ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
חדשות אונליין 
5 דברים שלמדנו מפרשת הפוסט השערורייתי בקבוצת הפייסבוק "דירות מפה לאוזן בת"א‏"  

5 דברים שלמדנו מפרשת הפוסט השערורייתי בקבוצת הפייסבוק "דירות מפה לאוזן בת"א‏"

 
חדשות אונליין |
 

כשמנהלת קבוצת הפייסבוק "דירות מפה לאוזן התל אביב" יצאה נגד מפגינים שמאלניים היא חשפה את הפנים האמיתיות של הישראלים ברשת, וגם כמה דברים שבחרנו לא להתמודד איתם. טור של יוסי לוי, עורך מדור נענע10 אונליין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

למקרה שאתם לא חיים בפייסבוק (או גרים מחוץ למדינת תל אביב), ייתכן ופספתם את הסערה שהתחוללה ברשת החברתית ביממה האחרונה. לטובת מי מכם שלא מכיר את הסיפור, הנה תקציר: מיכל כהן, מנהלת קבוצת הפייסבוק הפופולארית "דירות מפה לאוזן בת"א‏" פירסמה פוסט נסער ליותר מ-100 אלף חברי הקבוצה, ובו התייחסה להפגנת השמאל הקיצוני שנערכה במוצ"ש בתל אביב.

 

וכך כתבה כהן: "אני לא נוטה להעלות פוסטים פוליטיים בקבוצה, אבל אם היה כאן ולו מישהו אחד שהשתתף בהפגנה היום בדיזינגוף והניף דגלי שנאה ואש"ף, אנא הואילו להעיף עצמכם מהקבוצה". מובן שדבריה עוררו סערה ציבורית, וכהן אף העיפה אנשים שהעזו להגיב לדבריה ולסתור את עמדתה. אז אחרי שקיבלתם את התקציר, ואחרי שכהן עצמה פירסמה הסתייגות מדבריה שלה - הנה חמישה דברים שאתם צריכים לדעת בעקבות הארוע הזה.

 

1.פייסבוק היא לא דמוקרטיה

 

למרות האשליה שכולם חיים בה, פייסבוק אינה דמוקרטיה. כן, שמעתם נכון, לא הפיד שלכם ובייחוד לא קבוצות פייסבוק בהם אתם חברים. למען האמת, חוקי המדינה כמעט ואינם חלים על פייסבוק - ולא, זה לא בגלל שהיא מחוץ לחוק, אלא בגלל שמדינת ישראל חוששת לאכוף אותם באגרסיביות מחשש לפגיעה במה שמוגדר באופן רופף כחופש הדיבור וכלפי איך שזה יתפרש בפני הקהילה הבינלאומית.

 

בפייסבוק אין ממשלות, יש שליט אחד ויחיד ושמו מארק צוקרברג - הדיקטטור הבלתי מעורער של הרשת. צוקרברג יקבע איזה פוסטים תראו בפיד שלכם קודם, אילו נושאים יקבלו במה מרכזית ומה תמצאו כשתחפשו דברים מסויימים ובעיקר - מה לא. תשאלו את אבי לן מסטטוסים מצייצים (לא שהוא טלית שכולה תכלת), הוא יספר לכם סיפור אחד או שניים על הרשת החברתית מכולן.

 

 
זה רק אני והטישירט האפורה שלי
 זה רק אני והטישירט האפורה שלי   צילום: צילום מסך dailymail.co.uk 
 

2. "יחי הקומונה המדומה": קבוצות פייסבוק הן לא רכוש ציבורי

שוב, למרות אשליית ה"ביחד" והתרומה הקהילתית - קבוצות פייסבוק הן עניין פרטי שנמצא בבעלותו הרוחנית וניהולו של מנהל הקבוצה (אה, וגם מארק צוקרברג), ולכן הוא רשאי לעשות בהן כרצונו. במקרה הזה, יוצרת הקבוצה מיכל כהן אפילו הפכה את הקבוצה לפרטית כדי להעניק לה גוון אקסקלוסיבי יותר, וגם כדי לקבל שליטה טובה יותר על התוכן שעולה שם ועל החברים שבה.

 

גם אם בכל יום שישי אתם מברכים את כל החברים בקבוצה בשבת שלום, וגם אם בדיוק שיתפתם סיפור קורע לב שהפך לשיחת היום שם, זכרו, אתם... כלום. כן, אתם רק חברים בפורום וירטואלי בפלטפורמה עוד יותר וירטואלית שמכונה פייסבוק - זהו. מעבר לזכות להצטרף, לעזוב ולהגיב, אין לכם שום זכויות באף קבוצה. לא, פייסבוק היא לא קומונה. מיכל כהן יכולה, בקבוצה שלה, להגיב כרצונה, לשבור את החוקים ואפילו להעלות תמונות סלפי שלה עם אלפקה מהחי כיף בראשון. לא טוב לכם? תעזבו. זה הכוח היחיד שמצוי בידיכם, ושום מחאה לא תעזור.

 
מחאת האוהלים: לא, אין כאן צדק חברתי- זה פייסבוק
 מחאת האוהלים: לא, אין כאן צדק חברתי- זה פייסבוק   צילום: חדשות 10 
 
 

3. אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

אל תערבו פוליטיקה עם ענייני חול, עם ענייני יום יום - ולמען האמת? אל תערבו פוליטיקה בכלל. מה הטעם? איזה תועלת תצא מזה? כהן, ברגע של זעם, החליטה לכלות את יצריה בממלכה הדמיונית שבנתה לה, ולשם מה? לשרת איזה אגו טריפ? להדגים לנו עד כמה היא חזקה? מה התועלת שיצאה לה מזה? האם לאחר פרסום הפוסט שלה, השמאל הישראלי הקיצוני נמחק מהמפה? האם לא יונפו יותר דגלי אשף ברחובות תל אביב? לא. אז מה התועלת בפרסום פוסט שכזה מלכתחילה?

 

וזו לא הפעם הראשונה שהיא מערבבת פוליטיקה עם רשת. בבחירות הקודמות צורפה כהן למשלחת "משפיעי דעת קהל" ימניים, שנשלחו לבקר את הוד רוממות ראש הממשלה בביתו המתפרק בירושלים (על תקן המושיק גלאמין של נתניהו). ממתי מנהלת קבוצה של מחפשי דירות הופכת למובילת דעת קהל פוליטית? ניחא. כהן תלמד בדרך הקשה שהישראלים אוהבים להתווכח ולדבר על פוליטיקה עם חברים, אבל שונאים שעושים להם את זה בפומבי ובמרחבים ציבוריים - גם במקרה הזה כנראה שהגודל כן קובע.

 

 
קבוצת הפייסבוק שלך היא לא הפאנל של גב האומה
 קבוצת הפייסבוק שלך היא לא הפאנל של גב האומה   צילום: צילום מסך - 
 

4. שמאל קיצוני, ימין קיצוני: כשהישראלי הממש-מכוער חושף שיניו

במגרש המשחקים הפייסבוקי, הימין הקיצוני תמיד נחשב לזוועתי יותר. אתם יודעים, זה שמנבל את הפה עם קללות מחרידות ושפה שאפילו שבדאע"ש לא היו מקבלים. כתבתי "נחשב" כי זו היא רק אשליה, שהרי השמאל הקיצוני גרוע לא פחות מאחיו הימני. ועדיין יש משהו קסום בכך שהמגיבים הימנים הקיצונים השתלטו על תחושת הנרדפות הפוליטית ברשת, אתם יודעים, זו שהיתה אמורה להיות מנת חלקו של השמאל הקיצוני.

 

ואולי זהו כלל לא פלא, שהרי המפלגות הקיצוניות משני צידי המפה הפוליטית בקושי הצליחו לקבל 5 מנדטים כל אחת (מרצ, ישראל ביתנו); במובן הזה שני הצדדים הם כמעט אחים שחייבים להרעיש כדי שישימו לב אליהם. וזו בדיוק המלכודת שכהן נפלה אליה - בעצם פרסום הפוסט שלה, היא העלתה לדיון ציבורי את נושא קיומה של הפגנה זניחה (אל תשנאו אותי, אבל מבחינת אמפירית היא באמת היתה זניחה) של השמאל הקיצוני בתל אביב, שאף נערכה במקביל לגמר גביע האלופות (אחלה תזמון, זהבה) וזכתה לכיסוי בעיקר בטוויטר ובאייסיקיו.

 

הפוסט של כהן הצית להבה שהביאה אליה את מיטב הקיצונים משני המחנות - אלו שדיברו על משטרת המחשבות וגטו וירטואלי, ומהצד השני אלו שזעמו וצידדו בפוסט של כהן, משל הייתה דקארט או הובס (למי שלא מכיר השניים השתתפו בעונת ה-VIP השלישית של האח הגדול וסיימו, במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה). חבל שהלהבה הזו לא היתה חזקה דיו לכלות את הפוסט עצמו - עוד שנאה מיותרת בימים שבהם האהבה הפכה למצרך כל כך נדיר, והשנאה נמכרת "4 בעשר" בכל פינת רחוב.

 

 
קיצונים הבייתה ( ועדיף לא לבית שלי)
 קיצונים הבייתה ( ועדיף לא לבית שלי)   צילום: גטי אימג'בנק 
 

5. ה"עליהום תקשורתי": מוצדק או לא?

יש מי שתהה "האם הוכרז שלום עולמי שקבוצת פייסבוק הופכת לשיחת היום?" ויתכן שהצדק בדבריו, אך יחד עם זאת פייסבוק כבר מזמן הפכה לכיכר העיר: מוזנחת, לפעמים נטושה - אבל עמוסה בהמון אדם בערב יום העצמאות ("באנו בשביל הבמות").

 

כוחה התקשורתי של הרשת החברתית השיג את זה של התקשורת הממוסדת כבר מזמן. מנהלת קבוצה שבה חברים יותר ממאה אלף איש - יש לה כח מסויים, ועדיין, בואו נשים דברים בפרופורציות, היא לא רופרט מרדוק. דבריה מייצגים את עמדתה שלה, ואכן - זכותה. לנהל קבוצת פייסבוק זה כאב ראש אחד גדול, ולמרות שכנראה כהן מצאה דרך למנף את הכח הזה גם מבחינה כלכלית - עדיין, מדובר במטלה תובענית וכפויית טובה. לפוסט הזה לא היה מקום בקבוצה שעוסקת במציאת דירות בתל אביב - ולמרות שזו זכותה המלאה לפרסמו, כהן תבין בדרך הקשה שזו היתה טעות לערבב פוליטיקה ועסקים יחדיו.

 

התסכול הגובר בקרב הימין והשמאל מהממשל הנוכחי (איש איש וסיבותיו הוא) מתחיל להראות את אותותיו כשבמקום להפנות את האצבעות לעבר נבחרי הציבור - אנחנו מפנים אותם האחד כלפי השני. גברת כהן היקרה, אם יש לך בעיה עם מי שהניף דגלי אש"ף ברחובות תל אביב, כדאי שתפני את הדרישות שלך לממשלה, שזו תוציא את הדגלים אל מחוץ לחוק. וכל אותם יפי נפש שדברו על משטרת המחשבות של הימין - אני מבין שכשהשמאל עושה זאת, זה בסדר גמור? שהרי כשחנות גלידה בתל אביב סירבה לתת שירות לצל ולמשפחתו, זה היה בסדר והוכר כמחאה לגיטימית. אז למה כשמנהלת קבוצת פייסבוק עושה זאת כנגד שמאל קיצוני, זה פתאום מפריע לכל כך הרבה אנשים? כנראה זה באמת נכון, והגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by