ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
הייטק וטכנולוגיה 
על רובוטים, סטיגמות, ועתיד תעשיית ההייטק הישראלית  

על רובוטים, סטיגמות, ועתיד תעשיית ההייטק הישראלית

 
הייטק וטכנולוגיה |
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

(צילום: מאי עבדי גרבלר, יוסי לוי| עריכה: יוסי לוי)

 

אם הקשבתם בחודשים האחרונים לזעקות ראשי ענף ההייטק בארץ, הייתם מבינים כי קיים מחסור חמור בעובדים בשוק ההייטק הישראלי. לפי משרד ראש הממשלה הפתרון למחסור בשוק ההייטק טמון בייבוא עובדים מהמזרח, אבל האם זה יפתור את הבעיה לטווח הרחוק? ברור שלא. למעשה ייבוא כח אדם זר ינוון את המשק לטווח הארוך וייצר תלות לא בריאה שעלולה להוביל בסופו של יום למיקור חוץ של התעשייה כולה. ולא מדובר רק בשוק ההייטק, גם בצה"ל מרגישים היטב את המחסור בכח האדם הטכנולוגי. התלמידים שנפלטים ממערכת החינוך לוקים בחוסר הבנה בתחום הזה ועל כן, בלית ברירה, הצבא מבזבז משאבים רבים וזמן יקר בלימוד והקניית יכולת החשיבה הטכנולוגית למי שרק לפני רגע סיימו את מסלולם במערכת החינוך הממלכתית. וכאן בדיוק טמונה הבעיה- מערכת החינוך, אשר במצבה הנוכחית, פשוט אינה מספקת לתלמידים את הכלים הנכונים להתמודד עם שוק העבודה הטכנולוגי של היום. בעולם ובו קצב ההשתנות הטכנולוגי עקף ממזמן את יכולת ההסתגלות של מערכת הלימוד, נשאלת השאלה מה תפקידו של בית הספר בהכנת התלמיד לעולם האמיתי?

 

אחד הטרנדים הבולטים שראינו השנה בתערוכת האלקטרוניקה הגדולה באירופה, IFA, שהתקיימה בחודש שעבר בברלין היו רובוטים- ולא סתם רובוטים, אלא כאלו שמשמשים ככלי עזר בתעשיית החינוך. חברות מכול העולם הציגו שם שלל פתרונות חינוכיים שנועדו לייצר זיקה לשפות תכנות ולהבנת הלוגיקה שמאחוריהן עוד מגיל צעיר. התחום הזה, המכונה גם כ - EdTech, קיצור של טכנולוגיית חינוך Educational technology, הוא אחד התחומים העולים ובאים בשוק העולמי, כשאנליסטים חוזים צמיחה אדירה בהצע ובביקוש לטכנולוגיות שיהפכו את הקידוד, התכנות והרובוטיקה לנפוצים ונגישים הרבה יותר- במטרה להתאים את תוכניות הלימוד למציאות המשתנה, ואולי גם למנוע מחסור עתידי בכח אדם (שקיים כבר היום) בענפים הטכנולוגים השונים. ניסינו לבדוק מה המצב בארץ וגילינו שוק קטן עם שחקנית מרכזית אחת.

 

 
רובוגרופ: חינוך עם רובוטים
 רובוגרופ: חינוך עם רובוטים   צילום: נענע10 
 

הכירו את רובוגרופ, אחת החברות הגדולות בארץ בתחום  וגם אחת הותיקות שבהן - כשהיא פעילה כבר למעלה מ-30 שנה. הקבוצה, שפעילה ביותר מ-50 מדינות, מפתחת מוצרים המאפשרים למידה באמצעות התנסות. "מדובר למעשה בקבוצת חברות העוסקת בתחום של חינוך וחינוך לרובוטיקה" מספר אורן אליאס, מנהל המוצרים הדיגיטליים בחברה, "כשהדברים תמיד משלבים בתוכם חינוך, טכנולוגיה והדרכה". הקבוצה הזו מורכבת למעשה משלושה זרועות עיקריות: הראשונה היא רובוטק שמשמשת כמפיצה ישראלית למוצרי רובוטיקה לחינוך, השנייה היא אינטליטקט - הזרוע שמרכזת את פעילות החברה בחו"ל (לחברה משרדים גם בחוף המזרחי של ארה"ב) . ואילו הזרוע השלישית והטרייה היא CoderZ - מעין סטארטאפ שנולד בתוך החברה, ואשר מתמקד בפיתוח פלטפורמה המנגישה את הקידוד לכל הגילאים.

 

כשאליאס מדבר על CoderZ קשה להתעלם מההתלהבות בקולו. מדובר בסביבת למידה שמאפשרת לילדים להתנסות בקוד ורובוטיקה, כשהפלאטפורמה הזו אמורה לפצח את נושא לימוד הקידוד והתיכנות בכמה מישורים. "לקחנו מנוע תלת מימד שמשמש חלק מהמשחקים המובילים היום בשוק" מספר על אליאס כשהוא מתכוון ל-Unity, "ובעצם מידלנו רובוט כולל המנועים והחיישנים, ובנינו משחק שנותן לילדים משימות שעליהם להשלים אותם על ידי שימוש בקוד תוך כדי שימוש בעקרונות והחוקיות של הרובוטיקה בהקשר לעולם האמיתי".

 

 
אורן אליאס, מנהל מוצרים דיגיטליים ברובוגרופ
 אורן אליאס, מנהל מוצרים דיגיטליים ברובוגרופ   צילום: נענע10 
 
 

איך התמודדו בארה"ב עם הבעיה?

 

בעוד שבמדינות המובילות בעולם המערבי החינוך הטכנולוגי הופך להשקעה הכי מניבה שהמדינה יכולה לבקש לעצמה, הרי שפה בישראל אנחנו עדיין בפיגור ניכר מהמקום בו אנו שואפים להגיע אליו וצריכים להיות. מסתבר שגם בארה"ב התמודדו לפני כמה שנים עם בעיה דומה: "מה שקרה בשנים האחרונות בארה"ב הוא שמצד אחד בעוד האבטלה עולה וגדלה, הרי שבמקביל ובשיעור אחוזים דומה, חלה עלייה בכמות המשרות הטכנולוגיות הלא מאויישות - מכיוון שאין בנמצא מי שיאייש אותן" מספר אליאס. "ישבו וחשבו אנשי מקצוע שם, והגיעו למסקנה כי קיים חוסר תאימות בין המקצועות שאנשים יוצאים איתם לשוק, לבין מה שהשוק באמת צריך. המחשבה היתה איך להכין את הדור הנוכחי למקצועות של המאה ה-21 וכך נולד לו מקצוע חדש, ה-STEM, קיצור של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה כשהרעיון הוא ללמד את עקרונות המדעים בצורה משולבת. במקום שיהיו מורים רק למתמתטיקה או רק להנדסה - הרי שלמעשה נולד לו מקצוע חדש שנקרא STEM teacher , כשהמטרה להנחיל את האוריינות המדעית מהגיל הרך. התהליך הזה צבר תאוצה בארה"ב כשתקציבים רבים הושקעו בו ולמעשה אנו מזהים התעוררות דומה בארץ כרגע".

 

 
STEM
 STEM   צילום: ציולם מסך 
 

אז מה הבעיה כאן? מדוע החינוך הטכנולוגי בישראל אינו נפוץ? ובכן חלק מהבעיה טמון בהחלטות ממשלה ובהיעדר מדיניות סדורה ועיקבית בנושא. זאתבעוד שמשרד החינוך מצהיר כי "עצמאותה הכלכלית ושגשוגה של מדינת ישראל תלויים בקיומה של תעשייה מתוחכמת ומתקדמת המתבססת על מדענים ואנשי טכנולוגיה בכל הרמות". כלומר, עצם העובדה שמשרד החינוך מתמקד בקידום בחינות ולימודים ברמה של 5 יחידות היא עובדה נהדרת. אך כתוכנית מרכזית - היא מפספסת את המטרה, מהסיבה הפשוטה שחינוך ל- 5 יחידות לימוד מראש לא מיועד לחתך רחב באוכלוסיה. אז מה עושים עם כל השאר? ובכן, כאן ישנה הזדמנות נהדרת אך מפוספסת, להעניק לתלמידים חינוך טכנולוגי נכון שיכין אותם היטב לחיים ולעולם התעסוקה שאחרי בית הספר - הזדמנות שאינה מנוצלת כראוי- ברוב המקרים מתוך בורות בנושא. למרות כל הנאמר כאן, מסתבר שישנן נקודות אור בתחום - ואחת מהן נמצאת דווקא בעיר אריאל.

 

 
CoderZ: מקוד למציאות
 CoderZ: מקוד למציאות   צילום: רובוגרופ יח"צ 
 

השינוי מגיע דווקא ממקומות לא צפויים

 

תוכנית מהפכנית שהוכרזה בעיר, ואשר גובשה בשיתוף עם אוניברסיטת אריאל, מתכוונת להטמיע החלש משנה"ל חינוך לרובטיקה - מגן הילדים ועד התואר, כשלפי אתר העירייה, לתלמידים מתאימים תוצע האפשרות להמשיך לתואר בכיתות י"ג, י"ד. על פי עיריית אריאל "הוגדרו שלוש מטרות על לתכנית: מחקר, יישום בפועל ותרומה לקהילה. הרעיון המרכזי הוא להרחיב את מסגרת החינוך החווייתי-מחקרי-יישומי, לקרב את הילדים והנוער אל העולם המדעי-טכנולוגי המתקדם המקיף אותנו, ולעודדם ללמוד במגמות מדעיות-טכנולוגיות. התוכנית המיועדת לכלל התלמידים חושפת אותם לחשיבה בין-תחומית, מאפשרת להם לעסוק, להבין ולשלב ידע ומיומנויות ממספר תחומים, וכן ליישם פתרונות לשאלות ולבעיות מורכבות מחיי היום-יום שלנו בתחום הטכנולוגי". את הערכות והציוד הטכנולגי לפרוייקט תספק חברת רובו גרופ. ואריאל לא לבדה, עוד ראויה לציון היא העיר ירוחם שתלמידיה קוצרים הישגים בתחום הטכנולוגי ומוכיחים שאפשר אחרת.  "מההכנות לפתיחת שנת הלימודים נוכחנו לדעת שהביקוש לתחום הרובוטיקה דווקא נמצא במגמת עלייה משמעותית, מגמה שאנו צופים תתרחב בשנתיים הקרובות" אומר אליאס.

 

 

"כולם צריכים להיות בעלי אוריינות טכנולוגית, בכל שכבות הגיל מגני הילדים ועד לתלמידי תיכון" קובע נחרצות עדי שמורק, מנהל תחום החדשנות בחברה. "אנחנו יודעים קרוא וכתוב בעברית ובאנגלית, אך מה עם שפת הטכנולוגיה? יש נסיונות להכניס את נושא התכנות לכמה שיותר ילדים, אך התחום הזה לבדו מפספס את הקונטקסט של החינוך הטכנולוגי והוא היכולת לפתור בעיות. החכמה היא לא להראות לילד "הנה כך דופקים עם פטיש" אלא לאתגר אותו, לעניין אותו באיך הנדברים נעשים באמת".

 

 
עדי שמורק, מנהל תחום חדשנות ברובוגרופ
 עדי שמורק, מנהל תחום חדשנות ברובוגרופ   צילום: נענע10 
 

על סטיגמות ודעות קדומות: חינוך טכנולוגי? לא מה שחשבתם

 

הסטיגמה אודות "החינוך הטכנולוגי" היא משהו שמוכר היטב לשכבות מסויימות באוכלוסיה. לרוב האנשים, בעיקר באזורים מוחלשים יותר, הרי שהדבר נרדף עם מקצועות כ"נגרות, מכונאות רכב, עובדי ייצור, רתכים וכו'. מדוע אתם שואלים? ובכן דו"ח של משרד החינוך שעסק בנושא מסביר את העניין בצורה טובה: "בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נתפס החינוך המקצועי והטכנולוגי כמסלול נחות לעומת החינוך העיוני, בין השאר משום שהתבסס על "הסללה" (מיון תלמידים למסלולים שלא על- פי רצונם) ובשל הגבלת הנגישות של רוב התלמידים בנתיב זה לבחינות הבגרות". כיום התחום הזה שונה לחלוטין וכולל בתוכו תחומים כתכנות ורובוטיקה- אך נראה שלמרות זאת, הפתיחות בארץ לתחום מאוד נמוכה -דווקא בגלל חוסר ידע וחוסר היכרות עם התחום מצד ההורים והמחנכים עצמם.

 

"אנחנו לא מדברים עוד על חרטות ומכונאות" אומר שמורק "למרות שיש דרישה גם למקצועות הללו ואף ישנם מסגרות טובות ללימוד התחומים הללו. החינוך הטכנולוגי בתיכון, עיקרו הוא פתרון בעיות באמצעים טכנולוגים. מדובר על ניתוח בעיות חברתיות, אנושיות קהילתיות וסביבתיות - ושימוש בטכנולוגיה כדי למצוא פתרונות לאלו. התלמידים מבצעים סקרים ובוחנים את הבעיה בצורה מקיפה כשהשימוש בטכנולוגיה הוא מורכב לא פחות ומכיל בתוכו תכנות, תכנון הנדסי, מידול תלת מימדי, עיצוב וכו' - מדובר על מכלול של כלים שמאפשרים לבוגר לפתור בעיות. למעשה כשמדברים על רובוטיקה, אנחנו לא מדברים על לימוד על רובוטים כי אם לימוד עם רובוטים".

 

 
רובטיקה: מהמחשב אל העולם האמיתי
 רובטיקה: מהמחשב אל העולם האמיתי   צילום: רובוגרופ יח"צ 
 

על בנים, בנות ומה ממתין מעבר לפינה

 

ואם אנחנו כבר בענייני סטיגמות, הרי שאחת השאלות הנפוצות ביותר היא, למי החינוך הטכנולוגי מיועד? "הרובוטיקה היא תחום שמושך גם וגם, כשהשאלה שצריכה להשאל היא לא "האם התחום קורץ יותר לבנים או לבנות, אלא את מי בעצם אנחנו מכוונים לשם?" מספר שמורק. "כרגע אנחנו נמצאים במצב ובו בבתי הספר עדיין מציעים את הכיוון הזה יותר לבנים ואפילו מנגישים אותו עבורם. זה הגיע למצב שבו אנחנו רואים מקומות בהם בנות כבר נרתעות מהתחום כי הן מבינות שהוא מיועד לבנים - וזו תופעה שמאוד עצוב להתקל בה. יש כאן עוד המון עבודה שצריכה להיעשות גם על ידי ההורים וגם על ידי מערכת החינוך...שצריכים להעצים ולהבין שהנדסה, רובטיקה ובכלל- המקצועות הטכנולוגים הם לכולם. דווקא הגיוון הזה, בין אם מדובר על נשים ובין אם מדובר על קבוצות מוחלשות אחרות בחברה - יכולה לאפשר זויות חדשות לתהליך הזה שנקרא "פתרון בעיות".

 

"העולם שלנו זז בקצב מאוד מהיר. לפני 150 שנה כמעט כל אחד עסק בחקלאות למחייתו בצורה כזו או אחרת. כיום הטכנולוגיה והמיכון מחקו כמעט את המקצוע הזה כפי שהוא היה, ולמרות שכמות העוסקים בו הצטמצמה, הרי שמאחורי הקלעים- הכמות הזו רק גדלה עם הזמן. מדובר במשק עצום שמעסיק טכנאים ומהנדסים שעיקרם - עיסוק בטכנולוגיה. מגמה דומה מתרחשת בתחום הרכב, בעוד מדינות רבות בעולם מכריזות כי תוך חמש שנים הם יעברו לשימוש ברכבים אוטומאטים (בישראל הבטיחו לנו שזה יקרה עד 2021) - אנחנו עדיין רואים מודעות שמחפשות נהגים ומבטיחות להם "קריירה מובטחת". אז זהו שלא, הקריירה לא מובטחת. עוד 5-6 שנים, אם לאותו האדם לא תהיה אוריינות טכנולוגית, הוא ימצא עצמו ללא עבודה שהרי לא יצטרכו נהגים. יהיו רכבים אוטונומיים שיסיעו נהגים לכל מקום, והעולם הזה הוא מעבר לפינה, אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה הוא מעבר לפינה".

 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by