ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אלוהים הוא iPod 
 
 הרגשה מזויפת של חופש. אנדרו (מימין) ואנדרו (צילומים: עידו קינן)   
 
עידו קינן, ניו יורק

אנדרו ואנדרו מאפשרים לכל אחד להיות DJ לשבע דקות; עידו קינן מדווח מניו יורק המושלגת על המסיבה הכי דמוקרטית בעיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"יותר מדי חופש זה רע", הפתיעו אותי האנדרואים במהלך הראיון. הפתיעו, כי הבייבי שלהם – מסיבות בהן כל אחד יכול לשחק אותה DJ על נגן iPod – הוא נקמתו המתוקה של כל מי שעלה אי פעם לפודיום לבקש מהדיג'יי שיר ונענה במבט נוזף של "אני אדוני אלוהיך, כאילו דה?"
 
 
אבל יותר מדי חופש זה רע, הם מתעקשים. הם – אנדרו ואנדרו, או AndrewAndrew, בלי שמות משפחה ובלי שאלות על העבר או מקום הולדתם, ממש כמו בתוכנית להגנת עדים. ליין המסיבות שלהם, iParty שמו, רץ בהצלחה כבר שנה וחצי מדי יום שלישי במועדון השיקי-להחריד APT, המעוצב כדירת מגורים וממוקם באיזור ה-Meatpacking District של ניו יורק (במרחק שני פתיתי שלג מ-Old Homestead, המסעדה שמוּכּרת יותר כזו שמציעה המבורגר ב-41 דולר. טעים).

משתתפי המסיבה לוקחים מספר, מקבלים תפריט מתוכו הם בוחרים את השירים שהם רוצים להשמיע, וכשמגיע תורם, עולים לסשן דיג'וי על קונסולה פשוטה שמחוברת לשני מכשירי אייפוד, נגני ה-MP3 הלבנים הסטייליסטיים של אפל. כל סשן אורך שבע דקות, שזה אמנם פחות ממחצית מ-15 דקות התהילה המובטחות של אנדי וורהול, אבל מצד שני מותר לעלות לדג'ות יותר מפעם אחת בערב.
 

"אסור להשמיע את מדונה, אי פעם"

שבע דקות בגן עדן. תפריט השירים
 שבע דקות בגן עדן. תפריט השירים   
בעבר נתנו האנדרואים לכל אחד לעלות עם האייפוד שלו והשירים שלו, אבל זה היה, כמו שהם מגדירים זאת, "גבולי". לכן, הם מגבילים את החופש של המשתתפים לתפריט בן כאלף שירים (טופס מיוחד מאפשר לבקש הוספת שירים למאגר). "יש שירים שאסור להשמיע", מסבירים אנדרואנדרו.

מה למשל?
"אסור להשמיע את מדונה, אי פעם".

למה לא?
"אנחנו אומרים שלא, אבל יכול להיות שיהיה שיר מאוד לא מוכר שלה שנרשה להשמיע. APT מייצג סוג מסויים של מוזיקה, ולא היינו רוצים לפגוע בקו הזה. אף אחד אף פעם לא שאל למה אין מדונה, מה שמעיד על הקליינטורה של APT, אנשים שממילא לא יאזינו למדונה".
 
 
"אנחנו נותנים הרגשה מזויפת של חופש, כמו קוסם", הם מנמקים. "בסך הכל, אתה לא יכול לעשות סט גרוע, כי אנחנו קובעים איזה שירים אפשר להשמיע. יכול להיות סט רע רק אם הבנאדם לא להוט לעשות את זה. עוד לא קרה שמישהו אמר שאין שיר שהוא רוצה ולכן הוא לא יכול לנגן – אתה תמיד יכול למצוא שבע דקות. יותר מדי חופש זה רע: כשהיית עולה על ה-Queen Elizabeth, המלצר היה שואל אותך מה אתה רוצה לאכול לארוחת ערב. היית שואל 'איפה התפריט?', והמלצר היה אומר לך, 'אין תפריט, אתה יכול לבקש כל דבר'. כשיש יותר מדי אפשרויות, זה מרתיע. אם היינו מציעים את כל השירים שיש, הבחירה היתה בלתי אפשרית. בין אלף שירים ואינסוף שירים אין הרבה הבדל".
 

אנחנו שנינו זה אותו דבר

אפל לא מממנים אותנו. קונסולת הדיג`וי
 אפל לא מממנים אותנו. קונסולת הדיג`וי   
אנדרו ואנדרו, טווידל דם וטווידל די של דור המותגים, נכנסו ל-APT באיחור שנומק בשלג המטורף בחוץ, לבושים במעילים כחולים של North Face, כובעים אדומים ומשקפי אבא אבן עם סלוטייפ לבן בצד ימין. מתחת למעילים הם לבשו את אותם מכנסי הבז' וחולצות הכפתורים הלבנות. אנדרו ואנדרו (אלה באמת השמות שלכם? "כן. אנחנו לא משקרים") הכירו לפני ארבע שנים והתחילו לעבוד על פרויקטים שונים תחת המותג/חברה/זהות-תאגידית AndrewAndrew. הם מגדירים את עצמם "חברה לרעיונות", ובאתר האינטרנט של החברה מסבירים שהיא "עובדת בתוך מערכות מבוססות ליצירת שינוי חיובי ומוּדעוּת". הם הספיקו לעצב בגדים, לדגמן, לדג'ות, לאצור תערוכות, לאפות עוגיות וכאמור, להקים את ליין ה-iParty. "כשזה יהיה מיינסטרים, אנחנו כבר נהיה בדבר הבא", הם בטוחים.

אסור למסור שום פרט שעשוי להבדיל ביניהם – הם מחתימים את מי שמראיין אותם על חוזה שמבהיר זאת. אנחנו הצלחנו להתחמק מהחוזה, ולכן נוכל לספר (וזה סוד גלוי למי שיסתכל בתמונות) שאחד מהם נראה בדיוק כמו ג'רביס קוקר מ"פאלפ", והשני לא.
 
למה כל העניין הזה של הזהות המשותפת?
"כמו שאם אתה עובד בדיסני עם תלבושת של דמות, ואסור לך להיראות כשאתה מסיר את הראש של הדמות. כמו שאם מרת'ה סטוארט היתה עושה משהו נורא, זה היה פוגע במותג שלה, לא שזה יכול לקרות. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מתלבשים אותו דבר. כל דבר שיבדיל בינינו יפחית מהמותג".

אסור לצלם אף אנדרו בנפרד, אבל כשמצלמים אותם ביחד, ג'רביס תמיד יעמוד לימינו של האנדרו השני, בניגוד מתריס לוויתור שלהם על זהות עצמאית. בכלל, לא חסרים ניגודים אצל הצמד: הם מפרקים את מקצוע הדיג'יי ממעמדו האלוהי, אבל בעצמם מדג'ים באופן מקצועי; הם מקדמים את ה-iPod של אפל, חברה שעדיין מזוהה עם אוונגארד גיקי, אבל מציינים בגאווה שהאתר שלהם "נעשה באמצעות Microsoft Word".
 

ניסוי בבני אדם

No Madonna for you. די.ג'יי חובב על העמדה
 No Madonna for you. די.ג'יי חובב על העמדה   
"הרעיון של מסיבות אייפוד הוא להחזיר את הכוח לאנשים, הם יודעים מה הם רוצים לשמוע", פורשים האנדרואים את משנתם. "בניגוד לרעיון של הדיג'יי הסופרסטאר, שיודע מה טוב בשבילך, כמו רוקח. כל פרויקט שאנחנו עובדים עליו עובד בכמה רמות, כמו הסימפסונז, הומור מתוחכם וסלפסטיק בו זמנית. דיג'יים רציניים נעלבים מאוד, או חושבים שזה מצחיק. הם חושבים לעצמם, 'עכשיו אנשים יודעים כמה זה קשה'. אם מישהו מבקש מאיתנו שיר, אנחנו אומרים לו לבקש מהדיג'יי. דיג'יים אמיתיים שבאים לכאן, הם הרי שונאים כשמבקשים מהם שיר, והאנשים שמנגנים פתאום מבינים איך זה מרגיש".

בזמן ההופעה, לובשים השניים חלוקי רופאים לבנים ועניבות שחורות, ומסתובבים עם מה שנראה כמו בלוק רפואי בין באי המועדון. "אנחנו נראים כמו מדענים, אבל אנחנו רואים את עצמנו כאנשי תמיכה טכנית – עוזרים בהפעלת האייפוד, אבל לא מוכנים להגיד מה להשמיע. בהתחלה חשבנו שזה יהיה יותר קל מלדג'ות, אבל גילינו שזה יותר קשה – אנחנו צריכים לעבוד עם כל אחד, לעזור ולהסביר. זה ערב חובבים – לפעמים יש רגעים מתים. המכשיר מחובר לחשמל בקיר, ותמיד מישהו מועד ומנתק את הכבל, וזה בסדר".
 
השתמשנו ביכולותיה האנליטיות של מליסה גרסיה (24), סטודנטית למשפטים ב-Columbia Law School שדיג'תה במסיבה לראשונה עם שתי חברותיה, כדי להבין מה בדיוק קורה כאן. "זה שטיק טוב, זה יכניס להם כסף", ניתחה העורכדינית-לעתיד. "לדעתי, כל העניין של המעבדה ושל חוסר האישיות – המטרה היא לתת לאנשים להרגיש שהם [האנדרואים] בשליטה: 'אנחנו פה בשביל לעזור לכם'".

את חושבת שאולי הם בעצם עושים ניסוי בבני אדם?
"אני לגמרי מסכימה איתך".

מריאנה קייס (25), מעצבת גרפית ומשתתפת ותיקה ב-iParty, מגדירה את המסיבה כ"קריוקי לדיג'וי", אבל אומרת: "זה יותר קל מקריוקי. יותר קשה לטעות". לדבריה, "הרבה ילדים מ-NYU חושבים שבגלל שיש להם שני פטיפונים, הם דיג'יים. אני חושבת שהמסיבה הופכת את זה נגיש יותר לאנשים שיודעים שהם לא יכולים להיות דיג'יים".

"זה יותר מגניב מקריוקי", גורסת גרסיה. "בקריוקי חלק מהכיף זה שאנשים שרים רע, זה כמו ריאליטי TV. הערב הזה פחות מרושע. אתה לא צריך להשתכר כדי לעשות את זה".
 

"זה מאוד אמריקאי"

עמיתתי המלומדת תפייד לצביקה פיק. הנסן (באמצע) וגרסיה (משמאל) נותנות בקונסולה
 עמיתתי המלומדת תפייד לצביקה פיק. הנסן (באמצע) וגרסיה (משמאל) נותנות בקונסולה   
האם התנסות בדיג'וי עשויה להוביל אנשים להיכנס לזה בצורה מקצועית? האנדרואים מפקפקים: "אני לא חושב שזה חיבר אנשים לדיג'וי, אבל אנשים התחברו לאייפוד. אנשים מגלים כמה זה קשה לדג'ות, ואולי דווקא הרחקנו אותם מהמקצוע".

בכלל, נראה שהאנדרואים עושים עבודה לא רעה בלשווק את האייפוד. כששאלנו אותם למה דווקא אייפוד, ולא כל נגן MP3 אחר, הם סיפרו בהתלהבות על הממשק הנוח ועל העמידות של המכשירים: "אפשר להפיל אותם, ושפכנו עליהם משקאות. יש לנו אותם שנה וחצי, והם בסדר גמור. יותר אנשים השתמשו באייפודים האלה מאשר בכל אייפוד אחר בעולם, אולי חוץ מאלה שבחנות של אפל".
 
 
הקרדיט על התובנה הכי מבריקה בכתבה הזאת שייך לקריסטן הנסן (23), חברה של גרסיה ובעצמה סטודנטית למשפטים ב-Brooklyn Law School, שהביאה בסשן שירי פופ ורוק מהאייטיז עם חברותיה, לא לפני שהביאה בכמה כוסיות נדיבות של קוקטייל ורוד. "מן הסתם, הם מנסים להעלות פה הופעה – יש להם מעילים, משקפיים", הסבירה את המיצג האנדרואנדרואי. "אם הם היו מנסים להיות דיג'יים, הם לא היו צריכים אותנו. אולי הם מנסים לקדם את האייפוד?" אנדרו-ג'רביס בדיוק עבר ליד השולחן שלנו, והנסן השיכורה תפסה אותו, משכה אותו לעברה ושאלה: "אתם מנסים למכור אייפוד?"

ג'רביס: "לא. הרבה אנשים חושבים ככה, אבל זה לא נכון. אנחנו לא מוכרים אייפודים, ואנחנו לא ממומנים על ידי אפל. מצחיק, כי יש את העניין הזה של שיווק-גרילה: מישהו מבקש ממך לצלם אותו עם הסלולרי, ואז אומר לך, 'הטלפון הזה מצוין, וגם יודע לצלם'".

ג'רביס הלך, והנסן הכריזה בביטחון עצמי של שיכורים: "אז אתה יודע שהם לא מתעסקים בשיווק".

"זה מה שהם אומרים", השבנו.

"יכול להיות", היא הודתה. "אולי הם מחפשים תשומת לב".

"לדג'ות זה מגניב", הכריזה חברתה, מליסה גרסיה. "אתה מדבר עם שלוש עו"דיות לעתיד, עם עתיד בטוח. זו הזדמנות בשבילנו לעשות משהו כיף. אנשים בניו יורק עובדים קשה, 12 שעות ומעלה, אין להם זמן לתחביבים, ופה אפשר לנסות משהו בלי שתצטרך ללמוד. יש לי חברים שמדג'ים על פטיפונים, וצריך ללמוד את זה. עם האייפוד, כל אחד יכול לעשות את זה. זה מאוד אמריקאי, אני מניחה: כולם יכולים להשתתף בדמוקרטיה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by