ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ספאם לחופש הגדול 
 
 
אלינור ריגבי

אלינור ריגבי מעדיפה לקבל מיליון הצעות מפתות להגדלת האיבר על פני פגיעה וודאית ברוח האינטרנט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום חמישי האחרון נקלעתי למבוכה. "אלינור", אמרתי לעצמי "לא יכול להיות שאת מסכימה עם הלמו. זה הרי לא ייתכן". אבל מה לעשות, המשונה מכל קרה. אני מסכימה עם הלמו.

הלמו הוא אישיות אינטרנט בעייתית ולעתים אלימה, ולכן מעולם לא הייתי ממעריציו המושבעים. ואולם בראיון שהעניק באחרונה ל-NRG הוא אומר דברי טעם. לדבריו, במלחמה בדואר הזבל "נפגעים גם חפים מפשע, כמו בעלי ניוזלטרים ששולחים את תכניהם רק לאנשים שביקשו לקבל אותם". קודם לכן הוא התפעל בדרך שעל גבול האירוטי מהעיצוב, הטקסט השיווקי והקוד התכנותי של דואר הזבל הישראלי. כהרגלו, הוא קצת נסחף.
 
 
דואר זבל הוא מכה מרגיזה ומתישה שגורמת נזקים לספקיות האינטרנט ולגולשים כאחד. למרות זאת, יש להיזהר פן בלהט המלחמה נשכח מה אנחנו עושים כאן. הדואר האלקטרוני הוא "הקילר אפליקיישן" של הרשת. הוא מאפשר לכל מי שבידו חיבור לאינטרנט לשלוח הודעה לכל גולש אחר; אין עלויות, אין חסמים, אין כללים. לפתיחות הזו יש מחיר והוא מוגש לנו בצורת דואר זבל. אבל האם היינו מעדיפים רשת אחרת?

שהרי מעבר להפגזה המרתיחה בהצעות מהשורה האחרונה, שיטת ההפצה נותנת בידי החלשים יכולת לספר על כאבם ברבים. לא פעם אנחנו שומעים על הפצה ויראלית של סיפורים מעצבנים שמובילים לפעולה של צרכנים. נכון, לא ביקשנו לשמוע את הסיפור אבל האם אנחנו רוצים לחסום אותו? עבור רבים מבין הגולשים שליחת דואר בתפוצת נאט"ו היא הדרך היחידה להשמיע את קולם. האם אנו רוצים להכניס אותם לאותה קטגוריה של הצעות כמו-מסחריות שרובן עוסקות ברמאות וגזל של אנשים תמימים?

כאילו כדי לחזק את הנקודה, בסוף השבוע האחרון פסק בית משפט פדרלי בארה"ב כי חוק שחוקק בפנסילבניה העוסק באתרי פורנוגרפיה מנוגד לחוקה האמריקאית שכן הוא פוגע בחופש הביטוי. המדובר בחוק, יחיד מסוגו בארה"ב, שמחייב את ספקיות האינטרנט שפועלות במדינת פנסילבניה, לחסום את הגישה לאתרים המציגים פורנוגרפיית ילדים במידה והם נדרשים לכך על ידי התובע הראשי של המדינה.
 
היש מטרה חשובה יותר? האם יש ספק שמדובר במטרה חשובה אפילו יותר מדואר זבל? אז מה הבעיה? מסתבר שכאשר ספקית האינטרנט חוסמת את הגישה לאתר (כלומר לכתובת IP מסוימת) נחסמים בדרך אתרים אחרים, תמימים שהחטא היחיד שלהם היה שבמקרה קיבלו כתובת הקרובה לכתובת ה-IP של האתר הפורנוגרפי. התוצאה היא שבמהלך חסימת 400 אתרים מזוויעים, שאת מנהליהם יש לדחוף לכלא, עדיף עם שותף שרירי בגובה מטר ותשעים שעונה לשם אמיליו, נפגעים כ-1,000,000 (ובמלים "מיליון") בעלי אתרים אחרים.

בית המשפט הפדרלי בפנסילבניה הגיע למסקנה כי שיווי המשקל בין האינטרסים הופר וכי המחיר שהחברה משלמת כדי לחסום את הגישה לאתרי פורנוגרפיה, קשים ככל שיהיו, אינו מצדיק את הפגיעה בחופש הביטוי של אנשים מהשורה. הלמו לא יכול היה לומר את זה טוב יותר.
 
 
אני לא מציעה להתחיל ולאסוף הודעות דואר זבל כאילו היו אמנות לעם. תחת זאת כדאי לכולנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו לוחצים על מתג המחיקה, הביטול והחסימה. לא כל הודעה שלא ביקשנו היא שלילית, לא כל רשימת דיוור היא זבלית, לא כל ביטוי בלתי מוזמן מחייב חקירה פלילית.

גם ספקיות האינטרנט לא יכולות לרחוץ בניקיון כפיהן. נראה שהוירוסים שנשלחים בדואר אלקטרוני פחות מציקים להן ולכן הם לא ימחקו אותם מהתיבה שלכם אלא אם כן שילמתם על הטובה כמה שקלים. דואר זבל לעומת זאת, פוגע בביזנס שלהן בין אם הוא מציק לגולשים, ובין אם לאו. לכן הן מטאטאות, מנקות ומטהרות את התיבות מדואר שבעיניהן הוא זבל מבלי שניתנת לנו זכות הערעור או הבקרה.

דואר זבל הוא תופעה מעצבנת. הטענה שמדובר באמצעי של סוחרים קטנים המתמודדים מול תקציבי פרסום של חברות הענק, אינה משכנעת. חייבת להיות דרך פחות מציקה וחודרנית לעשות עסקים. אף על פי כן, אני מעדיפה לקבל מאה הודעות דואר זבל ביום מאשר להגביל את חופש הביטוי של גולש אחד שמצא את עצמו, שלא בטובתו, מופיע ברשימה שחורה של ספקית אינטרנט עם יד קלה על ההדק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by