ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
השקט שלפני המהפכה (חלק 2) 

השקט שלפני המהפכה (חלק 2)

 
 
גדי שמשון, דביר וולק
 
 
 
 
 
 
 
 
 

איפה מסעודה?

הרבה הרבה אנשים. הדבר שהאינטרנט בארץ צריך יותר מהכל
 הרבה הרבה אנשים. הדבר שהאינטרנט בארץ צריך יותר מהכל   
יש לנו באינבוקס (לא, הוא לא משותף) אי-מיילים שנשלחו מסבתא בת שמונים, אמא בת חמישים ובני משפחה וחברים אחרים שמפוזרים על פני כל הגלובוס בטווח גילאים מרשים. האם אפשר להסיק מכך משהו, פרט לזה שהגיע הזמן שננקה את האינבוקס בתדירות גבוהה יותר? לא בטוח. האינטרנט בישראל עוד לא הגיע למאסה הקריטית שלו, הן מבחינת השירותים והתכנים שאפשר למצוא בו והן מבחינת מספר המשתמשים. כמובן שהנתונים האלה קשורים האחד בשני בקשר ביצה-תרנגולת דה לוקס.

לפי ההערכות האופטימיות יש היום בישראל קצת יותר ממיליון משתמשי אינטרנט. כמעט כפול מבשנה שעברה, ואנחנו בטוחים שעבור כל מי שהתחברו במהלך השנה, והם כמעט הרוב היום ברשת, זו אכן נראית שנה מאוד מהפכנית, אבל בעצם, לא הרבה השתנה.

כולם מחכים ליום שבו מסעודה תתחבר. אתם יודעים מה? גם אם היא תתחבר, אתם חושבים שהיא תשב מול הפי.סי ותגלוש לפורטל החביב עליה? הצחקתם את העכבר שלנו. חיבור מסיבי באמת של האוכלוסייה לאינטרנט יתאפשר רק כשהוא יהיה גם פשוט וגם במחיר שווה לכל נפש.

המאסה הקריטית אצלנו, בגלל גודל האוכלוסיה, היא הרבה יותר גדולה באחוזים מאשר בארצות-הברית, אליה כולם נושאים עיניים. בארצות-הברית מחוברים היום יותר מארבעים אחוז מהאוכלוסיה לרשת. כפול מאצלנו במונחים יחסיים, אבל בעיקר כמות עצומה של משתמשים במונחים אבסולוטיים. כשאתר אמריקאי מושך רק 0.1 אחוז מהגולשים אליו, יש לו יותר משתמשים ביום ממוצע מהאתרים המובילים בארץ.

לכן, כדי שהאינטרנט בארץ יהיה כדאי כלכלית, המאסה הקריטית בישראל חייבת להיות אחוז גבוה יותר של האוכלוסיה מאשר במדינות גדולות יותר. ב-40 אחוז זה רק יתחיל להיראות כמו משהו נורמלי, ויצדיק את קיומם של אתרים שהם לאו דווקא פורטלים (שאוספים את הרייטינג שלהם על חשבון האתרים אליהם מגיעים הגולשים בסופו של דבר).

הקליקים של מסעודה הם לא העיקר, אבל הם שלב בדרך לחיים מקוונים שכוללים, איך לא, את המנטרה שגורמת לאנאליסטים לרייר בטירוף: מסחר אלקטרוני. זה יעבוד, תהיו בטוחים, אבל כל מי שמתכנן על קניות מקוונות שיעבירו אותו לרווח כבר ברבעון הקודם, שילך להזדיין בסבלנות, ויזכור: כל עוד אין מסה קריטית, אל תחלמו בכלל על רווחים. תגידו שאתם מכינים את השוק, צוברים נסיון, תופסים עמדות פתיחה טובות. תגידו את זה, וגם תהיו צודקים.
 

24 שעות בדרכים

האינטרנט המהיר אולי לא יהיה עולם מושלם, אבל הוא צעד הכרחי
 האינטרנט המהיר אולי לא יהיה עולם מושלם, אבל הוא צעד הכרחי   
הדבר שאולי הכי הורגש השנה אצל גולשים מהשורה, שמחוברים מהבית, בלי חשבון חינם מהעבודה, שמטופפים עם הרגל בעצבנות כל פעם שהנאפסטר נתקע על מהירות מטורפת של 0.5 קילו בשניה, היה מה שזכה לכינוי "חשבון של 99 שקל". נכון שבזק הם מונופול דורסני, שרווחת הגולשים והחיוך שעל פניהם מטרידים אותו בדיוק כמו מצב קווי התקשורת הקואקסיאליים בטימבוקטו עילית ("הבאנו אותה באחלה מכרז ממשלתי שם בשמונים ותשע"), ולשיטת התשלום החדשה הם נגררו על ידי הרשויות וניסו להצניע אותה כמיטב יכולתם, אבל האפשרות לחיבור טלפוני קבוע לרשת במחיר פיקס היתה אולי המיני-מהפכה הכי גדולה שעברה על האינטרנט בישראל השנה.

זה כבר חצי הדרך ל"everyday web" שבמיקרוסופט כל כך אוהבים לדבר עליה. מאוד מחמם את הלב לראות אנשים אונליין באייסיקיו במשך ימים רצופים, להוריד התקנה של ג`יגה שלמה במשך שלושה ימים בלי לשדוד בנק, או פשוט ללכת לישון ולהשאיר את הנאפסטר להוריד את מיטב להיטי להקות-הקצב-החדשות-של-הצעירים לאיטו. שלא לדבר על העובדה שההסתערות של עשר בלילה על קווי התקשורת הנחנקים של הספקיות המקומיות החלה להתפזר בצורה יותר חלקה על פני כל שעות היממה.


בדהרה על אוטוסטרדת האינטרנט המהיר

יש כמה בעיות המעיבות על הגעתו של האינטרנט המהיר, מושיע עמנו לפי כמה פוליטיקאים וכמה עיתונאים מתלהבים. אחת מהן, וכבר כתבנו על כך השבוע, היא העובדה שהתשתית המאפשרת את האינטרנט המהיר נמצאת בידי שני מונופולים נכלוליים שיעשו כל מה שהם יכולים כדי לא לוותר על כוחם. השניה היא שאנחנו בעצם לא באמת מוכנים. ממש לא.

הבעיה היא שהתשתית במדינת ישראל אינה ערוכה כלל לקלוט אינטרנט מהיר, למרות שכל החברות הנוגעות בדבר, כולל זו שאנו עובדים בה, משקיעות בשנה האחרונה הון עתק בשדרוג הקווים והמערכות. זה ייקח עוד הרבה זמן, כי גם אחרי שיוכרז על האינטרנט המהיר ויימכרו חבילות החיבור הראשונות אליו, רוב התנועה בתוך הארץ ובמיוחד לחו"ל תהיה איטית. בסך הכל נזיז את פקק התנועה מכניסת המודם של המחשב שלנו למחלפים הפנימיים של הרשת. זה אולי לא יהיה עולם מושלם, אבל זה יהיה צעד הכרחי כדי שהרשת בישראל תתחיל לזנק, סוף סוף.
 

נגמרה המסיבה? שיט!

הנפילונת בנאסד``ק. אינטרנט? זה לא יילך
 הנפילונת בנאסד``ק. אינטרנט? זה לא יילך   
אחד הדברים המצחיקים בהם נתקל כל מי שעקב השנה אחרי עיתונות הטכנולוגיה, היה המעבר המהיר בין הצהרות ה"תראו תראו, החגיגה עוד תיגמר", להצהרות ה"אמרנו לכם, החגיגה נגמרה", בעקבות כמה שבועות לא הכי יציבים בנאסד"ק. אז נכון שברור שחברות שהנפיקו כשהתכונית העסקית שלהם היא "נשים נקודה קום בשם, ניקח את הכסף מההנפקה ונקנה אי באוקיינוס ההודי", לא נועדו מלכתחילה לשרוד, אבל שימו לב לסתירה הפנימית שיש בתמונת האינטרנט כפי שהיא מצטיירת בעיני הציבור דרך התקשורת: מצד אחד העסק משגשג, יש בום, כולם באים, פה קורים הדברים החמים באמת. מצד שני, החגיגה נגמרה, המשקיעים כבר לא כל כך להוטים, תוכן סתם מבזבז כסף, וזוכרים את מכונת האספרסו שהבטיחו לכם כשי לחג? אז זהו, שבמקום זה תקבלו יין וצנצנת דבש. חביבי, אומרים לנו, החגיגה נגמרה.

אז רגע, התוכן הוא פאסה או שהוא העתיד? האינטרנט הזה יתפוס או לא? והממזרים מאייסיקיו שבמקום לתכנת ולטחון פיצות עד שתיים עשרה בלילה נוסעים בפרארי, הם זכו בלוטו או שהם התעשרו ביושר?

ככה נוצר מצב שבו עברנו בבת אחת מבתוליות ראשונית וחובבנית של האינטרנט, דרך כמה חודשים של אופוריה, למצב של התפכחות אל המציאות העגומה, וההבנה של האנשים עם החליפות את זה שהכסף לא צומח על דפי הטמל.
 
 
וואלה? ממש לא. הרשת עוד תתפתח, גם בארץ, והרבה אנשים עוד יעשו פה כסף ביושר מהרשת. ממסחר, מפרסום, ואפילו מתוכן. כשעוברים מצד אחד על הפורטלים והאתרים הגדולים עם המגושמות והבתוליות שלהם (נכון, נחמה, זה כולל גם אותנו), ומצד שני על מיזמי הקקמייקה הכושלים של קבלני העפר העשירים, זה ברור כשמש: השטוזה תגיע והיא מגיעה מיחידות קומנדו קטנות ומובחרות של אנשים שצמחו באינטרנט ונושמים אותו, ושיעבדו קשה בלי אשליות אבל עם חלומות. הרשת בישראל היא רחוקה מהגשמת הפוטנציאל שלה כמו שארבעים הקילומטר של אריק שרון רחוקים מאורכו של מרוץ מרתון ממוצע.

פגשנו כבר את הג`רי יאנג (יאהו!) העברי שלנו, פגשנו אפילו כמה ביל גייטסים משלנו, אבל עוד לא פגשנו את הג`ף בזוס (אמאזון) או הדיוויד טלבוט (סלון) שלנו. אבל על איזשהו שרת איפשהו, ואולי עדיין על טבלאות התכנון באקסל, תרשו לנו לנחש, הדבר הבא ברשת הישראלית כבר עושה את צעדיו הראשונים.


חזרה לחלק הראשון של הכתבה

חזרה למוסף ראש השנה של נענע

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by