ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: אני הייפרטקסט פוליטי 

המהפכה: אני הייפרטקסט פוליטי

 
 

למרות שזה לא נראה ככה, הרשת מחוללת מהפכות גם בתחום הפוליטי: פה מריצים לנשיאות ארצות הברית את דארת' ויידר, הריסון פורד, ברז'נייב ואוגר, שם רומסים עשרות אתרי פארודיה את המועמדים האמיתיים, וכאן אתר אחד מספסר בקולות מצביעים. ואה, כן, הידעתם שאל גור המציא את האינטרנט ומשפחת בוש המציאה את היטלר?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

החרדים אאוט, האינטרנט אין

יותר מעשרת אלפים אמריקאים כבר הציעו את קולם למכירה
 יותר מעשרת אלפים אמריקאים כבר הציעו את קולם למכירה   
כשהמצב רע, מהפכות זה דבר טוב. ברגעים אלה ממש משתוללת ברשת אנרכיה כמעט מוחלטת של מידע. באמת כל הכבוד. אבל איפה שדברים נחתכים באמת, איפה שצריכה להתחולל המהפכה הרצינית, הרשת כמעט לא מצליחה לגעת. הפוליטיקה היא המחסום
האחרון, החזית הנטושה. המירוץ הנוכחי לנשיאות ארצות הברית היה אמור להיות נקודת המפנה של הסיפור הזה. ואכן, חל מפנה, רק לא זה שחשבו עליו במקור.

לראשונה בתולדות המין האנושי אפשר לקנות קולות מצביעים בהקלקת עכבר. האתר VoteAuction.com הוקם על ידי סטודנט ניו-יורקי. הרעיון הבסיסי היה אולי למחות נגד המסחור של ההליך הפוליטי בעולם המערבי, אבל בינתיים נרכש האתר בידי איש עסקים אוסטרי ויותר מעשרת אלפים אמריקאים כבר הציעו את קולם למכירה, כ-15 דולר לחתיכה, בלי שהממשל האמריקאי יתערב. עסק טוב, לא? ביבי? דרעי? מישהו?
 

קוקאין ונאצים

בוש ושקית קוקאין. יותר מעניין את המדיה מתמיכת המשפחה שלו בנאצים
 בוש ושקית קוקאין. יותר מעניין את המדיה מתמיכת המשפחה שלו בנאצים   
המפנה האמיתי שמתחוללת בקמפיין הנשיאותי הנוכחי, הוא שהאינטרנט הופך את הסלידה העמומה הכללית שאזרחים חשים כלפי נבחריהם לתיעוב מהול באימה וזעזוע. בקיעים ראשונים נפרצים באשליית הדמוקרטיה האמריקאית, כי הרשת הופכת אינפורמציה לנגישה, מוציאה את השלדים שבארונות של המועמדים, מראה לעולם את פרצופם האמיתי של האנשים המושחתים שרוצים להיות הבוסים שלו.

בוא ניקח את הכסף של משפחת בוש, לצורך אילוסטרציה. בטח לא ידעתם שמקורו בשלל עיסקאות בגרמניה בשנות העשרים והשלושים, שכללו בין היתר מימון נרחב ונדיב של המפלגה הנאצית. בטח שלא. מאיפה שתדעו? מהאינטרנט, זה מאיפה. את המדיה יותר מעניין שפעם ג`ורג`י ג`וניור הסניף קצת (או הרבה) קוקאין. הנכד של האיש שעזר להעלות את היטלר לשלטון רוצה לשבת בבית הלבן? זה כנראה לא סיפור שמוכר עיתונים.
 

זה עצוב, אז צוחקים

בוש בעימות. גם לחופש הדיבור צריכים להיות גבולות
 בוש בעימות. גם לחופש הדיבור צריכים להיות גבולות   
החזון הסייבר-רומנטי של העשור האוטופי שעבר היה שהאינטרנט ישנה את הפוליטיקה, יהפוך אותה לאינטראקטיבית, יכווץ את המרחק בין הבוחר לנבחר, יוריד את הפוליטיקאים אל העם. האתרים הרשמיים של ג`ורג` בוש ואל גור מאוד משתדלים לחולל את המהפכה הזאת, אבל גוש ובור עצמם מחבלים בה, כשהראשון בקושי שולט באנגלית, שלא לדבר על טקסס, והשני טוען שהמציא את האינטרנט. מצחיק.

בעימות הטלוויזיוני השבוע בין טווידל-די וטווידל-דאם לא הזכיר אף אחד מהם את האינטרנט. הם מותירים כעת לגולש הממוצע שתי ברירות פשוטות: לצחוק או לבכות. ולצחוק זה יותר נעים. עשרות אתרי פארודיה צצו השנה משני צידי המתרס, והם מתמקדים בכתישה ובהשפלה קומית שיטתית של צמד הדבילים. בוש יצא במתקפה אישית נגד אחד האתרים האלה וטען בתוקף ש"גם לחופש הדיבור צריכים להיות גבולות". לא מצחיק.
 
 

דארת' ויידר לשלטון

המועמדים אל גור ודארת` ויידר. יהיו קטעים בוושינגטון
 המועמדים אל גור ודארת` ויידר. יהיו קטעים בוושינגטון   
כששני המועמדים הראשיים לתפקיד הפוליטי החשוב בעולם נראים כמו הסיקוול ל"דאם אנד דאמר", אין כל פליאה שבמחשכי האינטרנט מתעוררות יוזמות פרטיות להרצת מועמדים ראויים יותר. מה עם הריסון פורד, לדוגמא? הוא נראה יותר טוב ויש לו ניסיון (גילם את הנשיא בהצלחה ב"אייר-פורס 1"), ואין ספק שיסחוף את הקול הנשי. גם מארק טוויין הוא מועמד מצויין. הוא אמנם מת כבר הרבה שנים, אבל חוכמתו העל-זמנית מפצה על כך.

והנה סקופ: שושלת בוש היא לא האוליגרכיה היחידה במירוץ. גם הכלב של קלינטון הגיש מועמדות. מטעם הצד האפל של הכוח מגיע הלורד דארת` ויידר (כי למה להצביע לרע במיעוטו אם אפשר להצביע לרע במירבו), וגם השטן בכבודו ובעצמו חפץ בג`וב הנחשק.

 
בנוסף מתמודדים על התפקיד הבכיר גם המנהיג הקומוניסטי המנוח ברז`נייב, כדור ביליארד מדבר ואוגר הנהנה מתמיכתם של מוחמד עלי ומייקל ג`ורדן. יהיו קטעים בוושינגטון.

המהפכה רק מתחילה

השורה התחתונה היא שלא משנה מי ינצח, האינטרנט כבר עשה את שלו במהלך הקמפיין הזה, ושינה את הפוליטיקה, או לפחות את הגישה הכללית של הציבור הרחב אליה, כשהוא דוחף את תחושת המיאוס ממנה לשיאים חדשים. מה שנראה כרגע כמו נחשול סאטירה צינית הבוקע מהרשת, הוא בעצם תגובת יאוש המונית לשיטת הממשל והבחירות באמריקה, הרגעים האחרונים של עידן התמימות הפסבדו-דמוקרטי. המהפכה הזאת רק מתחילה.
 
 
מי שעוד לא מבין למה הסרטים הקצרים הם הדבר הכי טוב שקרה לאינטרנט בשנה האחרונה, מוזמן לבלות את יום כיפור בטעינת הסרט "בילי ג`ונס" לקוויק-טיים שלו. כריסטופר בל הוא הגאון שכתב וביים את היצירה, 20 דקות המתארות את התמכרותו של ילד פוחז לסיגריות.
 

היא זיכתה אותו בפרס "יוצר הקולנוע של העתיד" בפסטיבל סרטים און-ליין שאירגנה "יאהו!" בשנה שעברה. נשמע אולי כמו עלילה עגומה, אבל בל הצליח לטוות סביבה סיפור מרגש, מצחיק ומעורר מחשבה על תרבות הצריכה האלימה באמריקה. לפחות במקרה הזה, יש תמורה לפעימות המונה של המודם שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by