ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
ויראלי 
מפקדו של הקצין אייל הראל, ש"שבר שתיקה" בהארץ: "הוא מסלף את האמת" 

מפקדו של הקצין אייל הראל, ש"שבר שתיקה" בהארץ: "הוא מסלף את האמת"

 
ויראלי |
 

באתר הארץ פורסם אמש טור של קצין צה"ל במיל' בשם אייל הראל, שהחליט "לשבור שתיקה" ולספר על התלאות שעבר בשירותו הצבאי, תוך ערעור על המוסר הצה"לי. מפקדו לשעבר, שכתב את הטור, החליט להשיב להראל - וגרסתו לאותו אירוע שונה לחלוטין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הטור שעלה ב"הארץ"
 הטור שעלה ב"הארץ"   צילום: -צילום מסך - 
 
 

טור אישי שפורסם אמש באתר "הארץ" מצליח לעורר סערה ברשת. הטור, תחת הכותרת "גם אני, רס"ן קרבי במיל', שובר שתיקה", נכתב על ידי אדם בשם אייל הראל, קצין קרבי במיל', שהחליט לחשוף את הארועים "הדרמטיים" כהגדרתו שהיה מעורב בהם בשירות, ארועים שלדבריו מערערים על המוסריות של צה"ל.

 

לחצו כאן לטור המקורי שעלה באתר "הארץ"

 

"גם אני הייתי הקצין עם נקודת החן ששירת איפשהו מתישהו וראה, חווה ועשה מה שישראלים רבים וטובים, כאלה שעוזרים לזקנה לחצות את הכביש ומחנכים את הילדים שלהם לא לנהוג באלימות - מתעקשים שלא לדעת", כך פתח הראל את הטור שלו. "אתם יודעים, הדברים האלה שעושים בצבא הכי מוסרי בעולם".

 

לאורך יותר מ-800 מילים, שוטח הראל חוויות שעבר בעת שירותו ברצועת עזה ובשטחים כשאת הטור הזה הוא חותם במשפט "שוברים שתיקה אינם האויב. הם זה אנחנו. אלה ששלחתם אותם לשטחים כדי לעשות את העבודה המלוכלכת וציפיתם שיחזרו עם בגדים נקיים. זה לא עובד. וזה ממש לא מוסר".

 

 
רפיח
 רפיח   צילום: רויטרס 
 

לצד השיתופים הרבים והתגובות החיוביות שקיבל הראל, בולטת זו של מי שהראל שרת תחתיו, ערן בן יעקב, מי שהיה לדבריו במשך קרוב לעשור סגן מפקד פלוגת ההנדסה הקרבית בה שירת הראל כמפקד מחלקה. בתגובה שהעלה בן יעקב הוא חושף צד אחר לחלק מהסיפורים שהעלה הראל בטור שלו וטוען "הוא מסלף את האמת... ועושה זאת כדי להוציא עצמו קורבן". למען הגילוי הנאות נספר שעד לפני למעלה משנה, ערן בן יעקב שימש כעורך אתר נענע10, וכי תגובתו פורסמה בחשבון הפייסבוק האישי שלו תחילה - ולאחריה יצרנו עימו קשר.

 

וכך הוא כותב: "אייל הראל שירת תחתיי בכל האינסידנטים עליהם הוא מספר בכתבה וקראתי את דבריו בצער כי לא רק שהוא מסלף את האמת, אלא גם עושה זאת על מנת להוציא את עצמו קורבן, מכה על חטא ולא אחראי למעשיו. ולא כזהו המקרה. מהכרותי את הראל הוא בחור טוב בסך הכל, אבל הוא אף פעם לא היה המגבון הלח ביותר בחבילה".

 

בטורו של הראל הוא כותב על מקרה שארע ברפיח, עת גופה נשטפה לחוף: "אני יריתי. פעמיים. כדור אחד. באוויר. רק ככה ידעתי להעביר מסר ממישהו שמדבר רק עברית למישהו שמדבר רק ערבית. זה היה הכי קרוב לערבית שידעתי. בפעם הראשונה בסך הכל רציתי להגיד לכמה עשרות גברים שהתגודדו ליד הכניסה לרפיח-ים בדרך לעבודה שיזוזו קצת. בפעם השנייה רציתי לבקש מקבוצת פלסטינים שבחנה גופה שנפלטה מן הים שיחזרו הביתה ושאין מה לראות. וזה היה הדבר הכי נורמלי".

 

אלא שלפי בן יעקב, מפקדו, הארוע המדובר התנהל בצורה אחרת ממה שהאיש מתאר: "במקרה שבו נפלטה גופה אל חוף עזה ליד רפיח (מדובר היה בחייל מצרי שנרצח וגופתו נסחפה אל החוף) הייתי ליד הראל בזמן שירה את הכדור באוויר בשביל להבריח, כדבריו, את הקהל. אני לא נתתי לו את ההוראה. הוא ירה באוויר על דעת עצמו ואני אף נזפתי בו על כך שזה היה מיותר", כותב בן יעקב.

 

 
בן יעקב במהלך שירות המילואים שלו
 בן יעקב במהלך שירות המילואים שלו   צילום: פייסבוק 
 
 

בהמשך מציין הראל בטור שלו כי "בעזה הכל היה מותר. כאחד ממפקדי מוצב גירית שישב על הצוואר של רפיח לקחתי חלק בעשרות (כן, עשרות) הפעמים בהן כל העמדות במוצב ירו סימולטנית מכל כלי הנשק האפשריים על הבתים של רפיח. ב-98% מהמקרים הירי התחיל כי מישהו דמיין שראה משהו, וכל היתר כבר היה חלק מהחגיגה. לזכותנו ייאמר שלא היינו בררנים. כשירינו לכל הכיוונים - ירינו גם על כוחותינו במוצב השכן, על אזרחינו ברפיח-ים ובכל דבר שהיה בטווח."

 

אלא שלפי בן יעקב התיאור הזה רחוק מהמציאות: "אשר לגירית" הוא כותב, "היו מספר מקרים, במיוחד בימים הראשונים, שבהם החיילים בעמדות היו קופצניים - ופעם אחת הגבנו באש כי דלת שנטרקה נדמתה למישהו כיציאה של פגז אל עבר המוצב, ופעם אחרת היה חייל לחוץ שזיהה תנועה בשיחים ופתח באש. אלו היו תקריות בודדות. אילו היו עשרות מקרים של פתיחה כללית באש לכל הכיוונים, ודאי שהיו פצועים והרוגים בצד הפלשתיני או בקרב התושבים או בכוחותינו - אבל זה לא קרה. היחידי שנהרג במהלך החודש שבו היינו שם, היה לוחם פלשתיני שהיה חלק מחוליה שתקפה ברימונים את הסיור היומי מהמוצב הקרוב. וזה היה תפקידנו, להגן על הסיור ועל הסביבה".

 

"אלו היו הימים שאחרי חומת מגן", נזכר בן יעקב בארועים. "צלף פלשתיני ישב על המוצב (הצלחנו לראות אותו באמצעים תרמיים אבל לצערי לא לחסלו), היו התראות על חפירות מתחת לכל המוצבים, והסיור המשוריין על הגבול היה סופג התקפות רימונים ומטולים מדי יום. הגבנו במידה, ולראייה לא נפגע אף אחד שלא היה צריך להיפגע במהלך שהותנו".

 

 
בן יעקב: " נישאר הצבא המוסרי בעולם. זאת משימה קשה, אבל זאת המשימה"
 בן יעקב: " נישאר הצבא המוסרי בעולם. זאת משימה קשה, אבל זאת המשימה"   צילום: פייסבוק 
 

בן יעקב ממשיך וכותב: "אני זוכר שכשהתחלנו את החפיפה למוצב, אמר לנו המפקד שהחלפנו שהיה להם ניסיון חדירה ליישוב שעל יד, שנגמר אמנם בחיסול שני המחבלים אבל גם נהרג להם אחד מחייליהם בהתקפה - ולמחרת בחיפוש אחר הקלטת שצילמו המפגעים, נהרגו עוד שני תושבים וילדה בת שש. אני זוכר שחשבתי לעצמי באותו תדריך שאני לא מתכוון לעמוד בסוף התקופה שלי שם ולהגיד את הטקסט הזה. לי לא ייהרג אף חייל ולא תיהרג גם אף ילדה. כקצינים ומפקדים, זה התפקיד שלנו. זה גם היה התפקיד של אייל הראל והייתה לו על כך אחריות מלאה. אם הוא פעל בצורה לא מוסרית, זה היה בניגוד לדעת או ידיעת מפקדיו.

 

"מה שמצער אותי במה שכתב הראל, זה שבאופן עקרוני אני בעד תופעה של אדם הלוקח אחריות ומודה בטעות. אני חושב ש'שוברים שתיקה' היא תופעה נכונה אם מדווחים על עוולות שנעשו, ויש חובת דיווח עליהן כפי שיש בצה"ל דבר תקדימי (שלא קיים בצבאות אחרים) שנקרא פקודה בלתי חוקית. אבל הסיפורים של הראל אינם דיווחים על מקרים קיצוניים אלא שיקוף פחדני ומתנער של קצין שהיה צריך להתמודד עם מורכבות היותו בעל תפקיד ומטרה בשטח כבוש. כן, יש שם הרבה החלטות לא פשוטות. ואנשים קטנוניים ורעי לב נוטים לעשות מעשים רעים. זאת הסיבה שהקצינים והמפקדים צריכים להיות בעלי חוסן מוסרי מעל לכל ולשמור שגם בסביבה המורכבת הזאת, נישאר הצבא המוסרי בעולם. זאת משימה קשה, אבל זאת המשימה" - כך חתם בן יעקב את דבריו.

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by