ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
נגמר לי הערב 

נגמר לי הערב

 
 
צביקה בשור

למרות שאיטליה נתנה לכל חלומות הביעותים להתפוגג, ולמרות שהיא כמעט הצליחה להגשים כמה חלומות קטנים בעולם ובארץ הקודש, מי שהוא יותר טוב, גם אם הוא לא היה יותר טוב, ניצח. אחרי הכל, יש דברים שאפשר להתווכח איתם, ואח שלי הוא לא אחד מהם. יורו 2000 נפרד לשלום, ולנו זה בכלל לא הספיק

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ולפעמים

אתה רואה גרשון? גם אני יכול. דשאן לוקח דאבל היסטורי (רויטרס)
 אתה רואה גרשון? גם אני יכול. דשאן לוקח דאבל היסטורי (רויטרס)   

אח שלי, הוא נייר לקמוס מצוין לזוכות בגביעים. מאז 1986, כשעוד היה בן שמונה וזיהה את האלופה בתור החבורה שהתקבצה סביב החלילן המסומם מאראדונה, הוא לא מפספס שום זוכה בטורניר בינלאומי, כולל הקופה אמריקה. מהיום הראשון האיש אמר צרפת. צרפת-צרפת-צרפת-צרפת. בלי היסוס, בלי חריגות לכיוונים הולנדים, בלי סטייה פורטוגזית אחת. מצידו שראול יכניס שמיניה ליוגוסלביה בדקה האחרונה, הוא לא שם עליו שקל בהימורים, שקלויברט ידחוף להם מאה שערים, זה לא מזיז לו. כי ככה הוא, מבטון של אלופות בנו את הראש שלו, ואם הוא אמר ב-90 שגרמניה היא הקבוצה הכי טובה, אז השופט ישרוק פנדל שלא היה נגד הארגנטינאים, וברמה יבעט לשער, וזהו.

אח שלו, זה שמתהדר בתואר עבדכם הנאמן, הוא פריק של גבורה, או אם לתרגם את זה לשפת היום-יום, הוא טמבל. בשנה שבה שמתי לב בפעם הראשונה לעובדה שיש כדורגל מעבר לדרבי התל-אביבי ולקרב הענקים של כפר-סבא ונתניה, אז בקיץ של 1982, התאהבתי דווקא באנגליה, שכמו תמיד עפה מוקדם מהמונדיאל, ולמדתי לשנוא את איטליה, שהעיפה את ברזיל, ועשתה את אבא שלי עצוב. 18 שנים מאוחר יותר, שוב אנגליה אורזת חפצים מוקדם וטסה ללונדון, ואני מוצא את עצמי נדבק לאיטליה לתחת, רק בגלל שאני אוהב את הכדורגל שלה, כדורגל של גבורה.

וזה היה ברור שהוא ינצח. הוא מנצח כבר 14 שנים, לכל הרוחות. ובכל זאת, דקה לסיום, וטוטי נראה כל כך כמו השחקן הכי טוב בעולם, שליותר מרגע אחד האמנתי שהפעם, כשאני כבר מתאהב עד כלות במישהי שאני לא נשוי לה על פי חוק, אני אזכה לראות אותה מאושרת, ואולי אחלוק איתה איזו דמעה של אושר. אחרי הכל, 12 שנים לא בכיתי עם הפועל שלי, והנה השנה זכיתי לבכות איתה פעמיים ולצהול תריסר. דקה לסיום, ואני כבר מתכנן את ה"איי טולדו סו!!" שאני מכין לו ביומיים האחרונים. דקה לסיום.
 

החגיגה

אומרים שהיה כאן שמח. טוטי ודלבקיו, דקה לפני הסערה (רויטרס)
 אומרים שהיה כאן שמח. טוטי ודלבקיו, דקה לפני הסערה (רויטרס)   

"אני לא מבין" הוא אומר לי, הבחור ההוא שאני מדבר איתו על כדורגל. "איך אתה אומר שהם ניצחו, אם הם לא אלופים?". טוב נו, אני אומר לעצמי, אתה חייב הרי לגרד משהו מתשעים הדקות הנפלאות האלה של הלבנים כחולים ולקחת אותו איתך. הרי הם הכניעו את הצרפתים. שוק על ירך שמו, וגברו על הטובה שבנבחרות תבל. ואם לא זה, ואם לא ההוא, ורק דל פיירו לכל השדים והרוחות, אז הם היו אלופים, וגם אני טיפה איתם.

ודינו זוף היה האלוף מכולם. יומיים של פחד עברו על האנושות כולה, עם תסריטי זוועה על מותו הקרב ובא של הכדורגל היפה, של הכדורגל ההתקפי, של הכדורגל ההוא שאפשר למכור אותו יותר בקלות לנשים ואמריקנים, ובעיקר לנשים אמריקניות. הבונקריסטים האלה, הרובוטים, גרמניה החדשה ושאר כינויי גנאי ריחפו מעל הסקואדרה של זוף, אלוף עולם כשלעצמו, והוא חייך, עד כמה שהוא יכול.

כשטוטי עלה על המגרש במקום דל פיירו, הקשקשנים כבר הרימו קול צעקה נואש. "הוא הורס לנו את האליפות", אמרו, לפני שנוכחו לדעת שהמגף באה לשחק את הבונקר שלה עמוק בתוך החצי של צרפת, כשדווקא טוטי, אחד המועמדים לתואר השחקן המצטיין של האליפות הזאת, משיג את הכדורים כבר ליד השער של בארטז, עוזר לפיורה ולדלבקיו לקבל כדורים נוחים, ומאפשר לדי ביאג`ו, מאלדיני ופסוטו לעלות למעלה בבטחה. זה גם מה שהביא לשער האיטלקי.

אבל למר חוזר הביתה עם הגביע, כי הנבחרת שלו כל כך הרבה יותר מוכשרת מזו של זוף, שברגע שהוא הרשה לעצמו להתפרק ולהתפרע, לשחק עם שלושה חלוצים ובלי מגן ימני, הוא קיבל שער מאחד החלוצים הנוספים, ובישול פלוס שער משני המחליפים הנוספים. מה לעשות, כשאתה טוב, וצרפת ממש טובה, אתה גם נזכר בזה לפעמים, ואז כולם נזכרים.
 
 

נגמרת

 
ואחרי משחק נפלא כזה, על כל הכאב שבו, אני הולך לישון היום בעיניים פקוחות, אם בכלל. אחרי חודש שלם של הסתגרות בתוך החדר, עם הטלוויזיה, העיתונים וכל אתרי הכדורגל השונים והמשונים, יפרצו מחר החיים האמיתיים, על כל כוחם וכיעורם, על כל כוחם ויופיים, אל תוך הבועה האירופית שנבנתה בעבורי. ולכל הרוחות, יש עוד חודש שלם עד שתבוא ליגת העל שלנו, סוחבת איתה גם את ליגת האלופות ואת האולימפיאדה כדי לאפשר את האיים הבודדים הקטנים האלה שמנקים את הראש מכל מה שמפריע, מכל מה שמרעיש. ועד אז, עיניים פקוחות.

"נגמר לי הערב
רוצה את הלילה
שלא יגמר לי הלילה
שלא יגמר לי הלילה
שלא יגמר לי
שלא יגמר לי הלילה
שלא יגמר לי הלילה
שלא אצטרך להפסיק
שום דבר שום דבר
שלא אצטרך להפסיד
שום דבר שום דבר
שלא ישאר שום דבר
שום דבר."

(יהודה שביט)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by