ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כרוניקה של אינתיפאדה ידועה מראש 

כרוניקה של אינתיפאדה ידועה מראש

 
 
אורי רודריגז

האינתיפאדה שקיבלנו בימים האחרונים פשוט חיכתה לסיבה לקרות, לגפרור שיוצת. מי מרוויח מההתפרעויות, מי מפסיד, מי העלימו עין ומי יגזור את הקופון? ואיך קרה שהשוטרים שהוצבו בשבת באום אל פאחם נתקעו במשך שעות בלי כדורי גומי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק שרון. יצא ברווח
 אריק שרון. יצא ברווח    
שרון, שועל מדיני מנוסה, הריח את הפוטנציאל. אני נוטה ליחס לראשי הליכוד מספיק שכל ישר בכדי לחשוב על חלק מהתרחישים האפשריים העשויים להתרחש בציבור הערבי בעקבות צעד כזה. חברי הכנסת של הליכוד ש"לא יכלו להגיע לסיור באותו יום" (לימור לבנת, ערוץ 1), זוכרים מה קרה כשראש ממשלה בן מפלגתם פתח בהפגנתיות אתר ליד הר הבית (מנהרות הכותל), ואין ספק שהם הריחו את האינתיפאדה (לפחות את חלקה) שתתרחש בעקבות סיור שרון. כרגיל, הם העדיפו לגזור את הקופון (התססה לאומית לאומנית בקרב הציבור הישראלי בעקבות האירועים) ולא "ללכלך את הידיים" ולבקר בהר.

אז מי מרויח, מי מפסיד, ולמה?

יאסר ערפאת

מרוויח. הוא העלה את עניין הפלסטינים על סדר היום הלאומי, צרף אליו את ערביי ישראל ואת החכ"ים הערבים, זכה לתמיכה מאסיבית מהעולם הערבי כולל עבדאללה הלא קיצוני בד"כ, ומיקד את מצלמות הטלויזיה של העולם המערבי בעזה, שוב. לבד מזאת הוא מגיע להמשך המשא ומתן (אולי רק אחרי הבחירות) מעמדה של כוח: הוא עשה בית ספר לביבי עם מהומות מנהרת הכותל לפני מסירת חברון, הוא עושה כעת אותו דבר לברק.

אריק שרון

מרוויח. לשרון לא אכפת מה אומרים עליו ז`אק שיראק או מדלן אולברייט, הם לא רשומים באף קלפי שהוא מכיר. הוא ישכח את הפחד שאחז בו (ושנראה היטב על פניו באמצעות מצלמות הטלויזיה) בעת שסיר בהר הבית, מוקף בשוטרים, ויציג את המעשה כ"צעד אמיץ", כ"מאבק אמיץ על עתיד ירושלים" ועוד כהנה וכהנה סיסמאות בחירות. המהלך בקיצור, שווה כמה וכמה מנדטים על חשבון ש"ס. חוץ מזה, זוהי רק ירית הפתיחה בקרב שהוא עתיד לנהל נגד ביבי על הנהלת הליכוד, וכיריית פתיחה, היא פגעה בול בין העיניים.
 
התפרעויות בנצרת השבוע. הח``כים הערבים קוצרים את הפירות
 התפרעויות בנצרת השבוע. הח``כים הערבים קוצרים את הפירות   
אהוד ברק

מפסיד. האיפוק שבו נהג בתחילת הפרעות לא יזכר לא לטובה בקרב מצביעיו מקרב הימין המתון, מחנה השלום כבר מתחיל להתגעגע לש"ס. ערפאת מאכיל אותו מרורים: לאחר אווירה "מצוינת" בפגישה בכוכב יאיר מראה לו ערפאת שמנחמדות לא בונים מדינה, או עושים שלום. אם בהתחלה האשימה התקשורת העולמית את שרון בתבערה, ככל שחלפו הימים באינתיפאדה הזו עולה שוב ושוב שמו של ברק, ולאו דווקא בקונוטציות חיוביות. הוא יודע שכל כדור שנורה על ידי פלסטינים או ערבים במהלך המהומות, ישמש כתחמושת ליריביו במערכת הבחירות.

ערביי ישראל

מרוויחים. ממשלה אזרחית? תמיכה מבחוץ? שום דבר הוא לא מובן מאליו. עד עתה אף אחד לא דיבר על המחיר שברק ישלם לערבים על התמיכה מבחוץ בממשלה הצרה. עתה ניתנות דקות שידור יקרות לכל ח"כ ערבי, המחיר שעד לפני זמן קצר טואטא מתחת לשטיח, עולה על השולחן, ועולה מעלה מעלה עם כל אבן נוספת שנזרקת באום אל פאחם ובנצרת.

 

ציוני הדרך של המהומות:

אום אל פאחם, סוף השבוע. השוטרים נתקעו בלי כדורי גומי, והכביש נחסם
 אום אל פאחם, סוף השבוע. השוטרים נתקעו בלי כדורי גומי, והכביש נחסם   
הר הבית, יום חמישי: שרון עולה ל"סיור" על הר הבית, וגורר אחריו את החכ"ים הערבים. מאוחר יותר יואשם שרון שביקור זה הוא שהצית את אש האינתיפאדה החדשה. נקודה למחשבה: לפי פסיקת רוב הפוסקים בני דורנו, העליה על הר הבית אסורה לגמרי מבחינה הלכתית משום שלא ידוע היכן בדיוק שכן בית המקדש. יהודי דתי לא היה עולה על ההר, מיותר לציין שחברי הכנסת של ש"ס היו מנועים הלכתית מלהצטרף לסיור במקום. בעבר, גינו רבנים לא אחת ניסיונות עליה להר של תנועת "נאמני הר הבית" מהטעמים שהוזכרו לעיל. ביקורו של שרון על ההר עבר אצל ראשי הציבור הדתי בארץ (שותפים עתידיים לקואליציה?) בקול דממה דקה.

אום אל פאחם, שבת בצהריים: כוח משטרה גדול מתעמת עם המפגינים שמנסים לחסום את כביש ואדי ערה. הכוח לא מוכן לטיפול להתפרעות בקנה מידה גדול: מקור מוסמך מסר לכתב נענע שלאחר מספר שעות אוזלים כדורי הגומי במחסניות השוטרים, והמלאי לא מחודש במשך שלוש שעות. בינתיים, משתלטים המפגינים על כביש ואדי ערה וידם של השוטרים קצרה מלהושיע. התוצאה: הכביש נחסם לשעות ארוכות באמצע ראש השנה. שיקול נכון של הפיקוד בשטח מנע ירי מבוקר בכדורים חיים, ואולי מנע הסלמה חמורה נוספת. הכחולים לא יודו בפומבי, אבל הפרעות בתוך הקו הירוק תפסו אותם "עם המכנסיים למטה".
 
 
מפגינים פלסטינים בצומת נצרים. הפסקת אש? רק על הנייר
 מפגינים פלסטינים בצומת נצרים. הפסקת אש? רק על הנייר   
קבר יסף, שכם, ראשון אחר הצהריים: במתחם המוצב בלב העיר שכם, מוקף בסמטאות, מוצבים מעט חיילים, במוצב אין (!) רופא. שוטר מג"ב מדחת יוסף נפצע מרסיס בצוארו, ומאבד דם רב. בהתייעצות עם הפיקוד הבכיר בגבעה המשקיפה הוחלט לבקש מהפלסטינים עזרה בפינוי החייל הפצוע מהמוצב. לג`יבריל רג`וב יש באותו יום דברים חשובים יותר מלפנות חיילים פצועים של צה"ל, והפינוי מתעכב חמש שעות. התוצאה ידועה. קציני צה"ל מסבירים אחר כך כי "חילוץ הפצוע על ידי טנקים היה מחייב כיבוש מחצית שכם". להלכה, אפשר היה לחלץ את הפצוע גם באמצעות טנקים, ללא פגיעות באזרחים. אולם צה"ל פחד מהאפקט הפסיכולוגי שיצרו טנקים השועטים בלב שכם, ומהתמונות של הטנקים בעיר שיוקרנו מאוחר יותר על מסכי הטלוויזיות בעולם. יומיים אחרי וקצינים בכירים מודים בפה מלא בתקשורת: צריך היה לנטוש מזמן את מתחם קבר יוסף, אין אפשרות מעשית לשמור על המתחם.

בית סחור, יום שני: חייל צה"ל המשמש כנהג בפיקוד העורף נהרג מאש חיה של שוטרים פלסטינים סמוך לבית סחור. גרסת צה"ל כפי שנמסרה ל"ידיעות אחרונות": הנהג נפל לידי מארב של שוטרים פלסטיניים. גרסת חברו של החייל כפי שנכתבה באותו המאמר : "התנהל קרב יריות ויידויי אבנים במשך שעה, פתאום מקס שעמד לידי קיבל כדור בראש ונפל". ונשאלות שתי שאלות: האם מדובר במארב פתע, או בקרב של שעה? ואם מדובר בקרב של שעה ויותר כשם שמספר חברו של החייל, מה עשה שם חייל העורף?
 
צומת נצרים, יום שלישי: עשרות טילים נורים ממסוקים, במבואות עזה מכין צה"ל משוריינים וטנקים. קרבות הירי מתחדשים ורשת סי.אן.אן מדווחת כי גם בפאתי רמאללה עומדים טנקים. כל זה קורה לאחר הפסקת האש שנחתמה ביום שני בלילה. פרשן לעניני ערבים מסביר: הפסקת האש הוכרזה בכיכול על ידי קצינים, לא על ידי ערפאת, לא על ידי התקשורת הפלסטינית שממשיכה להסלים את האווירה, לא על ידי הדרשנים במסגדים. ככה היא גם נראית בשטח.

נקודה אחת מעודדת: עקב האירועים, הפסיקו החקלאים הערבים לספק תוצרת חקלאית, שחיונית לשומרי הדת עקב שנת השמיטה. איך ברק לא חשב על זה קודם?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by