ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בועת חלומות שקופה ומסחררת 

בועת חלומות שקופה ומסחררת

 
 
יוני שדמי

מכל בחינה פיננסית, האינטרנט הוא בועה נוסח בועת הבורסה האמריקנית בשנות ה20', לפני ההתמוטטות והרעב הגדול: משקיעים מטביעים סכומים מטורפים בחברות מפסידות, חברות מפסידות מטביעות בתורן סכומים מטורפים באתרים מפסידים, ומה שנוצר הוא מעגל קסמים פלאי אך שותת דולרים. לאן כל זה ילך והאם מישהו ירוויח מזה? אין תשובות בינתיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
70 מיליארד שקל ביקושים למניה של וואלה! זה מגיע גם לכאן
 70 מיליארד שקל ביקושים למניה של וואלה! זה מגיע גם לכאן   
"הטכנולוגיה הזו. תשנה את העולם, את החברה האנושית, את הדרך בה אנו חושבים, את הדרך בה אנו עובדים - למעשה. היסטוריונים עתידיים יחלקו את ההיסטוריה לשני חלקים: לפני הרכבת התחתית ואחריה."

(לורנס גרייץ, מהכתבים המובילים של הביטאון המדעי "Scientific American", מדגים באמצע המאה ה19 מה כוחה של נבואה)

"האינטרנט. תשנה את העולם שינוי דרסטי. אין בכך כל ספק"
(ג`ף פאפוס, נשיא "לוטוס", מצטרף לטרנד הנבואה כמאה שנה מאוחר יותר)

מן הידועות הוא שהנבואה ניתנה לשוטים, ואף על פי כן, נדמה שמאז כניסת האינטרנט לזירה העסקית, אף אחד לא יכול להפסיק לעסוק במנהג המגונה הזה: מגזינים טכנולוגיים אופנתיים כמו "Wired", עיתונאים-מומחים מטעם עצמם, ואפילו וול-סטריט, רחוב שלא עוסק בחלומות אופטימיים בימים כהרגלם, כולם בטוחים שאין, לא היה כמו, ולא יהיה כמו האינטרנט.

אחד הדברים המדהימים ביותר בקשר לאינטרנט היא העובדה שמכל בחינה פיננסית, מדובר פה בבועה נוסח בועת הבורסה האמריקנית בשנות ה20`, לפני ההתמוטטות והרעב הגדול: משקיעים מטביעים סכומים מטורפים בחברות מפסידות, חברות מפסידות מטביעות בתורן סכומים מטורפים באתרים מפסידים, ומה שנוצר הוא מעגל קסמים פלאי אך שותת דולרים. התוצאה היא, בעצם, "ארוחת צהריים חופשית", מהסוג שלכאורה לא קיים - בזכות סרקולציית הכספים העצומה הזו, אנחנו, הצרכנים, עומדים לצד הדרך ומקבלים את כל השירותים והמידע שבעולם, בחינם. עם כל הכבוד לחופש המידע ולתמונות של פאמלה, זוהי התופעה החדשנית ביותר שהאינטרנט הביאה בכנפיה: הכל, פשוט הכל, חינם אין כסף. על חשבון הברון והמשקיעים, שמקווים שמתישהו בעתיד כל מיזמי ההיי-טק האלה יממשו נכסים ויתחילו להרוויח.

 
והם לא טועים. מתישהו, יום הדין יגיע. בצורה זו או אחרת, החברות הללו צריכות להתחיל להרוויח כסף. שני ניסיונות ראשונים כאלו, לממש הכנסות מהבועה שבינתיים רק שואבת מזומנים מבעלי המניות, היו בפרשת יאהו! שהשתלטה על גיאוסיטיז וניסתה לנכס לעצמה חוקית את התכנים של בעלי האתרים הפרטיים, וכן באלטה ויסטה, שגילתה כי היא גובה מכסף מאתרים תמורת מיקום גבוה בתוצאות החיפוש הרלבנטיות.

שתי החברות נסוגו לאחרונה מפתרון זה בלחץ הקהל. המודל העסקי הבא שדרכו יתחילו להרוויח מהתכנים אותם הן מספקות באינטרנט לא ידוע, אבל מאוד מסקרן. האם יחזרו בסוף בלית ברירה לכיסם של הגולשים כמוצא אחרון, ואלו יצטרכו לשלם עבור פעולות בקשת המידע שלהם? בינתיים אין תשובות, אולי בגלל שהאופוריה של המשקיעים רחוקה מלהירגע, נהפוך הוא: בישראל היא רק בתחילת הגיאות.

הנה, שלמה פיוטרוקובסקי, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, בעל מאה קלאסי, בראיון ל"הארץ": "האינטרנט לדעתי זה המהפכה הגדולה ביותר. אם המאה האחרונה הייתה המאה של החשמל הרי מאה השנים הבאות הן של התקשורת.. גם כשז`ול ורן אמר שאנשים יגיעו לירח חשבו שהוא מטורף. ההבדל הוא שהאינטרנט והמהפכה שלו הם כאן. זה לא ייקח מאה שנה. האינטרנט ישנה את פני העולם".

כאמור, גם הם עלו על זה. אבל גם אם בעלי הכוח נשמעים מסוחררים, הם לא יסכימו להיאחז באוויר לאורך זמן, ויגיע היום שבו ידרשו לראות שהחברה החמודה והחדשה שהם רכשו, גם מביאה להם רווח.

"בשנת 2000 אתם כבר לא תהיו עתידניים. אתם תהיו אנשי ההווה". (דגלאס ראשקוף, נביא אינטרנט אופנתי)


ביחד עם החזרה למבנה של רווח=טוב והפסד=רע, ייתכן מאוד שיחזרו גם אותם ענקים קולוסאליים ששולטים בטלוויזיה ובכל שאר מדיה שעוסקת בתקשורת המונים. מזה חודשים רבים שמתרחש מאחורי הקלעים שינוי מאוד גדול במבנה של האינטרנט: יותר ויותר ספקי תוכן מתאחדים (וגם כאן יאהו! וגיאוסיטיז מהווים דוגמא מוצלחת), כשענקים כמו דיסני, שעורכת מסע שופינג עצום באינטרנט (עם הרכישה האחרונה והמוצלחת במיוחד של אינפוסיק , יחזרו לשלוט בכיפה.

מי יודע, ייתכן והאינטרנט היא באמת הישועה לה כולם מצפים, ואכן יתחולל שינוי עמוק באופיו של המין האנושי. אבל יש עוד אפשרויות. כשמכריזים, כמו נשיא לוטוס וכמו רבים אחרים, ש"האינטרנט תשנה את העולם", יש לזכור שעד ימינו אלה ממש, יותר ממחצית מאוכלוסיית הפלנטה מעולם לא ביצעה שיחת טלפון אחת ויחידה.

ואולי השינוי יתחולל בהתחלה בעולם המערבי בלבד, ונזכה בזכות רשת המחשבים הזו לחופש, אחווה, וצדק לכל. אבל סצנריו אפשרי לא פחות הוא, אולי, היווצרות מחדש של מבנה הכוח התקשורתי הקלאסי: כמה נפילים כלכליים שנאבקים ביניהם על שליטה גלובלית בעזרת מספר אתרי-על נוסח יאהו! (שיחליפו את תחנות הטלוויזיה והעיתונים). ביי ביי חופש הדיבור, להתראות כוח להמונים. כי אולי הנשיא האומלל של לוטוס, בדיוק כמו הכתב ההוא של "סיינטיפיק אמריקן", פשוט טעה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by