ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
וירוסים ומלאכי חבלה אחרים 

וירוסים ומלאכי חבלה אחרים

 
 
תומר ליכטש

תומר ליכטש מנסה לשוחח עם הוירוסים ונעצב: במקום להושיט לו זרת הם מושיטים גיליוטינה קטנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה הולך ביער אחד, והיער היה גדול ואין לו סוף. ורצה לשוב על עקבותיו. ובא אליו אחד ואמר שבזה היער אי אפשר לבוא לסופו וקצו, כי היער הזה הוא בלי קץ וסוף, וכל הכלים שבעולם נעשו מזה היער. והראה לו דרך איך שיצא מזה היער.

 

1

השמועות מספרות שמי שעומד מאחורי ייצור הוירוסים הגדולים (ואני לא מדבר על התולעים שחונקות מדי פעם את הרשת אלא על וירוסים-וירוסים, כלומר על חומר נפץ מקוון) אלו הן דווקא חברות האנטיוירוס. השמועות לא צצו, אגב, מרגע מהופעת הוירוס הראשון בשטח, אלא מרגע הופעת האנטיוירוס הראשון בשטח.
 

2

מפגש עם וירוס הוא מפגש הרסני. אם נמצא איזו תכלית ברשת המקוונת, יבקש הוירוס את ההפך הגמור. אם "תכלית" תהיה היא פיתוח הרשת, יבקש הוירוס להרסהּ; אם נבקש לצבור רווחים – יבקש הוירוס לשתק את תנועת המזומנים; אם נבקש את קידום הידע האנושי – יפעל לשיתוקו.
 
 

3

אך גם קוד התוכנה המכונה "וירוס" אינו חף מתכליתיות. בבסיסו עומדת שורה של מטרות עקרוניות: להחלות, לעצור, להפסיק, להשהות, לקצר, לסתום, לרגל, לחדול.
 

4

עד כמה אפשרית פעולה של מרד ברשת? השאלה עלתה זה מכבר. מה יזעזע אותה, את אוכלת-הכל הזו, מה עשוי להיחשב בה להליכה עצמאית שכנגד? פתאום נדמה שדווקא בוירוס כרוכה מידה של חופש; שאולי דווקא בקוד-תוכנה הרסני זה נוכל למצוא נתיב של הליכה-שכנגד.
 

5

מלאכת ההריסה כשלעצמה אינה דבר יפה, אמנותי או משוחרר; אך בה בעת, היא ניצבת מעבר לשוליים התרבותיים, ומאיימת לשתק את מערך התרבות בכללותו. ככזו, היא מאפשרת לנו לרכב עליה לקראת דרכי ביטוי אחרות.
 

6

הוירוס הוא בן אלים, הוא דיוניסוס, הולך-מצחק, מהדהד מבעד לרשת-טלאי-אבטחה ומותיר אחריו עיי אדירים. הרשת תבנה את עצמה מחדש, זה בטוח, תתגבר ותתחסן, אך מדובר רק בטלאי שחובר לטלאי: חתיכות בד משומש שמכסות על הקרעים באחורי המכנס. הוירוס ילכד, אך לעולם יתגבר, וישוב; לעולם לא ימוגר.
 

7

וירוסים, טרוג'אנים, תולעים, קודים-זדוניים: מסדר מלאכי החבלה של רקיע-הרשת, של שמיימקוונים שמבקשים לרדת עלינו, אך אנחנו דוחקים בהם מתוך אימה אנושית-מדי, ומבקשים עוד רגע, עוד רגע אחד של רעש, רגע אחד של המולה; תנו לשקל נוסף לעבור מכאן – לכאן, רק עוד שקל אחד, תנו עוד תנודה של מחוג בזמן הביניים, עוד הרף של ארעיות, עוד טעימה מבר-החלוף.
 

8

אך אותם מלאכי חבלה בעולמקוון אינם יודעים אלא את שפת-ההרס, ולמרבה האסון, הם מבקשים לדבר אל מוחותינו המדממים השמדה. איננו מסוגלים להם, לקטנים, המבקשים לשדר לנו את דבר סופינו, לגלות לנו את דרך היציאה מהיער הזה, שכל הדברים עשויים ממנו, שאין לו קץ ואין לו סוף.
 

9

בפטפוטיהם נוכל לראות עדות לקיומה של רשת אחרת, שונה מזו. הם לוקחים אותנו עד לשערי הגבול נורטון ומק'אפי, ועד לתחנות המעבר באדאוור וספיי-בוט, ומבקשים שניתדפק על החומות מן הצד שלנו, נפרוץ קדימה, נאחד ממלכות; בקולם המשמידני הם שרים לנו שירי פיוס בלתי הפיכים, ואנחנו- - -
 

10

עוקבים – כבאינסטיקנט – עד לשערים ולמעברים של איזו עיר אבודה או לפחות של רשת-אחרת, ובמקום לטול את המפתח, הם מופתעים לגלות, אנו נוטלים פטיש, וכותשים אותם אחד אחד. כך, לרוב, אנו נשמטת בין אצבעותינו ההכרה הטמונה בסיפורו של ר' נחמן: מאחורי שער הייאוש והאיבוד העצמי נפתחת יציאה.
 

11

סכין ראשונה היא סכין של מעלה. סכין שניה היא סכין של מטה. סכין שלישית היא של אמצע, כלומר שנמצאת באמצע בין הסכינים, ובכל צד של להבהּ אנו רואים את הגרון. ויש סכין רביעית. מוות בשיסוף-עצמי. אני הורג אותי כי אותי לא אוהב את אני.
 

12

הנה אנו: המבקשים להאזין לשירת החבלה של וירוסים הולכים ובאים. מהדקים סכין אל הגרונות החשופים, ופוחדים עד פוחדים מאוד. כמה אימה טמונה פה עכשיו.
 

13

מוטב שהבריות יאזרו אומץ ויגידו בפרוש כי אברהם [אבינו] היה רוצח. מנקודת ראות מוסרית אברהם ביקש לרצוח את יצחק; מנקודת ראות דתית הוא ביקש להקריב את יצחק. וממש בסתירה זאת מונחת האימה העשויה להדיר שינה מעיניו של אדם

 
הסבר מלא כאן. יורם קופרמינץ
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by