ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
טלית שכולה ש"ס 

טלית שכולה ש"ס

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

המשא ומתן האמיתי עם ש"ס הוא לא על אי אלו עשרות מיליונים - אלא על כוח, השפעה, ועוצמה פוליטית. אם לא היה כזה, הוא היה מסתיים תוך כמה ימים. זהו משא ומתן על דמותה העתידית של המדינה, ועל השלטון העתידי בה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברק ואלי ישי. המשבר הנוכחי מוסיף לברק מספר שערות לבנות (רויטרס)
 ברק ואלי ישי. המשבר הנוכחי מוסיף לברק מספר שערות לבנות (רויטרס)   
משל תלמודי ידוע, מספר על שני יהודים שרבו על טלית. זה אומר: כולה שלי, וזה אומר אף הוא: כולה שלי. לפי המשל, בסופו של דבר הגיע היהודי השלישי, ו"הכריע ביניהם". תלי תילים של פרשנויות נכתבו על משל זה. הפרשנויות, כולן כאחת, לא דיברו על צורת ההכרעה שהושגה בעקבות הויכוח. גם זילתה של הטלית, שהמצווה ללובשה הגיעה בעבירה על ידי ריב, לא צוינה שם. משל זה הוא אולי תחילת הדרך של המציאות הפוליטית הישראלית החדשה: לשון המאזניים, או בלשון העם, ש"ס.

המשבר הנוכחי עם ש"ס לא הפתיע איש. ש"ס ידועה ביכולתה ליצור משברים יש מאין, למעשה, אפילו בוחריה מצפים ממנה ליצור משבר אחת לכמה חודשים. ברק, שטבע את הסיסמא "ממשלה של כו-לם", הולך וטובע בה בעצמו.

המשבר הנוכחי עם ש"ס הוסיף לו מספר שערות לבנות, אולי משום שברק יודע, כרבים אחרים, מה משמעותו של המשבר: המאבק כאן הוא לא על כסף או על אי אלו עשרות מיליונים כאלה או אחרים, אלא על כוח, השפעה, ועוצמה פוליטית וחברתית שסופה מי ישורנה.

צוותי המו"מ של ברק ושל ש"ס דנים בעצם ימים אלו בשני נושאים עיקריים: רשת החינוך של ש"ס וערוצי הרדיו החרדים הפיראטים, המכונים לגודל התדהמה גם בפי קרייני החדשות בטלוויזיה, "ערוצי הקודש". שני סעיפים אלה מתחלקים לעשרות תתי-סעיפים קטנים, המתורגמים בכותרות העיתונים לכך וכך מיליוני שקלים.

קורא מר ישראלי את הכותרות וחושב בינו לבינו, "מה לברק כי ילין? הרי ברור היה לו מראש שש"ס על 17 מנדטיה תבקש אתנן כספי, כך נהגה מאז ומתמיד. אם ברק כל כך רוצה להמשיך בתהליך השלום - שיפתח את ארנקו של בייגה".
 
בלית ברירה ברק יעצור את ההסתערות בגופו, אחרי שגופו של יוסי שריד לא עמד במטלה (רויטרס)
 בלית ברירה ברק יעצור את ההסתערות בגופו, אחרי שגופו של יוסי שריד לא עמד במטלה (רויטרס)   
והרי החדשות: לו היה מדובר בכסף בלבד (ואפילו - מאות מיליונים) היה המשבר הנוכחי נגמר בתוך יום אחד. האופציה של ממשלה צרה לא קיימת למעשה עבור ברק, בשל ההתנדנדות המסוכנת של מפלגת המרכז (6 ח"כים) בין השמאל לימין, והרוב הרעוע (62 ח"כים) של ממשלה צרה מעין זו.

בהתחשב בנסיבות אלו, היה יכול ברק לפתוח את ארנקו של בייגה גם לו היה צריך האחרון לפצוח בדיאטת-רצח ולקחת עימו בדרך את כל משרדי הממשלה התלויים בכספי האוצר. ברק, כמו רבים אחרים, יודע כי את המאבק על דמותה של ישראל, הוא מנהל ממשרד קטן במשרד ראש הממשלה שמארח את צוותי המו"מ עם ש"ס. לא מוושינגטון, לא ממחסום ארז, גם לא מדמשק.

כבודו של סגן שר החינוך משולם נהרי אינו חשוב עד כדי כך לש"ס, שכזכור "העיפה" את שר הדתות לפני זמן קצר מתפקידו (למרות ההכחשות) ורמסה רבים וטובים ממנו (דרעי למשל) בדרך לקלפי. הכספים הרבים שש"ס מבקשת למוסדות החינוך שלה אינם המטרה: רק האמצעי. המחסום הפיזי היחיד ששם שריד לרשת החינוך של ש"ס נועד בכדי למנוע את צמיחתה, ולא "לייבש" את מוסדות החינוך כפי שטוענים בש"ס.

גם "ערוצי הקודש" של ש"ס מסתדרים טוב מאוד בעצמם, תודה רבה. בשעה אחת של גיוס תרומות רדיופוני (בעזרתו של רב תורן) עושים "ערוצי הקודש" סכום השווה לתקציב השנתי של רשת ג`. אלי ישי לא בודק לאן מגיעות "תרומות הקודש" הללו, גם את ברק זה לא ממש מעניין.

קברניטיה של ש"ס, כיום - המפלגה השלישית בגודלה בישראל, לא הסתירו אף פעם את כוונתם: להפוך למפלגה השלטת בארץ, ולהושיב חרדי (אולי דרעי?) על כס ראש הממשלה. הכתובת הזו חרגה כבר מזמן מהקיר: היא נאמרה לקהל רבבות בעצרות של ש"ס, וצוטטה אלפי פעמים בכל כלי התקשורת האפשריים, לא רק אלו שהם "קודש". על מנת להגיע למטרה, חייבת ש"ס להשיג שליטה בשני הכוחות העיקריים המשפיעים על עם ישראל בלכתו לקלפי: החינוך והתקשורת.

דרישת ש"ס להקים רשות שלישית לערוצי התקשורת החרדים נועדה למטרה אחת: לחנך את הדור המבוגר יותר להצביע ש"ס. בבתי-הספר של "אל המעיין" מלמדים, לבד מתורה שבעל-פה ובכתב, גם את תורת הפתק הנכון בקלפי. מעשיה של ש"ס מכוונים בקפידה להשתלטות כוללת על דעת הציבור בארץ. ברק, כמצביא בעצמו, מזהה הסתערות על יעד מבוצר כשהוא רואה אותה: הוא עצמו הסתער בזמנו על דעת הקהל בבחירות 99. אין לו קלפי מיקוח רבים בשרוול, אבל בלית ברירה הוא יעצור את ההסתערות בגופו, אחרי שגופו של יוסי שריד לא עמד במטלה.
 
 

אבל יש עדיין אור קטן בקצה המנהרה. לקברניטי ש"ס נוח היה (למרות ההכחשות הרפות) על ההתמקדות של אמצעי התקשורת באמצעי (הכסף), ולא במטרה (השלטון). התמקדות זו יצרה אפקט בומרנג על ש"ס, "הפוך על הפוך" כלשון העם. דעת הקהל בישראל, גם אצל בוחרי ש"ס, נוטה בזמן האחרון יותר ויותר נגד ש"ס, בשל הסחטנות הפוליטית שלה. גם בש"ס יודעים זאת, ונערכים בהתאם: הן בשכירת דובר חדש למפלגה והן בחידוש ההתקפות על שריד, שכבר למעלה מחודש הוא פודל יותר ממה שהיה ביילין אי פעם.

חיזוק לסברה זו מצאתי בביקורי האחרון ב"מקדש" דעת הקהל הישראלי: שוק מחנה יהודה. בעודי מסתובב בין הדוכנים, נזדמן לי לשמוע שיחה שנערכה בין שני בעלי דוכנים, שניהם מזוקנים ובעלי כיפות שניכר עליהם שרק לאחרונה הגיעו אל המעיין. "אני כבר לא יצביע יותר ש"ס" קבל הראשון, "תראה איזה בלאגן הם עשו עכשיו רק בשביל כסף". "עזוב אותך", קבע השני, "אלה החרדים, אין להם אלוהים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by