ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
פיקדון קצר מועד 

פיקדון קצר מועד

 
 
אורי רודריגז גרסיא

החרדים נתנו לקצב פיקדון קצר מועד, בתמורה לסלילת הדרך למשכן הנשיא. פרס, שהיטיב עם החרדים יותר מכל ראש ממשלה אחר, פחד להבטיח הבטחות מפורשות. קצב העז, וניצח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצב. סיפור בחירות 96 בשידור חוזר (רויטרס)
 קצב. סיפור בחירות 96 בשידור חוזר (רויטרס)   
התסריטים השחורים של מקורבי פרס התגשמו היום בצהריים במלואם. פרס, בכישרון מופלא, הצליח גם הפעם להגיע עד לקו הגמר ולהפסיד. תמונתו של פרס על מרקעי הטלויזיה הזכירה לאנשים רבים תמונה דומה מבחירות 96, שעה שהפסיד לנתניהו על חודו של קול.

מעבר לתדהמה ולזעם שאחזו בחברי סיעתו של פרס, וברחבי השמאל על המפה הפוליטית, יש הסבר הגיוני להפסד (החוזר) של פרס, וגם כאן: ההיסטוריה חוזרת. העריקה המסיבית של הקול החרדי לנתניהו בבחירות 96 היא שגרמה להפסד אז, וגם היום. כמו אז, עד לפני ימים אחדים דיברו מקורביו של פרס על רוב סוחף של כשבעים חברי כנסת. באו החרדים וטרפו את הקלפים.

 
פרס וקצב. החרדים טרפו את הקלפים (רויטרס)
 פרס וקצב. החרדים טרפו את הקלפים (רויטרס)   

לפני מספר חודשים הזדמן לי לצפות במקרה בחבר הכנסת קצב, כשהוא מסב עם מספר רב של ח"כים מש"ס על שולחנה של מסעדה ירושלמית. קצב תרץ בזמנו את הפגישה בבר מצווה של אחד מחברי הכנסת של ש"ס, אבל פניו היו מתוחים וחיוורים, שמחת הבר מצווה לא ניכרה על פניו. קשה לחבר אחד לאחד בפוליטיקה ולקבל שתים, אבל שלא כבמתמטיקה, האיקס הוא פחות נעלם. כבר אז ידעו כנראה חברי ש"ס וקצב עצמו, שהרב עובדיה ייתן חופש הצבעה לחברי הכנסת של ש"ס.

להבדיל מהחזית ה"מאוחדת" שמשדרת ש"ס על פני השטח, הרי שלמעשה מדובר במפלגה בה רוחשת מתחת לפני הקרקע מערכת מסובכת של שיקולים אישיים. אלי ישי, שלא השתתף בפגישה במסעדה, יודע בודאי עד כמה קצר החבל שלו ברגע שהרב עובדיה מתיר את הקצה השני. פרשני ש"ס לא הוטעו מאמירותיו של ישי ערב ההצבעה בזכות פרס. חברי כנסת אלו או אחרים בש"ס "סגרו" עם קצב זמן רב לפני הצהרותיו של ישי.

כמקובל ב"הסכמים" פוליטיים מעין אלה, הפיקדון הוא פיקדון קצר מועד, פק"מ. אין לדעת מה הבטיח קצב לחרדים תמורת התמיכה בו, אך ברור שבשנה הקרובה יחל קצב לפרוע את השטר, והחובות יעלו על השולחן. במציאות פוליטית בה הופכת משרת נשיא המדינה למשרה פוליטית יותר וממלכתית פחות, הבינו גם חברי הכנסת החרדים את החשיבות הפוליטית של מוסד הנשיאות. כי מציון תצא תורה, ודבר ה` מבית הנשיא.
 
פרס. זמנו עבר (רויטרס)
 פרס. זמנו עבר (רויטרס)   

ופרס? עליו נאמר כי זקנתו ביישה את בחרותו. כמנהיג בן הדור הקודם הוא חשב שמספיק כנראה, לסמוך על תמיכתם של מנהיגי הציבור החרדי, ולהבטיח הבטחות עלומות באוויר. הוא לא העז לנסות ולהבטיח ולו הבטחה ממשית אחת לציבור החרדי, למרות שאולי יכול היה לעמוד במילתו. קצב העז, וניצח. מעטים יודעים כי פרס, בשעה שכיהן כראש הממשלה, נתן לחרדים יותר מכל ראש ממשלה אחר, כולל נתניהו. הפק"מ שקיבל קצב מהחרדים הפך לזכ"מ של פרס: זיכרון קצר מועד.

קצב, כפוליטיקאי שהחל את דרכו במערכת המוניציפלית, יודע מקח וממכר מהו. חברי כנסת מסוימים אף סוברים כי ידו היתה בעיתוי קביעת הצבעות אי האמון השבוע, על מנת לחבר בין ההצבעה לנשיאות ובין ההצבעה הפוליטית-מדינית. את השם המפורש ("דרעי") הס מלהזכיר עדיין, וחנינה נראית כבלתי אפשרית אפילו במציאות הפוליטית של ימינו. לעומת זאת, איש לא יתפלא אם יקצוב קצב, את עונשו של האחרון.
 
 
לסיכום מערכת הבחירות המוזרה הזו, ניתן לומר בברור כי החרדים כבשו מעוז נוסף: מוסד הנשיאות. אין בכך ולא כלום בכדי לפקפק ביושרו האישי או בכישוריו של קצב למשרת הנשיאות, למרות שכאדם דתי יודע בודאי קצב, ש"מצווה הבאה בעבירה", מוטב לה שלא תיעשה כלל.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by