ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איך זה עובד: בלוטות' 

איך זה עובד: בלוטות'

 
 
מערכת מובייל

ארנון שמעוני מסביר פעם אחת ולתמיד איך עובדת טכנולוגיית האלחוט בלוטות', ומה לעזאזל הקשר שלה לממלכה הנורווגית העתיקה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

השן הכחולה: קווים לדמותה

כמעט כולם שמעו בשלב זה או אחר את המונח "בלוטות'", בין אם במהלך הפסקת פרסומות בטלוויזיה, או מפי נציג מכירות נלהב המנסה למכור לכם את "הדבר הבא", לטענתו. אז קודם כל, למרות השם האקזוטי והתדמית ההייטקית להחריד, אין צורך להיבהל.

כבר בשנת 1994 החלה חברת אריקסון השוודית בחיפושים אחר אפשרות יעילה לחיבור הטלפון הנייד לאביזרים ומכשירים נוספים, ללא חוטים וכבלים מסורבלים. כידוע, טלפון נייד שמחובר ליותר מדי כבלים מאבד מערכו לא מעט, במיוחד לאור העובדה שכשמו - הוא אמור להיות נייד. אריקסון צפו מראש את תסכול המשתמשים כאשר יותר מדי חוטים יצאו מהנייד שלהם, במיוחד כאשר ירצו לחבר אותו למחשב (ולהפעיל תוך כדי גם עכבר ודיבורית אישית), לדיבורית או לכל התקן אחר.

טכנולוגיית הבלוטות' נועדה למעשה להוות תקן אוניברסלי לחיבור אלחוטי לטווח קצר בין מכשירים – בין אם מדובר בטלפון סלולארי, מחשב כף יד, מחשב שולחני או אפילו מדפסת. לא משנה איך תסתכלו על זה, הבלוטות' מנסה (ומצליח?) לעשות לגאדג'טים את מה שה-USB עשה למחשבים.

אין ספק שמדובר בחשיבה נכונה של אריקסון. בין אם מדובר בטלפון סלולארי, טלפון קווי או שלט רחוק (כן, גם השלט הזניח והמובן מאליו הוא מכשיר אלחוטי) – אלחוטי זה נוח, וזו עובדה. מכאן הגיעה אריקסון למסקנה – אם הגאדג'טים אלחוטיים, גם החומרה ההיקפית שלהם צריכה להיות כזו. כך החל הפיתוח של תקן הבלוטות', המשתמש בעוצמת שידור נמוכה על מנת לצמצם את טווח השידור לכ-10 מטרים, די והותר לחיבור חומרה היקפית לגאדג'ט או למחשב.

השם המוזר "Bluetooth", או "שן כחולה" בשפת הקודש, נבחר בשנת 1997 על שמו של מלך דנמרק ונורווגיה הרולד בלוטנד ("שן כחולה") ששלט עד שנת 940 אחרי הספירה. הרולד היה ידוע לשבטים הבלונדיניים כמי שהיה אחראי לאיחוד דנמרק, נורווגיה ושוודיה תחת שלטון אחד.
בדומה למלך המדובר, גם טכנולוגיית הבלוטות' נועדה לאחד - גאדג'טים, טלפונים ניידים ושאר ירקות.

הסמל המפורסם של טכנולוגיית הבלוטות', אגב, הוא לא אחר מאיחוד האותיות הנורדיות העתיקות H ו-B, ראשי התיבות של שם המלך.
 
HBH-10, אוזניית הבלוטות' הראשונה
 HBH-10, אוזניית הבלוטות' הראשונה   
רכיב הבלוטות' הראשון הושלם ב-1998, אז הוקמה Special Interest Group בהשתתפות אריקסון, IBM, אינטל, נוקיה וטושיבה, זאת על מנת לתמוך ולהפיץ את התקן החדש. רק בשנת 2000 הופיע התקן הבלוטות' הראשון - אוזנייה אלחוטית תוצרת אריקסון אשר התחברה למכשירי אריקסון באמצעות מתאם חיצוני.
 
 
טכנולוגיית הבלוטות' יוצרת מעין 'הילה' של תקשורת אלחוטית סביב המכשיר בשם PAN (או Personal Area Network). זו הרשת הקטנה ביותר האפשרית, אחרי Local Area Network (רשתות פנימיות במשרדים ובתים) וכמובן שגודל ה-PAN מסביב למכשיר תלויה במשדר המותקן בו.
 
 

חיבור

 
נכון להיום, התקן השולט הוא בלוטות' 1.1 – המיועד לצריכת חשמל נמוכה וטווח קצר, עם מקלט-משדר זול יחסית. הטווח האפשרי עומד על כ-10 מטרים.

תקן ה-1.1 משמש לתקשורת עם רכיבים כמו מדפסות, מקלדות, טלפונים ניידים, מכשירי כף-יד ואפילו מצלמות דיגיטליות. טלפונים סלולאריים רבים נמכרים כיום (גם בארץ) עם משדר בלוטות' מובנה, המאפשר שימוש באביזר הבלוטות' הנפוץ ביותר - אוזנייה אלחוטית. יצרנית הרכב BMW אף הגדילה לעשות וצירפה בחלק ממכוניותיה דיבוריות אוניברסליות המשתמשות בבלוטות'.

חיבור בין מכשירי בלוטות' הינה פעולה פשוטה יחסית, ועם זאת לא מאובטחת במיוחד. על מנת לחבר בין מכשירים, צריך אחד הצדדים לערוך סריקה. מציאת מכשירים קרובים בזמן סריקה תלויה באישור הצד השני, הבוחר בהגדרות המכשיר האם להיות גלוי לכל סורק או לא להופיע כלל. כל מכשיר יכול לשדר את קיומו, אך רבים מעדיפים להסתיר את קיומו של המכשיר על מנת למנוע חיבור מיותר עם כל עובר ושב.

מכשירים מסויימים דורשים תקשורת "מאובטחת" (אוזניות אלחוטיות, לדוגמה) הנעשית באמצעות הזנת סיסמה המכונה בשם "סיסמת זיווג".
 

התקן

תקן הבלוטות' פועל בתדר 2.45 ג'יגהרץ. על מנת למנוע התנגשות עם תקנים אלחוטיים אחרים (כמו ויי-פיי וטלפונים ביתיים) תקן הבלוטות' מחולק ל-79 ערוצים, והמכשירים המתקשרים מחליפים ערוצים עד 1600 (!) פעמים בשנייה. רוחב הסרט, למתעניינים, הוא 723.1 קילוביט לשנייה, אך מדובר במהירות מקסימלית בתנאי מעבדה - ולרוב קשה להשיג מהירויות של מעל 400 קילוביט.
 

ההבדל בין בלוטות' לויי-פיי

בלוטות'. בין גאדג'טים וציוד היקפי
 בלוטות'. בין גאדג'טים וציוד היקפי   
בעוד תקן הבלוטות' נועד להקל על תקשורת קצרת-טווח, כגון חיבור בין טלפון למחשב ללא שימוש בכבל, או חיבור בין שני גאדג'טים – התקן הויי-פיי נועד להחליף באופן קבוע רשתות מקומיות, והתקניו יקרים בהרבה. תקן הווי-פיי מאפשר פריסה רחבת-טווח. למרות ששני ההתקנים (ויי-פיי ובלוטות') מבוססים על אותו התקן (802.11), וגם בווי-פיי קיימת האפשרות לפעול במצב Ad-Hoc (חיבור זמני בין שני מכשירים ללא צורך בבסיס כמו נתב או Switch), נועדה טכנולוגיית הווי-פיי בעיקרה להעברת מידע רב ורציף בדומה לרשת מקומית חוטית (LAN), בעוד בלוטות' נועדה להיות דינאמית ולאפשר מספר סוגים של חיבורים זמניים והעברות מידע.
 

זה בטוח?

בדיוק כמו במקרה של טכנולוגיית הויי-פיי, גם בנוגע לטכנולוגיית הבלוטות' קמו רבים בטענה שמדובר בטכנולוגיה לא בטוחה בעליל. כבר היום ניתן למצוא סוגים של תולעים סלולריות (לא בהכרח וירוסים) ונסיונות ריגול וגניבת מידע המכונים BlueSnarf.

התקשורת בטכנולוגיית הבלוטות' מאובטחת באמצעות אלגוריתם הנקרא Safer+ המייצר "מפתח אבטחה". עם זאת, באמצעות הנדסה הפוכה, אפשר לאתר חורים באבטחה ולגנוב את המידע המועבר, במיוחד במכשירים אשר אינם דורשים זיווג. אך אל דאגה, כרגע פרצות אלה דורשות מחשב ומתאם בלוטות', וסביר להניח שאם אתם צועדים ברחוב, או נמצאים במקום הומה אדם - לא ייפרצו למכשיר שלכם גם אם תשאירו את הבלוטות' פועל וגלוי - ולו רק בגלל שפעולה זו לוקחת זמן מה, וקצת קשה להסתיר מחשב (והאקר ממושקף מאחוריו, סביר להניח), במיוחד כשהוא נמצא בטווח של פחות מ-10 מטרים ממך.

ובכל זאת, מומלץ להפעיל את אפשרות הבלוטות' רק כשזקוקים לה (בשימוש באוזנייה אלחוטית, או בסינכרון עם המחשב למשל) גם בגלל החיסכון בסוללה וגם בגלל סכנות האבטחה.

יצרניות הסלולר הגדולות כבר מתחילות לכלול במכשיריהם את טכנולוגיית Bluetooth 1.2 – גירסה משופרת הכוללת בין השאר קפיצת-תדרים משודרגת (Adaptive Frequency Hopping), שידור חוזר של מידע שאבד בדרך עקב בעיות תקשורת (eSCO) ומהירות העברה גבוהה יותר, כמו גם טווח שידור מורחב של עד 100 מטרים.

ובנוגע לבלוטות' 2.0, לא ידוע הרבה כרגע, אך צפוי כי תהיה מאובטחת יותר, מהירה יותר, ותוכל לשדר ליותר מכשירים בו זמנית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by