, ואז פנה לתקוף את אביו באותה סכין מוזרה, וכמעט הרג אותו. המשטרה נאלצה להשתמש בגז מדמיע כדי להרגיע אותו.

הוא קיבל עונש על תנאי, עזב לחיות בכפר קטן בשם סלבי באזור יורקשייר, ובמשך זמן מה נראה היה שהוא מתייצב. הוא מצא עבודה כנהג משאית - מזכיר משהו? - ואף ניהל רומן עם אם חד הורית מהכפר.

הקבועים בפאב המקומי זוכרים אותו כטיפוס מתרברב. הבעלים נזכר: "הוא אמר כמה פעמים שהיה ב-SAS" - מזכיר משהו? - "אבל אנשים שהיו ב-SAS לא מדברים על זה".

ואז, ביום ראשון שליו אחד, הופיע דייויס בתחנת המשטרה המקומית, נופף באקדח מול השוטר התורן, וברח. שעה מאוחר יותר הוא הופיע בבית החולים "ניוטון לודג`", ובאיומי אקדח דרש לראות אשה מסויימת - שמה נשאר חסוי - אשר למעשה עובדת בבית חולים אחר, לא רחוק משם.

הוא איים על הצוות, אולם בסוף שוכנע שהאשה שהוא מחפש אינה עובדת שם. בדרכו לבית החולים השני הוא פגש את כוח משימה חמוש של המשטרה, ועד מהרה מצא את עצמו מוקף. אז נטש את מכוניתו ורץ לתוך היער. הם קראו לו לעצור פעמיים, ומשלא ענה - ירו בו למוות.

למה הוא עשה את זה? אף אחד לא ידע לעולם, כנראה. אבל אחד ממפקדיו לשעבר בצבא אומר: "הוא חייב היה לדעת מה הוא עושה. הוא היה חייל מקצועי, מיומן. הוא ידע שיירו בו. נשמע כאילו זה מה שהוא רצה".

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by