ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האינטרנט בשירות האנטישמים 
 
 
אילנה תמיר

אמש נערך באוניברסיטת תל אביב כנס שעסק בשיטנה דיגיטלית ובאנטישמיות מקוונת; המסקנות: השנאה מאחדת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לציון יום השואה, ייחד אתמול (א') המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב כנס שנשא את הכותרת "שיטנה דיגיטלית בכלל ואנטישמיות מקוונת בפרט".

הכנס שילב התייחסות לשני נושאים, שלרוב נידונים במסגרות שונות. הראשון הזרם של האנטישמיות הקלאסית, שמקורותיה באירופה ובדרום ארה"ב, והמכוונת כנגד יהודים ויהדות באופן כללי. והשני, זרמים אנטי-ישראלים שמקורותיהם איסלאמים. על פי אלי הכהן, ממארגני הכנס, המשותף בין שני הנושאים לא מסתכם בהיותם "אויבנו אז והיום", אלא מתרחש בפועל על גבי הרשת.

אתרים ניאו-נאצים קיימים ברשת מאז שנת 1995, שבה על לרשת האתר האנטישמי הראשון- Stormfront. דר' לימור יגיל מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב מציינת כי הרשת מהווה כר מצויין לפריחת אתרים של קבוצות שוליים. האנונימיות והעדר הפיקוח מאפשרים את קיומם. השוויוניות ברשת מאפשרת להם לעשות רעש של המונים, ובכך להציג תמונה מעוותת של עוצמתם.

אולם הרשת גם גורמת לאפקט של חיבור בין תנועות השיטנה שונות. ניאו-נאצים גרמנים ואנשי קו-קולס קלאן, שבמקור אמורים לא לסבול מזרח אירופאים ו"צבעוניים", חוברים לפתע יחד עם תנועות שמאל קיצוני ממוצא מזרח ארופאי ועם תנועות איסלאם קיצוני ממוצא ערבי.

באמצעות אינדקסים וקישורים הדדים, נוצרות רשתות של אתרים, שלמרות ההבדלים הרבים בינהם, הם מתאחדים תחת השינאה לאויב משותף.
 
יוני דחוח-הלוי, יועץ שר החוץ לענייני ערבים, סקר בצורה מעניינת את המגמות באתרי האיסלאם הקיצוני. לרוב אלו אתרים פשוטים למראה, ללא גרפיקות מיוחדות אולם עם טקסטים שיכולים למלא ארכיונים עצומים.

על פי דחוח-הלוי, אלו הם בתי המדרש המודרניים. הפורומים, שהם המקום בו האקשן האמיתי קורה, הם זירה לדיונים ערים בין מוסלמים מכל מדינות האיסלאם. השאלות הנידונות בהם הן תיאולוגיות ופוליטיות שרלוונטית לימים אלו. אפשר למצוא שם דיונים כמו האם מותר להתאבד, האם מותר להרוג יהודים שעל פי האסלאם הם בני חסות, ושאלות על מה מצפה לנו בגן עדן.

הדיונים האלו לא נשארים רק במדיום הווירטואלי אלא יוצרים שינוי בפועל. הפסיקות שפוסקים אנשי הדת מופצות בין האתרים, ומודפסות לחלוקה במסגדים ובמוסדות לימוד. לא רק שהתמורות העכשוויות באסלם מקבלות ביטוי באינטרנט אלא הן נוצרות שם.

לשאלת הפיקוח על אתרי שיטנה, שאלה שתמיד עולה בדיונים מסוג זה, נדרשה דר' יגיל. היא טוענת שהמצב לא אחיד בעולם. באירופה, ובמיוחד בגרמניה אתרי שיטנה הוצאו מחוץ לחוק. משום כך האתרים היגרו מהשרתים הארופאים לשרתים אמריקאים, שם הם מוגנים מאחורי התיקון הראשון לחוקה.

פרשת יאהו–צרפת, אותה הזכיר אלי הכהן, ממחישה את הבעיתיות בפיקוח. באתר הצרפתי של יאהו עמדו למכירה פריטים נאצים. על פי החוק הצרפתי פעולה זו אסורה, אולם הממשלה הצרפתית לא יכלה לכפות שום דבר על יאהו, משום שהיא חברה אמריקאית. בסופו של דבר הסכימה יאהו להסיר את הדפים באופן וולנטרי, אולם היא לא עשתה זו מתוקף חוק כלשהי. לא קיימת גם אמנה בינלאומית שמתמודדת עם אתרי שטנה או אתרים אנטישמים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by