ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
יו, מאן 

יו, מאן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוי טרפלי. אם קודם הוא היה עם חצי רגל בגן עדן, עכשיו הוא נמצא בפרברים הכי נידחים של הגיהנום
 רוי טרפלי. אם קודם הוא היה עם חצי רגל בגן עדן, עכשיו הוא נמצא בפרברים הכי נידחים של הגיהנום   

וכך מתאר אותו קויל: "הוא אידיוט. לא האידיוט הנורמלי, זה שאתה רואה כל יום בדרך לעבודה. רוי טרפלי הוא וירטואוז של אידיוטיות, גאון אמיתי בבזבוז כשרון."

טרפלי היה בדרך להיות כוכב באנ.בי.איי. ה"דאלאס מייבריקס" בנו עליו קבוצה, אבל הוא הושעה מפעילות ב1991- אחרי שימוש בסמים. שלוש שנים אחר כך נתנו לו הזדמנות שניה, וחוזה של 26 מיליון דולר. גם אותה הוא פיספס, ואחרי שנתפס שיכור בכמה משחקים, הוא הושעה לצמיתות. אם קודם הוא היה עם חצי רגל בגן עדן, עכשיו הוא נמצא בפרברים הכי נידחים של הגיהנום: בעיר הרוסית פרם, אי שם בקצווי סיביר.

הוא משחק עבור קבוצה בשם "הגדולים של אורל", שהבעלים שלה הוא נוכל צבעוני ורב מעללים, די ג`יי לשעבר בשם סרגיי קושצ`נקו, שאוהב שפונים אליו בכינוי "הנשיא", ושהוא אולי - אבל אולי לא - מאפיונר.

"רוי ואני, יש לנו אותה נשמה," מכריז הנשיא. "אנחנו שנינו בחורים של רוקנרול."
 
עכשיו ערב, והנשיא מתכונן ל"הצגה", מה שאמור להיות משחק ליגה אך מוגדר על ידו כ"חצי כדורסל וחצי ספילברג". החצי הספילברגי הוא הפקת מולטימדיה ענקית שכוללת מוזיקת רוק, נערות מעודדות במופע על גבול החשפנות, ומחווה לשוטר מקומי שנהרג בקרבות בצ`צ`ניה. הנשיא הביא איתו וידאו קליפ של החיילים בחזית, והוא מנסה להחליט איזה מוזיקה הולכת עם זה הכי טוב. "קלפטון?" הוא תוהה. "אולי קווין?"

הבעיה הקבועה של דור המדיה: איך להביע כבוד למתים ושעדיין יהיה, אתם יודעים, בידור טוב?

הנשיא מתחבט ומתלבט, ובסוף מגיע עם תשובה: "דייר סטרייטס," הוא אומר. "אחים לנשק." מרוצה מבחירתו המוזיקלית הוא מתפנה לשיחת טלפון, לברר מה מצבו של בעלים של קבוצת כדורסל מתחרה, שנורה על ידי מתנקשים ונפגע בריאותיו.

תפקידו של טרפלי, שמקבל 160 אלף דולר לעונה, אינו מסתכם בלקלוע סלים ולקטוף ריבאונדים, אלא להוסיף ניחוח של אנ.בי.איי לעיר הקפואה והמדוכאת. מצפים ממנו להטבעות ראוותניות, הוא עומד ומחלק לחיצות ידיים בסגנון אפרו-אמריקני לאוהדים, והוא קיבל הוראה מפורשת להסתובב ברחבי העיר פרם עם משקפי שמש, עגיל, קרחת, זקנקן תיש אופנתי ומעיל מינק שחור. את השיכורים המקומיים הוא מברך בעליצות ב"יו!".

"השהות פה הפכה אותי לאדם טוב יותר," אומר טרפלי. זה היה נשמע יותר משכנע אם הוא לא היה אומר את זה במסעדה כשהוא נעלם כל עשרים דקות לשירותים, וחוזר כשהוא מושך באפו באופן חשוד ובקול רם.

"יכולתי לחזור לאנ.בי.איי," הוא אומר, "אבל אין לי כוח לכל השטויות שלהם. בשביל מה לי? הם כל הזמן יבדקו אותי על סמים, כאילו אני `פני צלקת`."

מה שמאשש את טענת היסוד של הכתבה כולה: אידיוט.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by