ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בואו נשחק במונופול 

בואו נשחק במונופול

 
 
גדי שמשון

המאבק בין חברות הכבלים לבזק על לב הציבור בנושא התחרות, המונופול והאינטרנט המהיר אבוד מראש. לציבור פשוט לא איכפת, הוא רק רוצה שהרשת תפסיק לזחול. ויש כאן רגע היסטורי - שני מונופולים יוצאים בקמפיין נגד עצם הווייתם - כפי שהיא מתבטאת אצל המתחרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אילן בירן, מנכ``ל בזק. זו זכות לתת שירות, במיוחד כשמתחילה תחרות (תמונה מתוך אתר בזק)
 אילן בירן, מנכ``ל בזק. זו זכות לתת שירות, במיוחד כשמתחילה תחרות (תמונה מתוך אתר בזק)   
במאבק התדמיתי שמתנהל עכשיו בין שני מונופולים גדולים, שמנים וערלי לב, בזק וחברות הכבלים, אפשר להישען לאחור ולומר, כמו הרבי בבדיחה הידועה, שכולם צודקים. כשהם מדברים על המתחרים, הכוונה. ביחס לעצמם נראה שיש לחברות הכבלים ולבזק בעיה קשה של תפיסת מציאות, ברמה שמצדיקה טיפול עמוק. יונגיאני.

ניקח למשל את המסר העיקרי בקמפיין של בזק, שהפשטות והדיוק בו הוא מנוסח מוציאים אותו מכלל מלל פרסומי שגרתי, והופכים אותו לכמעט שיר הייקו קטן: "מונופול הכבלים מתנגד לתחרות בצורה שיטתית / הם עשו את זה לטלוויזיה בלוויין / עכשיו הם עושים את זה לאינטרנט המהיר". שימו לב למשפטים הקצובים, לחלוקת המשקל המדויקת, לנימת הדחיפות. עורו יהודים, שריפה בעיירה. לא נותנים אינטרנט מהיר להמונים. אכן, דרך ארוכה עברה בזק מאז אותם ימים אפלים בהם כינתה את גולשי האינטרנט "אוכלוסיה שולית" (1996). אבל רגע, יש עוד משפט במסר של בזק: "בזק בעד תחרות חופשית לכולם".

רגע, שקט. בואו נקרא את זה שוב:

"בזק בעד תחרות חופשית לכולם".

מונופול בעד תחרות חופשית, לכולם? זה נשמע אמין כמו פוליטיקאי שמשרת ציבור או גבר שבנוי לקשר. ועוד בזק, שהמנכ"ל שלה, הגנרל לשעבר אילן בירן, נכנס למאבקי אבו-עלי עם שר התקשורת, גם הוא גנרל, בנושא "למה מי יגיד לנו מתי להתחיל לספק אינטרנט מהיר" רק לפני כמה חודשים? ששנים תקעה אותנו במחירים מטורפים על שיחות טלפון לחו"ל? יש מספיק דוגמאות להתנהגות מונופוליסטית דורסנית של בזק, אבל נסתפק באחת.
 
אביב שניר. זה לא היה כוחות
 אביב שניר. זה לא היה כוחות   
לפני שנה בדיוק בחרו גולשי נענע ברוב מדהים את אביב שניר, הנער בן ה 14 שיזם את שביתת האינטרנט, לאיש השנה ברשת. השביתה, כידוע, התמוססה. סמנכ"ל השיווק של בזק דאז, הרצל עוזר, בראיון לגלובס: "שברתי אותה בקלות יחסית. בכל זאת, זה לא היה כוחות - אני, עם הניסיון השיווקי, מול חבר`ה צעירים, ילדים. הם שוכנעו לדחות את השביתה כי היינו באמצע משא-ומתן. אחר-כך הם ניסו להחזיר אותה, אבל כבר נהרס להם המומנטום".

אלוהים אולי מרחם על ילדי הגן, מונופול לא מרחם על אף אחד.

בזק, כמובן, לא בעד תחרות חופשית. אף אחד שיש לו הוא לא בעד תחרות חופשית. תחרות חופשית היא מושא תשוקתם של אלו שעוד אין להם. אלו שיש להם נגררים לתחרות כזו, מצווחים ובועטים, רק נגד רצונם. על אפם ועל חמתם, הם נאחזים בכל משקוף עובר, בכל תכסיס אפשרי, רק לא לצאת החוצה לזירת התחרות החופשית. נורא קר שם. כך הוא גם מצבן העגום ומכמיר הלב של חברות הכבלים.
 
השר בנימין בן אליעזר. בוא ננגב איזה אינטרנט מהיר
 השר בנימין בן אליעזר. בוא ננגב איזה אינטרנט מהיר   
חברות הכבלים, מהמונופולים היותר נוחים לבעליהם, מתעוררות גם הן אל המציאות החדשה. אחרי שנים בהן יכלו לספק ממיטב זיבורית העולם, לגבות יותר מדי כסף מקהל שבוי, לצפצף על תנאי הזיכיון שקיבלו ולהתעלם לחלוטין מהתפקיד הציבורי והתרבותי שלהן, תנאי השוק משתנים ושוק התקשורת כולו נפתח. גם אם בתנאי השוק הישראליים `תחרות חופשית` הוא מונח יחסי.

להלן הפזמון המתחרה בזה של בזק, בפי הסופרגרופ של חברות הכבלים: "זוכרים כמה עלתה שיחה לחו"ל לפני התחרות? / אסור לתת לבזק להשתלט על האינטרנט המהיר / חברות הכבלים מוכנות לתחרות בבזק". שמתם לב שמאז שיש גלגל"צ כל הפזמונים דומים זה לזה באופן חשוד? ובכן, גם בלהיט זה כבקודמו ניתן להבחין מצד אחד בפכחון המדוייק, הבוטה, הנוקב, בו מוצג היריב של הדמות המספרת, וכמו ביצירה הלירית הקודמת, גם כאן מתרחש לפתע הפיתול הרגשי, האשליה העצמית המתוקה, במשפט הסיום - "חברות הכבלים מוכנות לתחרות בבזק".

טוב, קצת סדר. אף אחד עוד לא מוכן לאינטרנט המהיר עד הסוף. חוץ מקמפיינים ליריים, מהלכים עלומים במסדרונות הכוח והוספת המונח הסקסי "דיגיטל" לשמות שתיים מחברות הכבלים, כל המתחרים העתידיים יודעים שזה ייקח עוד קצת זמן. יש בעיות של ציוד (מודמים ADSL או של כבלים זה לא דבר זול), הציבור אמנם מתחבר והולך, אבל לא בשיעורים המקווים (מה שאומר עוגה יותר קטנה) ויש, בעיקר, בעיות של תשתית שקטנה כמה מונים על הדרישה העתידית. אוטוסטרדת המידע בישראל היא דרך כפרית מרופשת, וייקח זמן עד שהיא תשתנה. אף אחד לא יטוס לניו יורק בשתיים וחצי דקות כל כך מהר.
 
 
את התשתית של האינטרנט המהיר יספקו שני המתחרים העיקריים. אין דרך אחרת. גם אין טעם, למרות הליריות והכאב בקמפיינים האחרונים, לזכור להן את חטאי העבר. אלו בסך הכל חברות מסחריות, אלו תנאי השוק, וגם אפשר להניח בוודאות שהן עוד יחטאו בעתיד כלפי הצרכנים. מה שכן צריך לעשות זה למנוע מצב של תחרות בכאילו. ואם רק שתי חברות יספקו אינטרנט מהיר, תהיו בטוחים שבמקום מונופול - מה ששני השחקנים מזהירים מפניו במפגן נאה של התחשבות בציבור - יהיה לנו דואופול.

מה ששני השחקנים מתנגדים אליו, בצורות משתנות, הוא חובת ה"אנבנדלינג" שהרשויות שאמורות לשמור עלינו מנסות להשית עליהן. בעברית, הכוונה להכרח לאפשר לכל גורם לשכור תשתית ולספק אינטרנט מהיר לצרכן. שכל אחד יוכל לשכור בוטק`ה בכביש האגרה הזה ולתת שירות.

תנאים בסיסיים הוגנים לטובת הציבור באינטרנט המהיר יהיו פתיחה במקביל של שירותי האינטרנט המהיר על ידי שני הגורמים, וחובת אנבנדלינג מלא, שקוף והוגן, הניתן לפיקוח בידי רשויות שיש להן כלים למתן סנקציות על מפרי תנאי הזיכיון. בדיחה ישנה מימי נעורי הרחוקים הלכה ככה: שואלים מישהו מה ההבדל בין לזיין ולשחק במונופול. כשהוא לא מוצא תשובה, שולחים אותו לשחק מונופול.
אם לא יינתנו התנאים הבסיסיים אז התשובה מבחינת השחקנים שלנו, מונופולים שרגילים לפעול ככאלה, תמשיך להיות: "יש הבדל?".


פורטל נענע נמצא בבעלות נטוויז`ן, הנמצאת בבעלות תבל דיגיטל ואלרון
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by