ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שלא לוחץ צהוב 

מי שלא לוחץ צהוב

 
 
הילה בקמן

המסע השבועי מתחיל בבושה של נבחרת איטליה ומסיים בגבר החדש של שנות ה-2000

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום שישי נגמר המשחק בין איטליה לשוודיה בשוויון 1-1 מאכזב. איך נוצר המחדל – שגברים-גברים כמו האיטלקים, שנשענים על מסורת כדורגל מפוארת ספוגה ביריקות עסיסיות בניחוח אליולי, לא הצליחו לשבור שוויון עם נערי מנטוס זהובי בלורית ענוגים? הכלב, מן הסתם קבור במקום כלשהו, ויש לרדת לחקר העניין, לאלתר!

ובכן, אני שמחה לבשר, כי לאחר נבירת עומק ברשת, הצלחתי להעלות בחכתי קצה חוט ששופך אור על הרשלנות שהפגינה קבוצה האיטלקית ביום שישי. כפי שתראו תכף, החומר המצולם (במצלמה נסתרת), שמתעד את שיטת האימונים שאימצו האיטלקים לקראת האליפות, מספק הסבר בהחלט מתקבל על הדעת.
 
 
יש להודות, באורגיה הגברית הזאת, המעורטלת במידה, המזיעה, המתחככת, יש משהו, איך לומר, הומו-ארוטי. אין טעם להתכחש לזה, לא צריך להתבייש בזה, פשוט לקבל את זה. תשאלו כל גיי גאה, והוא יתמוך בטענה בלי להתבלבל. ואם תשאלו את הגיי הנכון, הוא אפילו ישיר אותה.

אבל אתם, חובבי כדורגל טיפוסיים, אני מניחה שעדיין קשה לכם להכיר באמת. ומה נורא כל כך בלהיות גיי, אניווי? דעו לכם, סטרייטים יקרים, שיש לפחות מאה סיבות טובות כדי לעבור לקבוצה השנייה.
 
 
טוב, אולי קצת הגזמתי - לא מחליפים כל כך מהר קבוצות - אחרי הכול, נטייה מינית זה לא משהו שמשנים מתוך גחמה. אבל אנחנו בשנות ה-2000, בתקופה שבה לא קיימת דיכוטומיה ברורה של גבריות ונשיות, שמאפשרת לסטרייטים כשרים להתחבר לצד הנשי שלהם וליצור זן חדש של גבריות – מטרוסקסואליות. ומה אתכם, – האם אתם למעשה מטרוסקסואלים ולא ידעתם?
 
 
אם כן, הסירו דאגה מלבכם, אתם בחברה טובה. כפי שנוכחתם לגלות, בקהאם הוא ה-אייקון ה-מטרוסקסואלי, והוא כדורגלן(!). יש למישהו בעיה עם זה? נראה אתכם גוברים עליו במגרש שלו, ואז נראה מיהו גבר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by