ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האקווריום: מפגשים מהסוג הרביעי 

האקווריום: מפגשים מהסוג הרביעי

 
 
שירה גל

שירה גל דחפה את האף למפגשי הבלוגרים וחזרה עם תובנות מרעישות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריקי ישרא במפגש, התמונה מטושטשת כדי למנוע טענות
 פריקי ישרא במפגש, התמונה מטושטשת כדי למנוע טענות   
2001 שנים אחרי שבחור שדוף אחד בשם ישו חטף מסמרים ברגליים רק בגלל שניסה להעביר איזשהוא מסר בנוגע לשלום ואהבה, החלה מהפכת הבלוגים בישראל. 'יומן רשת' הוא הכינוי המיתולוגי שהחל מטפטף אז, כשמועה כמעט, לאינטרנט הישן והמוכר.

ואז החלה הנהירה: הבלוגים קמו כפטריות אחרי הגשם והפכו למקום המחבוא הרשמי של הסודות והשקרים, השמחות וההירהורים הקיומיים. אזור התגובות, לצידם, הפך לחדר האוכל של הרשת: מקום אינטימי על אף כל הרעש שבו, המקום שבו כנגד כל הסיכויים ניתן למצוא חברים לצרה, חברים להנאה וחברים בכלל.

שלוש שנים אחרי, והבלוגיה הישראלית קיבל ציביון של סדום ועמורה. לכולם יש עדיין את אותם בעיות, רק עכשיו קשה לשמוע אותן בגלל הרעש. "פאקצות החוצה!!!" צוהל נוער הראסטות, "פריקים תתאבדו!!" מגחכות הברביות ממול, "ילדים תסתמו כבר את הפה!" מתעצבנים אנשי ההי טק מהקיוביקל הממוזג. "ישרא - בלאט", ממלמל איזה מישהו וסוגר את הבלוג בלי למצמץ. האחווה והאהבה הלכו לפתוח בלוג אצל שרי אריסון. בנתיים תשאירו תגובה.

מיואשת למדי הרמתי טלפון לפרג. בלוגרית פופולרית לגמרי, שבלוגה לא מזמן בתואר "הבלוג הטינאייג'רי" בתחרות הישראוסקר של ישראבלוג. אבל זה לא העניין. מתוקף היותה ותיקה ובעלת פז"מ מרשים בעולם הבלוגים הישראלי, נעזרתי בה כדי לנסות להבין לאן נעלמו החברויות האמיצות בין הבלוגרים למינהם.

"אל מפגש ישראבלוג הראשון", היא נזכרת, "באו כל המגניבים באותה תקופה, נוי נוי (23), עופרניקוס (27), טייני (18) ליידי די (16) וכל אלו. אחריו היו עוד כמה מפגשים, אבל רק של החבר'ה הצעירים, ואחר כך הם כבר הפכו להיות מפגשי רוקי לכל דבר".

הערה: מפגשי רוקי משולים לתנועת נוער מגובשת במיוחד. ערכי הקבוצה מושתתים על שלושה אבני דרך - אלכוהול זול, דיזינגוף סנטר ומופע האימים של רוקי. הווה אומר, הם נפגשים בסנטר, שותים אלכוהול זול, ובסוף היום הולכים לזרוק אורז במופע האימים של רוקי לבושים בגרביוני רשת ותחתונים (בנים) וגרביוני רשת ומכנסונים (בנות) .
 
 
מלבד מפגשי רוקי דו שבועיים נערכים מידי פעם גם מפגשי ישרא לכפר סבאים, נתנייתים, וכל מי שלומד במקיף ה'. הפקאצות, לעומתם, לא נוהגות לקיים מפגשים משל עצמן והן גם לא מצטרפות לאחרים. ה"גדולים" (20+) לא עושים מפגשים, חלילה, אלא יושבים לאיזה לאנצ' בנמל תל אביב, וגם זה בדיסקרטיות מלאה. לאור הממצאים אפשר להכריז בוודאות, שהמפגש הראשון של ישרא היה גם האחרון שבו ישבו נציגי העשרים פלוס בחברת גמדים שעדיין מקבלים דמי כיס וקישקשו שיחות סלוניות על נושאים מגוונים כאילו כלום.

לאן נעלמה האינטרגרציה בין הבלוגרים?
"המפגשים למינהם נקבעים דרך הבלוגים, ודרך המפגשים נפתחים עוד בלוגים", הסבירה לי פרג בעדינות. אז באמת, למה שלמישהו יהיה אכפת מה קרה היום לאיזו סטודנטית מובטלת מחיפה, אם הוא יכול להתעדכן נון סטופ ברכילות חמה מהקומונה המתרחבת? פרג, לעומת זאת, מסתייגת. "אלו לא בלוגים רציניים. ישראבלוג הפך להיות תיבת מסרים אחת גדולה. לא הרבה אנשים מוכנים לשפוך את הלב אם הם יודעים שהחברים שלהם קוראים אותם. זה דורש צנזורה, אי אפשר לכתוב מילה רעה על מישהו, כי הוא עלול לקרוא.

הבלוגרים שכן מוכנים לקחת את הסיכון, רובם וותיקים וכבר מכורים להשתפכויות, נמצאים בקטגוריה אחרת לגמרי. "בנות כמו כמו גירל אינטרפד או השארית כותבות על הכול, ואז יש לי יותר חיבור אליהן, כי אני יודעת מה עובר עליהן, ואז כשאנחנו נפגשות, אפילו אם זו הפעם הראשונה, אני מרגישה כאילו אני מכירה אותן כל החיים."

את גם כותבת בבלוג על הכל, לא מפריע לך שכל כך הרבה אנשים קוראים אותך?
"אם הם לא מתנכלים לי או משאירים תגובות מגעילות אז לא אכפת לי, אבל הייתי מעדיפה שיבקשו ממני אישור להיכנס, פשוט כדי לדעת. פעם כתבתי על הפעם הראשונה שלי, ופתאום באו כל מיני אנשים והתחילו לדבר איתי על זה, בלי שידעתי בכלל שהם קוראים."
 
אז תגידי, למה זה טוב, כל ההפרדה הזו? למה אין שלום?
"תשמעי", היא נאנחת, "כמו שכתוב בשער – החיים זה כאן. כולם מביאים איתם את החבר'ה ואת הסטיגמות, ולכן אין שום הבדל בין המציאות לבין הבלוגספירה."

וכך, בעצם, הפך המעוז האחרון של האנונימיות וקירוב הלבבות לזירת מועדונים אקסלוסיבים, המסקנה הקלישאתית המתבקשת היא, שאין שלום, אין ביטחון, ואין תקווה. ישו ממשיך לגרד את הגלדים משעמום, שרי אריסון בדרך להקים מרכז קבלה ואלף בלוגים ימשיכו להיסגר מחוסר עניין לציבור עד אשר יקרה פה נס, והבלוגרים המחופרים בנישת "אני והחבר'ה" ירימו את ראשם, יעשו סיבוב ויגלו עולם שלם שמתנהל להם מתחת לאף.


הכתבה פורסמה מחדש במסגרת חגיגות חמש שנים לישרא-בלוג
בחזרה לפרויקט
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by