ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
פעם שלישית גלידה 

פעם שלישית גלידה

 
 
איל שפירא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלון. מי אני שאגיד לא לשתי בחורות ברחוב שרוצות לבוא? (צילום: איל שפירא)
 אלון. מי אני שאגיד לא לשתי בחורות ברחוב שרוצות לבוא? (צילום: איל שפירא)   
אלון, במאי תכניות טלוויזיה, מצא עצמו בסרט בתוך סרט.

"עברתי דירה. דירה קטנה, חזיתית ושקטה בשכונה מדליקה בירושלים. אתה יודע איך זה, אתה עומד במרפסת הדירה החדשה שלך, עם מברשת הסיד ביד, ומתצפת לכל הכיוונים, בודק את גבולות הטריטוריה החדשה שלך".

תוך כדי אחת האתנחתאות מהסיוד, הוא שומע שתי בחורות ברחוב צועקות לו. רצו לדעת אם יוכלו לעלות. "יאללה, שיעלו. מי אני שאגיד לא לשתי בחורות ברחוב שרוצות לבוא? חשבתי שנפלתי על רחוב משפחתי כזה. כמו בקרובים-קרובים".

היו אלו מפיקה ובמאית צעירות. אלון, המצוי אף הוא בברנז`ה, מצא איתן שפה משותפת. זה היה הדיל: הן מצלמות סרט קצר על שתי בחורות הגרות זו מול זו. אחת מהן אובססיבית על השניה, עוסקת כל היום והלילה בהצצה לשכנתה. בסוף אפילו נהיה ביניהן רומן. אבל נגמר טרגי משהו. הקיצר, שתי הבחורות מתכננות לצלם בשתי המרפסות. זו מול זו. יענו אותנטי. הבחורה שגרה ממול כבר הסכימה. אל תדאג, זה לא ייקח יותר מיום יומיים. בתמורה נגמור לך את הסיוד.

הסכים. יופי של מעבר דירה. ישר בתוך סרט.

קבעו את תחילת הצילומים לעוד שבוע. "בינתיים התרגלתי לאט-לאט לדירה החדשה, ואז שמתי לב לשכנה ממול. תפסתי את עצמי יותר ויותר מביט בה. לומד את השיגרה שלה". הצילומים התחילו. רעש. בלגן. אנשי צוות מסטולים. אפילו היתה שם שחקנית סלבריטאית.

 

תוך כדי הצילומים של הסרט, שעוסק בהצצה אובססיבית, תפס עצמו אלון בוהה ומחפש בעיניו את השכנה שממול. "לא בקטע אובססיבי. זה לא הקטע שלי. היא פשוט מצאה חן בעיני". המצלמות רועשות, התאורה מסנוורת, הבמאית באטרף, הצוות מסטול, ואלון מרגיש שהוא בסרט בתוך סרט.

"אתה מבין, הצילומים נתנו לי כאילו לגיטימציה להציץ. קיבלתי `אישור הצצה` בגלל הנסיבות. כמו ששוטר ייכנס לך לאוטו ויגיד לך `תרדוף אחרי הלנצ`יה הלבנה`, ואתה ישר תרביץ 160 קמ"ש בלי הפחד שיתפסו אותך".

בשבועות שאחרי סיום צילומי הסרט מצאו עצמם אלון והשכנה זורקים מבטים זה לזו מהמרפסות. "למדתי להכיר אותה בלי שנפגשנו. איזה תכניות טלוויזיה היא אוהבת, מי החברים שלה, ממה היא מתעצבנת, מה היא עושה כשהיא נכנסת הביתה (מדברת בטלפון), מה היא עושה לפני שהיא הולכת לישון (מדברת בטלפון). וגם היא בטח למדה אותי".

ואז התראו בפעם הראשונה ברחוב. במקרה. "היה כזה מתח באוויר. כמו שני קאובויס שעומדים אחד מול השני במערבון. מרגישים חשופים, אבל לא יורים". אמר לה היי. לא ממש הגיבה. "זה היה כל-כך מתסכל. אני מנסה לפתוח ערוץ תקשורת, כי מבחינתי, אני כבר מכיר אותה. והיא, לא ממש מגיבה".

לאחר כמה ימים נפגשו שוב. זה היה ביום שישי בלילה. הפעם הקאובוית התקרבה. שברה את הז`אנר. "פעם שלישית גלידה", חייכה. "למה לא פעם שניה גלידה", היה אלון מבסוט מעיקום הקלישאה. "אני עומד לתת לך את הטלפון שלי. את חושבת שתתקשרי?"

צחקה. אמרה מה פתאום. השתגעת? אנחנו שכנים, אתה יודע איזה בלגן זה יכול להיות? הוא ניסה לשכנע בעדינות. "תראי איזה נוח זה יכול להיות: אנחנו הרי שכנים". והיא ענתה: "בדיוק בגלל שאנחנו שכנים".

אז ישבו על המדרכה ועישנו סיגריה. ועוד סיגריה. ועוד אחת. "שעתיים וחצי ישבנו באזור המפורז, הנייטרלי. הכי נייטרלי שיש: בין המרפסת שלי לשלה. לא הפסקנו לדבר". השעה היתה אחרי 2 בלילה. הם נפרדו בלי להחליף אפילו טלפונים. אלון היה מתוסכל. אבל גם מאושר. "שילוב כזה בלתי נסבל של בעסה וסבבה".

בבוקר הוא קם. פתח את התריס במרפסת, וראה על מרפסתה פלקט גדול שעליו רשום בטוש כחול: "פעם ראשונה גלידה. במטבח שלי. תגיע".

הסרט האמיתי התחיל.


לתגובות: eyalsh@nana.co.il

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by