ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
העיר שחולקה לה יחדיו 

העיר שחולקה לה יחדיו

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

במהלך פוליטי מחוכם, מתכנן ברק גם לחלק את ירושלים, גם לרצות את האמריקנים והפלסטינים וגם לסלק את מתחריו לעתיד. הפרד ומשול

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פסגת קמפ דיוויד.` `ברק יודע איך למתוח את הדקה התשעים לימים, חודשים ואפילו שנים`` (רויטרס)
 פסגת קמפ דיוויד.` `ברק יודע איך למתוח את הדקה התשעים לימים, חודשים ואפילו שנים`` (רויטרס)   
ערוץ הבי. בי. סי הקרין השבוע סרט תעודה, על נהר הפרת, נהר שמוצאו בתורכיה, המשכו בסוריה, והוא זורם עד לבגדד בירת עיראק. הסרט תאר מציאות בלתי אפשרית של שלוש מדינות שכל אחת מהן מסוכסכת עם שכנתה, ובינה לבין עצמה. כל שלוש המדינות הללו נסמכות על נהר הפרת: הוא מקור החיים שלהן, עליו נסמכת החקלאות שלהן, ואספקת המים לשתיה לתושבי כל מדינה ומדינה. תורכיה, ששולטת במקורות הפרת, היא שתקבע בעצם כמה מים יקבלו סוריה ועיראק. היא שתקבע אם יופנו המים לתעלות השקיה תורכיות, או ימשיכו במורד הנהר לדמשק ובגדד. כל שלוש המדינות מוסלמיות, וכולן אמונות על דברי הקוראן שצוטטו בכתבה "מי שנמצא במעלה הנהר יכול להשתמש במים, ובלבד שיוותר גם לשוכנים במורד הזרם". השנה היתה שנה שחונה גם לכל אורך נהר הפרת. בסוריה קיצצו את מכסות המים לשתיה, בעיראק מושקים הגידולים במי ביצה מלוחים וגוססים לאיטם, ואילו תורכיה תמכור מים לישראל.

המציאות הבלתי אפשרית במזרח התיכון כפי שהיא משתקפת בקונפליקט המים של נהר הפרת, היא לחם חוקו של ברק. בדיוק כמו במזרח התיכון, גם ברק יודע, כמו במאי קולנוע מיומן, איך למתוח את ה"דקה התשעים" לימים, חודשים, אפילו לשנים. תורכיה, סוריה ועיראק יושבים על פתח חבית חומר הנפץ הזו כבר עשרות בשנים. בסרט שלנו, קלינטון משחק כתורכיה, ברק כסוריה ואילו ערפאת, מסתפק בשאריות כבגדד. בסופו של דבר, קלינטון הוא זה שיקבע כמה "מים" יקבלו ישראל והפלסטינים. קלינטון יושב על צינור ירושלים, ומחזיק את הברז.
 
הר הבית בשקיעה. כמעט פסטורלי (מתוך האתר הרשמי של עיריית ירושלים)
 הר הבית בשקיעה. כמעט פסטורלי (מתוך האתר הרשמי של עיריית ירושלים)   
כמו שנכתב כאן בשבוע שעבר, בסופו של דבר תחולק ירושלים. התוכנית האמריקנית שהוצעה משקפת בדיוק את המציאות בעיר: השכונות הערביות הסובבות את העיר יהיו (כשם שהן במציאות עכשיו) בשליטה פלסטינית, הערים הערביות מסביב לירושלים ימסרו אף הן לפלסטינים, העיר העתיקה תהיה במעמד "לא ברור". כירושלמי (כמעט) מלידה אני יכול להעיד שמעמדה של מזרח ירושלים אף פעם לא היה "ברור". לא ליהודים, לא לערבים, גם לא לאריק שרון שבנה שם בית ומעולם לא טרח לגור בו. גם לאחר כל הסכם שיחתם או לא יחתם יוסיף להיות מעמדה של מזרח ירושלים "לא ברור". היהודים לא יוותרו על הכותל, הנוצרים על ה"ויה דלרוזה" ושאר האתרים הקדושים, גם הירדנים (המיוצגים בעיר הקודש ע"י ה"וואקף") לא ישמטו מידיהם את השליטה על הר הבית כל כך בקלות. גם שמדובר בקרקע עצמה, הרי אין כאן דברים "ברורים". מקצתה שייכת לכנסייה היוונית, חלקים בה שייכים לכנסייה הארמנית, אפילו לכנסייה הרוסית יש עדיין חזקה על כמה חלקות במזרח העיר. ירצה עם ישראל או לא, ירושלים כבר מחולקת לפיסות קטנות, גם ללא מסמך שחותמת מדינת ישראל מתנוססת עליו.
 
כיפת הסלע. רוחות מייללות או שמשות זורחות? (רויטרס)
 כיפת הסלע. רוחות מייללות או שמשות זורחות? (רויטרס)   
על מנת להמתיק את הגלולה, מתכונן ברק להצהיר על סיפוח מעלה אדומים, גבעת זאב ושטחים נוספים לירושלים. ברק, שמצהיר בכל הזדמנות על היותו "חסר ניסיון פוליטי", מבצע כאן מהלך פוליטי מחוכם. הוא בודאי מבין שהבחירות, בצורה זו או אחרת, יגיעו בקרוב. כרגע, אין במחנה הימין מועמד שווה לברק: נתניהו עסוק עדיין בחקירות המשטרה, שרון למעשה כבר גמר את הקריירה הפוליטית שלו, מועמדים משלהי הימין הקיצוני לא יגיעו לקונצנזוס. למעשה, היחיד שנשאר, הוא ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט, שהחל לאחרונה לראות למרחוק לאחר שעבר ניתוח לייזר להסרת המשקפיים. ברק מעוניין להשאיר אותו עוד ארבע שנים (לפחות) כראש עיריית ירושלים. בשביל זה הוא מוכן לתת לו את הנחלה הגדולה ביותר (גיאוגרפית ודמוגרפית) בישראל. כשאולמרט דיבר לפני מספר שנים על סיפוח מעלה אדומים לירושלים, גיחכו מאחורי גבו הנשמות הטובות במסדרונות העירייה וכינו אותו "מושל מדינת יהודה". ברק יתן לו למשול על יהודה, "הפרד ומשול" היתה משנתו הפוליטית מאז ומתמיד, גם בקמפ דייויד.
 
 

הערות לסדר

1.
שתי הצעות חוק הונחו השבוע על ידי חברי הכנסת של סיעת "יהדות התורה". חבר הכנסת הלפרט הניח את הצעת החוק "לעידוד משפחות ברוכות ילדים", חוק שמשמעו שמשפחה חרדית ממוצעת (כשישה ילדים לפי הסטטיסטיקות של משרד הפנים) תקבל (דרך קצבאות ילדים והטבות נוספות) קצת יותר משלושת אלפים ש"ח לחודש. חברו של הלפרט לסיעה אברהם רביץ לא טמן ידו בצלחת, והגיש את הצעת החוק "חוסך שבטו שונא בנו", שמבקשת להתיר מכות "חינוכיות" לילדים בניגוד לפסיקת בג"צ. כך כנראה עושים עסקים בציבור החרדי במאה העשרים ואחת: רביץ יספק את המקל, הלפרט, את הגזר.

2.
בשקט בשקט, רק ידיעה צדדית בעיתון בישרה השבוע על כמה עשרות אנשי צד"ל שחצתה את הקוים בחזרה ללבנון, ולכלא, לאחר שלא יכלו לשאת את הבושה ולהישאר במחנות הפליטים בהם שיכנה אותם ישראל. בשבוע שעבר, ביקרו מספר קציני צד"ל בכנסת, וקיבלו סיור מודרך ממדריך דובר ערבית מצוות המישכן. בסיורם, הגיעו קציני צד"ל ל"לוח הנוכחות" של חברי הכנסת סמוך למזנון החכ"ים. היום, יום שני, יום פעילותן של וועדות הכנסת, יום של הצבעות. קציני צד"ל השתוממו על הלוח המלא רק כדי שליש, ושאלו את המדריך לפשר הדבר. "זה כלום" ענה האחרון, "המצב היום עוד טוב יחסית". לאחר כשבוע וחצי, הבינו כנראה מספר קצינים את ה"שיטה" הישראלית, ובחרו בכלא הלבנוני.

3.
חבר הכנסת רב המעללים שמואל הלפרט, זימן בשבוע שעבר דיון מיוחד בוועדת הפנים של הכנסת, בגין תחקיר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" על שיעורי סיינטולוגיה שמועברים במפעל "זוגלובק" בנהריה. לפי התחקיר, האחראי ל"פריצות" הזו, הוא אחד מבעלי המפעל, חנן זוגלובק, סיינטולוגי מוצהר. בעקבות התחקיר והטענות שהעלה הלפרט בוועדת הכנסת, החליט חנן זוגלובק להתפטר מתפקידו. הסבריהם של הסיינטולוגים בארץ כי אין כל סתירה בין הסיינטולוגיה לדת היהודית (יש גם יהודים דתיים שחיים לפי אורחות הסיינטולוגיה), לא עזרו. בכירי "זוגלובק" הבינו כנראה את עובדות החיים: הסיינטולוגיה היא אולי כשרה, אבל לעולם לא תקבל "הכשר".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by