ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
על פרשת דרכים 

על פרשת דרכים

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

ברק וישראל כולה ניצבים על צומת דרכים: מדינית, בטחונית, חברתית וכלכלית. מוטב לו לברק אם בצע נסיגה אסטרטגית וילך לבחירות, כי יורם ארבל לא יעניק לו גלגל הצלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברק בשדה התעופה השבוע (אי-פי)
 ברק בשדה התעופה השבוע (אי-פי)   
בתוכנית טלוויזיה פופולארית המשודרת בעצם עונת המלפפונים הזו, נדרשים המתחרים לבחור בתשובה אחת מארבע תשובות אפשריות. הזוכה, יזכה בכל הקופה וימשיך הלאה. מי שבחר בתשובה הלא נכונה, יאלץ להסתפק במה שלקח עד כה, ולהשאיר את הבימה לבא אחריו. ברק נמצא כיום כמעט באותו משחק, אך עם כמה הבדלים קטנים: יש לו יותר מתשובה נכונה אחת, והרבה יותר מארבע שאלות. במצבו, היה ברק שמח לקבל עזרה של "חבר טלפוני" (אין לו כזה), ואפילו לקחת גלגל הצלה מיורם ארבל. במציאות הפוליטית, המשחק הוא אכזרי הרבה יותר: אין עזרה מהקהל, ואפילו לא דממה המתבקשת בעת החשיבה על השאלות. התשואות יגיעו, אם בכלל, רק בשעה שיבחר ברק את התשובה הלא נכונה, ויפנה את הבימה.

ישראל ניצבת כיום על פרשת דרכים. הצומת היא לא רק במישור המדיני, אלא גם במישור החברתי, במישור הכלכלי ובמישור הביטחוני. כמו שזה נראה כרגע, הכנסת הנוכחית לא תסגור את השנה האזרחית ותלך לבחירות חדשות. לעם ישראל כבר נמאס לשמוע את צמד המילים "בחירות גורליות", יש שיאמרו שהגורל הוא שעיצב את דמותה של מדינת ישראל עד כה, נרצה או לא, מגמה זו תימשך גם להבא. למעשה, חלק חשוב מגורלה של מדינת ישראל יקבע בעצם ימים אלו, עוד הרבה לפני מערכת הבחירות.
 
קלינטון, ברק וערפאת בקמפ-דיויד (אי-פי)
 קלינטון, ברק וערפאת בקמפ-דיויד (אי-פי)   
כישלון השיחות בקמפ דייויד, מוביל את ברק לתקופה הקשה בתולדותיו כמנהיג. אדם נבון אחד סיפר לי פעם את ההבדל הקטן בין "אשמה" ל"אחריות": כאשר אתה מנצח, אתה נושא באחריות לתוצאות הניצחון, כאשר אתה מפסיד, אתה נושא באשמה.

במערכת הפוליטית מגלגלים כעת את "אשמתו" של ברק בכל קרן מסדרון: אסור היה לו להעלות את עניין ירושלים, אסור היה לו למנוע מחבריו לקואליציה את המידע ביחס לויתורים הצפויים, אסור היה לו להיכנע לתכתיבי הזמן של עראפת, צריך היה להגיע להסדר ביניים, או לא ללכת לפסגה כלל.

העיתונים מלאים בתלי תילים של פרשנויות על הנעשה בחדרי החדרים של הפסגה, מידע שהגיע אל העיתונאים שישבו בכלל בעיירה הסמוכה ממקורות "מהימנים" יותר או פחות. התקשורת כולה התגייסה להגן על ברק: הוא נתן כל מה שיכל לתת ויותר, הוא העז וניסה, אך נכשל שלא באשמתו, אפילו קלינטון "זעם" על עמדתו של עראפת.

ברק אוהב שהיחס אליו יהיה כאל איש צבא: מצביא, גנרל, המפקד ההולך בראש המחנה. פרט אסטרטגי-צבאי קטן רק נשכח מברק וממהלליו: מפקד לא יוביל את צבאו לקרב שהוא אבוד מראש.
 
מפגינים מהימין בירושלים השבוע (אי-פי)
 מפגינים מהימין בירושלים השבוע (אי-פי)   
שדה המלחמה שאחרי הקרב הגדול נראה כעת בערך כך: הליכוד אוסף כוחות (דוד לוי?) לזנב בשיירה, ש"ס תעלה את המחיר (תרתי משמע), מרצ ויוסי שריד בעמדת ה"נעלבים" (ושריד כידוע, טוב בזה), ובמחנה ברק ממרקים אברום בורג ושלמה בן עמי את הכנפיים, ומתכוננים לדאייה. לברק, שמומחיותו היא להפוך כל הפסד לניצחון לכאורה, יהיה קשה לתמרן את ההפסד הזה לניצחון. הוא איבד את תמיכתו משמאל בעקבות הכניעה לחרדים (חוק טל) וכישלון הפסגה, התמיכה המסויגת של הימין המתון נחלשה עוד יותר, משחק ה"יו יו" עם ש"ס (לחיץ, לא לחיץ) מתחיל להימאס אפילו לרב עובדיה, גם מחברי הכנסת הערביים לא תבוא הישועה. לכאורה, זהו LOSS LOSS SITUATION, גם אם ילך כעת ברק לבחירות, הרי שמעמדו מעולם לא היה חלש כל כך, וכמה זמן כבר אפשר לרכב על תהילת הנסיגה מלבנון.
אולם דווקא במצב הנוכחי מוטב לו לברק אם ישים (לשם שינוי) את הקלפים על השולחן.

ישראל ניצבת על פרשת דרכים. מעמדה המדיני והבינלאומי מעורער בעקבות כישלון השיחות עם סוריה והפלסטינים, מצב הביטחון תלוי על בלימה דקה עד לספטמבר (זאת בהנחה שלא יחולו זעזועים בממשל הפלסטיני קודם, עקב בריאותו המתדרדרת של עראפת), אוזלת ידם של שני הגושים הגדולים פותחת פתח נוסף למפלגות החרדיות לקחת את כל הקופה, ואולי אף את כל המדינה, אי הוודאות הפוליטית רק תדרדר את כלכלת ישראל עוד יותר.

ברק יוכל לנסות ו"למשוך" עוד שבוע עד לפגרת הקיץ של הכנסת, הוא יוכל לנסות ולהסתער שוב על דמשק על מנת להסיח את דעת הקהל, הוא יוכל לשלם מחיר כפול ומשולש ולחזור לש"ס על ארבע עד המשבר הבא. אולם כמצביא, מוטב לו אם יכיר בתבוסה, יהפוך אותה ל"נסיגה טקטית" וילך לבחירות, במקום להישיר מבט בפני העם ולומר כבגין בשעתו: "איני יכול עוד".
 
 

הערות לסדר

- המרוץ לנשיאות מגיע למשורת האחרונה, ושמעון פרס מוביל כנראה בגדול. את הפרשנות סיפק כרגיל אלי ישי, שעתיד לסלול את דרכו של פרס לנשיאות לאחר חופש ההצבעה שנתן הרב עובדיה לש"ס. "אז מה אם הוא אשכנזי?" אמר ישי, "נשיא זה תפקיד ייצוגי". אל נא תפריעו לאמת של ש"ס עם העובדות שלכם: אז מה אם בית המשפט קבע שדרעי אשם, דרעי זה תפקיד ייצוגי.

- עיתוני סוף השבוע הסתערו על תמונותיהם ופרטיהם האישיים של הקטינים (ומשפחותיהם) שרצחו את נהג המונית דרק רוט, כמוצאי שלל רב. בפרופילים פרטניים עד כדי קבס תוארו הרוצחים כמפלצות אדם, כעשב שוטה וממאיר, "זר הגר בתוכנו".

בעמודים הפנימיים יותר, בידיעות קטנות הרבה יותר, דווח על העונש שניתן לבחור צעיר שתקף באלימות ופצע לפני כשלושה חודשים זוג שהאישה הייתה בחודש התשיעי להריונה: תשעה חודשי מאסר. בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" התפרסמה ידיעה על מניעת תרופה שהייתה יכולה למנוע מנשאי איידס רבים להפוך לחולים. אולי זהו סדר העדיפויות הלאומי: קודם המתים, אחר כך הפצועים, בסוף החיים.

- פרשני הטלוויזיה והרדיו ציינו בהבלטה את קבלת הפנים החמימה שנתן ברק ברדתו מהמטוס לנאוה אשתו, לעומת קבלת הפנים ה"קרירה" לדוד לוי. הפרשנים גם ציינו את מיעוט חברי ממשלתו (ממשלתו?) של ברק וחברי הקואליציה (קואליציה?) שבאו לקבל את פניו. פספסתם חברים. ברק נסע לקמפ דייויד עם מספר רב של שרים: שר הדתות, שר התחבורה, שר המסחר והתעשייה, שר הפנים, שר התשתיות ועוד. כולם היו נשואים לנאוה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by