ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חמש דאחקות על המצב 
 
 
עידו קינן

כתבי "הארץ" מאוד לא מרוצים מהטיפול של וואלה בכתבות שלהם; מקור ב"הארץ": אין פה אחד שחושב שהשת"פ עם וואלה עוזר לנו; שוקן: לא היו הרבה תלונות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הקרימו פניה ברבים. הכתבה של לנדס בוואלה
 הקרימו פניה ברבים. הכתבה של לנדס בוואלה   
כתבה של דורית לנדס ממוסף גלריה של "הארץ", על קרם פנים ב-2900 שקל, הוכתרה בוואלה בכותרת "הידיעה הכי מטורפת שתקראו היום בחדשות". כותרת המשנה: "מוסף 'גלריה' של 'הארץ' ממליץ היום על קרם פנים שעולה 2,900 שקל. 2,900 שקל! הנה הטקסט המלא, תגובות יתקבלו בברכה". מדובר בדוגמה קיצונית במיוחד לנוהג שהשתרש בוואלה, לערוך את הכתבות של הארץ כך שיהיו יותר שמחות, ויתאימו לקו המערכתי של וואלה.

קבוצת הארץ, אולי צריך להזכיר, היא אחת משתי מחזיקות המניות הגדולות בוואלה (34.8%), אחרי בזק בינלאומי (36.8%). לפי הסכם המיזוג בין IOL מקבוצת הארץ לוואלה, שנחתם ב-2000, יש לוואלה רשות להשתמש בתכני קבוצת "הארץ" למשך חמש שנים, כלומר עד סוף 2005.
 
בוטלה הסובסידיה על מחירי הקרם. הכתבה המקורית של לנדס
 בוטלה הסובסידיה על מחירי הקרם. הכתבה המקורית של לנדס   
רבים מעורכי וכתבי "הארץ" לא מרוצים מהטיפול בתכניהם בוואלה. העורך הפורש של העיתון, חנוך מרמרי, אף הביע את חוסר שביעות רצונו בראיון לחיים ברשת. כשנשאל מדוע לא מתעדכנים תכני "קפטן אינטרנט" באתר וואלה באופן סדיר, השיב מרמרי: "למערכת 'הארץ' אין שליטה במעשים ובמחדלים של וואלה".

מקור ב"גלריה" סיפר לנו: "יובל דרור מנהל איתם [עם וואלה] מאבק שלם על כך שהם משנים כותרות". דרור, כתב האינטרנט והמדע של "הארץ", פירט: "היתה לי איתם היתקלות מאוד מסוימת על דבר מאוד ספציפי. הבעתי תרעומת על מעשה שנעשה לטקסט שלי, הרגשתי שנעשה לי עוול, והפניתי את תשומת לבו של המו"ל, והמו"ל טיפל בעניין".

אבל הכתבה בוואלה לא תוקנה.
"נכון".
 
מאוד מעניין מה שבאלינט אמרה. הידיעה של באלינט בוואלה
 מאוד מעניין מה שבאלינט אמרה. הידיעה של באלינט בוואלה   
"זה מאיר את כל הבעיה שלכותבים היום בעיתונים ובאתרים אין זכויות על היצירה שלהם, מה שמאפשר לעשות בטקסט ככל העולה על רוחם", מסבירה כתבת התקשורת של הארץ, ענת באלינט, שכתבה שלה על מותו של ניל פוסטמן הופיעה בוואלה תחת הכותרת "מאוד מעניין מה שאמרת. תודה", כותרת ששונתה רק אחרי שבאלינט פנתה לוואלה בנושא.

"כשאתה כותב טקסט, אתה רוצה שהוא יטופל בידיים נאמנות", אומרת באלינט. "הידיים ב'הארץ' הן ידיים נאמנות. מאוד כואב לראות שבוואלה לא עושים את זה. כי טקסט הוא גם הכותרת שלו, וכשמישהו קורא ידיעה שלי, הוא קורא גם את הכותרת ומן הסתם מייחס אותה לי – זה פוגע במידה מסוימת בשם שלי. כל מה שנשאר לנו לעשות זה לעקוב אחרי הדברים האלו, ולהתקשר להעיר, ואם צריך, להקים קול צעקה".

אין אפשרות ללכת לעורכת גלריה או לעורך "הארץ" ולהגיד: "זה לא מקובל עלינו, תעשו משהו"?
"ברור שהדברים האלו עולים, אבל בסופו של דבר מדובר בהסכמים מסחריים, לכן גם העורכים, יכולת הפעולה שלהם מוגבלת. אני ממש לא בנאדם שמוביל מאבק בנושא הזה, אני מדברת על בעיה עקרונית: כשאני כותבת משהו, אני רוצה לדעת שהוא מקבל במה ראויה. כשאני יודעת שאין לי זכויות יוצרים על הטקסט שלי, היכולת שלי או של כל עיתונאי לפעול, היא מוגבלת. כשאני רואה דבר כזה, אני פונה לוואלה ומעירה להם".

וזה עובד?
"כן, הם מתייחסים. אבל למה זה צריך לעבוד ככה? למה הם לא יכולים לקחת את הטקסטים עם הכותרות שלהם כפי שהן?"

כתב נוסף ב"הארץ", שביקש לא לחשוף את שמו, מסכים עם באלינט: "בעריכה מתחילה להיות לי בעיה, כי שם אני מרגיש שפוגעים לי בטקסט לפעמים. כשאתה כותב טקסט, העורך בעיתון הארץ נותן לטקסט כותרת שמשקפת את מה שכתוב בטקסט. ואז אתה מגלה בוואלה את אותו טקסט עצמו, עם כותרת שבינה ובין הטקסט אין קירבת משפחה, אין אפילו שכן של קרוב משפחה, ואתה שואל את עצמך אם יש תועלת בכך שהטקסט נחשף לבאמת עוד הרבה מאוד אנשים, או שנגרם לי נזק. פה מתחיל האיזון בין אם אני רוצה שהטקסט יופיע או לא, והוא נע ונד בהתאם לחופש העיתונות שוואלה לוקחים לעצמם כשהם עורכים את הכותרות ואת המשנה".

"לא תמצא בעיתון הארץ כתב אחד שחושב ששיתוף התכנים עם וואלה הוא מעשה ראוי", הוא מוסיף. "המצב כל כך רע ונורא, שכתבים ועורכים פשוט חדלו להיכנס לאתר כדי לא להתעצבן. אמרו לי, 'אנחנו לא רוצים לדעת, עדיף שלא נדע'".
 
 
לנדס, מחברת הכתבה על הקרם היקר ב"גלריה", התייחסה בכתבתה באופן חריג לסוגיית המחיר: "כשהמוצר הגיע למדפים לפני כחודשיים, התעורר בתקשורת ויכוח על מחירו. אולי כדאי להזכיר אמיתות ישנות: מי אם לא היצרן יתמחר את מוצריו על פי שיקול דעתו; ומי אם לא הצרכן יחליט אם התכשיר זה או אחר מתאים לצרכיו ולאמצעיו". ייתכן שמשפט זה הוא שמשך את הביקורת עליה בוואלה. אגב, מאז הפרסום אתמול, פורסמו למעלה מ-300 תגובות לכתבה, בין השאר בשל העובדה שבעמוד החדשות של וואלה, הוצמדה ההפניה אליה להפניות לכתבות על ייקור מחיר הלחם.

כשהצגנו ללנדס את העריכה היצירתית בוואלה, היא צחקה והסכימה לומר לציטוט רק ש"בהרבה כותרות יש דמגוגיה, ואני לא רואה את הקשר בין קרם ללחם". עורכת גלריה, איריס מור, מסרה: "אין תגובה".

עורך החדשות של וואלה, ברק רונן, סירב להגיב. מנהל התוכן, יהורם דילמאני, לא השיב להודעות שהשארנו לו.

העורך הראשי של וואלה, גיא אסיף, נשאל על הסכסוך עם אנשי "הארץ" והשיב: "בוא נדייק רגע, מר קינן, אתה מתכוון לסכסוך שאתה מנסה לקדם בין וואלה ל'הארץ'".

ממש לא. יש סכסוך ארוך שנים – עם יובל דרור, עם ענת באלינט, עם כתבים נוספים.
"תעסוק בזה, בשמחה, תיקח תגובות. גבר, זה נראה לי קנטרני קצת, לא? מה זאת אומרת 'הסכסוך ארוך השנים'? אתה מנסה לעשות אייטם".

יש פה אייטם.
"סבבה. אני אין לי מה להגיד".

מו"ל הארץ, עמוס שוקן, בכלל לא מודאג מהעניין: "מדי פעם היו תלונות של כתבים, בעיקר על האופן שוואלה נתן כותרות, והפנינו אותם לעורך של וואלה. וואלה יכולים לתת כותרות, אבל לא לערוך את הטקסטים". בנוגע לכתבה על הקרם הוא אומר: "אני לא כל כך מתרגש מזה, זו כתבה שהיתה בגלריה. אתה יודע, יש אנשים שהולכים לעשות ניתוח פלסטי, שעולה כמה אלפי שקלים, יש אנשים שהולכים להוריד שערות מכל הגוף, ויש אנשים שאומרים, 'ניקח איזה קרם נגד הקמטים שלי'".

שוקן חושב ששיתוף הפעולה עם וואלה תורם לקבוצת הארץ: "זה מרחיב את התפוצה של החומר שלנו. זה לא דבר שלילי, יש קישוריוּת". הוא מסתכל בחיוב לגבי חידוש ההסכם בעתיד, "אולי בצורה קצת אחרת. בסך הכל, כל העסק הזה הוא מאוד חדש, כל האינטרנט והמשמעות שלו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by