ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תרבות הולכת ונעלמת 

תרבות הולכת ונעלמת

 
 
אורי ברייטמן

אקסיומה, מגזין התרבות העברי המקוון הרציני ברשת שלנו, קרס ונדם. הוא מצטרף לבית קברות עצוב וקטן של מגזיני תרבות שניסו להציע משהו אחר והתרוששו בדרך. למה זה קורה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"באקסיומה רוצים להפוך למגזין תרבות מוביל בנוף האינטרנט הישראלי. עם שינויים קלים בעיצוב ובתוכן הם גם מסוגלים לעשות זאת" (קפטן אינטרנט, אפריל 99)
 
אתר מת. כך נראה `אקסיומה` השבוע.
 אתר מת. כך נראה `אקסיומה` השבוע.    
אקסיומה לא הצליחו לעשות זאת. החודש קרס האתר בקול ענות חלושה, מגזין תרבות נוסף שקבור עמוק-עמוק ברשת הישראלית. הסיבה: מחסור במזומנים.

את אקסיומה, שעלה באמצע שנת תשעים ושמונה, ערכו שני עיתונאי-תרבות מוכרים: תמי זילברג, שטרקה מאחוריה את דלתות "מעריב" שם עבדה תקופה ארוכה, ועמנואל בר-קדמא, מוותיקי כתבי התרבות של "ידיעות אחרונות", שפרש. שניהם לא ממש שמחו לדבר על סיום דרכה של אקסיומה, שאינו זמין יותר ברשת.

"בתחילת הדרך עדכננו את האתר כל יום", מספרת זילברג, "היתה מערכת של 12-15 כתבים, מתוכם שלושה במשרה מלאה. עם הזמן הפכנו את אקסיומה לשבועון, כי אנשים לא כותבים בחינם".

"בהתחלה הם עבדו חצי-בהתנדבות, מתוך השמחה שתהיה להם אכנסיה ברשת. השגיאה שלנו היתה התבססות על פרסומות (באנרים). אם הייתי עוצרת לחשוב עליה לבד, יכול להיות שהייתי מונעת את זה, בגלל שאני בעצמי לא הקלקתי על באנר באינטרנט, ואני לא חושבת שבן-אדם שנמצא באינטרנט שונה ממני".
 
חוקרים את הפח של גידי גוב. זה היה `זורו`
 חוקרים את הפח של גידי גוב. זה היה `זורו`   
"כל פורטל שרצה לשתף איתנו פעולה לא היה מוכן לשלם לנו כסף עבור התוכן", היא אומרת. "הם הציעו לנו חשיפה גדולה ואלמנטים שהם שווי-כסף, אבל החשיפה, גדולה ככל שתהיה, לא היתה מממנת לנו את המערכת".

לא כך הוא מצבו של המגזין `זורו`, אתר-הנסיון של רועי צ`יקי ארד (כן, אותו אחד מ"פינג-פונג") וידידיו יעל שחם, ערן זעירא ותומר חנוכה. זורו עדיין נמצא ברשת, בדיוק כמו שעלה, ודווקא היה לו מודל עסקי מעניין, אלא שהוא לא הוכיח את עצמו.

"הקטע", אומר ארד, "היה לא להזכיר את המילה אינטרנט בעיתון. הרעיון העסקי היה להשיג ספונסרים כמו טמבור ולהתממשק אליהם. אבל זה לא הלך". את הכישלון הזה אפשר עדיין לקרוא אונליין, עם כתבות כמו `חיטוט בפח הזבל של גידי גוב` וסקירת מצבו של הטראנס המזרחי.
 
 
"ריתמו, אף שכרגע הוא קצת ריק, נראה מבטיח...העובדה ש`אינטרנט זהב` עומדת מאחורי המגזין גם היא מבטיחה שלא מדובר במשהו שייעלם תוך חודש" (קפטן אינטרנט, מרץ 99)

 
ממש לא מעודכן. מדור הסרטים של `ריתמו`
 ממש לא מעודכן. מדור הסרטים של `ריתמו`   
מגזין המוסיקה והבידור `ריתמו`, שעלה לרשת לפני שנה ושלושה חודשים, נמצא איפשהו באמצע. סייבר-רופא היה מגדיר זאת `תרדמת מקוונת`. העורך, מיכאל רורברגר, פוטר עקב מחסור במזומנים. רוב הכתבים עפו להם וחלק גדול מהתוכן לא עודכן כבר שלושה חודשים. בסך הכל, השיטוט באתר מניב תחושה בודדה-משהו.

המגזין היה אמור להיות פרוייקט הראשון והמרכזי של חברת בניית האתרים ריתמו בע"מ. אבל לאחר שמונה חודשים של פעילות, הוחלט לסגור קצת את החגורה. צוות הכותבים, שסיקר נושאים כמו מוסיקה, קולנוע, טלוויזיה, אופנה ואמנות, הצטמצם מאוד.

"הכל נובע ממחסור במזומנים", מספר אייל משה, מנכ"ל ריתמו, חברה לבניית אתרים. "אינטרנט זהב לא נתנה לנו שום מימון במשך כל הזמן, ואחרי כמה חודשים התחלנו לבנות אתרים כדי לממן את פעילות המגזין". "לאינטרנט זהב יש בעיות קשות בעניני תוכן", נאנחת דלית יואש, העורכת-בפועל של המגזין. "כולם אומרים שתוכן זה הדבר הבא, אבל תכל`ס לא עושים עם זה משהו".
 
קשה, קשה לעשות תרבות ברשת.
 קשה, קשה לעשות תרבות ברשת.   
"הבעיה של מגזיני התרבות באינטרנט שלנו", מפרשן רועי ארד, "היא שהם אפילו יותר משעממים ומלאי-חשיבות ממה שהולך בעיתוני הנייר. באינטרנט צריך לעשות בלגן, משהו חדש - זה היתרון של המדיום. חיטטנו בפח של גידי גוב, ואחר כך פנאי פלוס חיקו אותנו".

"אנחנו יצאנו עם עוד כמה מגזינים במקביל, אבל היתרון שלנו הוא שאנחנו היחידים שעדיין צולעים קדימה", מתנחמת יואש מ`ריתמו`. "אני גם מפיקה פרויקטים לבניית אתרים ומזה בא הכסף להחזיק את הסיפור".

הכל מסתכם בבניית המודל העסקי, אלמנט שחסר לחלק מהמגזינים המקוונים. טקטיקת שידול חברות וגופים גדולים לשיתופי-פעולה לא עובדת, את זה כבר למדנו. החברות הגדולות עדיין מהססות להיכנס בשתי רגליים לרשת, במיוחד אחרי משבר מניות הטכנולוגיה האחרון.
 
נכון להקלדת שורות אלה, אין מגזין תרבות ובידור אמיתי באינטרנט העברי. המהדורה המקוונת של `פנאי פלוס` גוזרת את התכנים של העיתון אל המוניטור שלכם, לא יותר. `גלריה` של הארץ ו`תרבות מעריב` עושים את אותו הדבר. מעבר לזה קיימים כמה אתרי חובבים, שלא מצליחים למשוך אליהם קוראים קבועים.

"כדי להתמודד בשוק שבו `ידיעות אחרונות`, שיעלה בקרוב עם פורטל, הוא שחקן מרכזי", טוענת זילברג מ`אקסיומה`, "גופים אחרים ייאלצו להשקיע בתוכן של ממש. בלי תוכן אין מה למכור באינטרנט. אנשים לא ייכנסו לאתרים רק בשביל פורומים וצ`טים וגימיקים".

אבל בינתיים - שממה תרבותית. אחד מכתבי הבידור הוותיקים במדינה, עמוס אורן מ"ידיעות אחרונות" אומר: "עד היום לא שמעתי על שום סקופ או כתבה שהתפרסמה באינטרנט הישראלי בתחום שלי. אני עובד בדיוק כמו פעם, עם הפלאפון ומעבד התמלילים".

האינטרנט הישראלי עדיין מחכה לעיתונאי שיצליח להזיז את אורן מהכיסא אל המודם. במצב הנוכחי נראה שמתחרה `תרבותי` לעיתונות המודפסת עדיין לא קם. במדינה שבה אפילו לפסטיבל ישראל אין כסף להרים אתר, למה אתם מצפים?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by