ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אומרים שיהיה פה שמייח 

אומרים שיהיה פה שמייח

 
 
אודליה ברקין

נכון, האירוויזיון הוא כבר לא מה שהיה פעם. למרות זאת, יתיישב מחר עם ישראל יחד עם שאר העולם, ויחזה שוב בשירים המטופשים, במנחים נוטפי הדבש ובהצבעה המותחת. רגע לפני, נענע מגישה לכם מדריך מקוצר: כל מה שצריך לדעת על אירוויזיון 2000

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההיסטוריה: מוסיקה ופוליטיקה
התחרות שהחלה בשנת 1956 ביוזמת איגוד השידור האירופי, כללה רק שבע מדינות, ונועדה ליצור אחדות ואחווה בין מדינות אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, באמצעות המוסיקה. במשך השנים הפכה התחרות לתעשיית על, נוצצת ומלאת פאתוס שלא רק שלא מקדמת סולידריות אלא מהווה שדה קרב פוליטי לא פחות מפופי. הניקוד מושפע משיקולים פוליטיים (או ככה לפחות אנחנו אומרים לעצמנו כשהאוסטרים המניאקים שוב מקפחים אותנו) וישקר מי שיגיד שזכייה באירוויזיון היא לא מקור לגאווה לאומית. לפני שנתיים שונו כללי המשחק, ומאז מותר לשיר באנגלית (מה שעושות רוב המדינות, חוץ מישראל וקפריסין בערך), והדירוג נעשה באמצעות הצבעה טלפונית של הצופים, אבל עדיין, לא תתפסו את היוונים נותנים נקודות לטורקים ולהיפך.

הסטטיסטיקות: שלוש פעמים - גלידה
הסטטיסטיקה מראה שבראש רשימת המדינות הזוכות עומדת אירלנד עם שבע זכיות, אנגליה, צרפת ולוקסומבורג עם חמש זכיות, והולנד ושוודיה עם ארבע זכיות. לישראל, שמשתתפת באירוויזיון מאז שנת 73`, יצא לזכות באירוויזיון שלוש פעמים (אגב, כרגע אנחנו המדינה היחידה שיצא לה לזכות שלוש פעמים) - עם "אבניבי" בביצועו של יזהר כהן (78`), שנה אחר כך עם "הללויה" בביצועם של גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, ולפני שנתיים עם "דיווה" של דנה אינטרנשיונל. כדי לקבוע מי תשתתף באירוויזיון, עושים בכל שנה ממוצע נקודות לכל מדינה בחמש השנים האחרונות. ממוצע הניקוד של ישראל הוא מהגבוהים ביותר, ולו רק בגלל שבחמש השנים האחרונות השתתפנו בתחרות רק פעמיים, ומתוכן זכינו פעם אחת.
 
 
השערוריה: פינג פונג
למי שנרדם בשיעור או הרגע חזר מהשתטחות על קברי צדיקים, רק נספר שהשנה נזכה להשתתף באירוויזיון ה -45 כשאותנו מייצגת בכבוד להקת פינג פונג, נציגיה הגאים של גזרת שינקין, עם שיר בשם "שמייח" (שיהיה גם השיר הראשון בתחרות). עוד לא נשמע אות הפתיחה המרגש, וכבר יש צרות. בהתחלה זה היה הליך הבחירה הבעייתי משהו (בלהקה חבר גיא אסיף, ובוועדת הבחירה היה חבר גל אוחובסקי, שהיה באותו זמן עורכו של אסיף ב"תרבות מעריב"), אחר כך היה הקליפ שלפי הדיווחים גרם ל"הלם סקס" בסקנדינביה. ולקינוח: במהלך החזרות הניפה הלהקה את דגל סוריה, מה שעורר את חמתו שלחיים מלובן ראש המשלחת הישראלית מטעם רשות השידור, שכמעט החזיר את המקושקשים הביתה. נכון לכתיבת שורות אלה, עושה רושם שהעניינים יסתדרו.

הקריירות: מאבבא ועד סלין
הרבה קריירות גדולות נפתחו בזכייה באירוויזיון. בחלק מהמקרים זה היה מצער למדי, כמו במקרה של סלין דיון הבלתי נלאית, שהחלה את דרכה דווקא כנציגת שוויץ, וסירבה להיעלם מאז. מצד שני, מכפרים על חטאיה של דיון נגד האנושות, אנשי "אבבא" השוודים, אחת מלהקות הפופ הגדולות של כל הזמנים, וגם יזהר כהן, מעצב תכשיטים מוכשר. ברוב המקרים מספיקה הזכיה באירוויזיון לספק לאמן הזוכה להיט מצעדים אחד, חוזה טוב בחברה בינלאומית גדולה, ולא יותר מזה. כך למשל, אם לפני שנתיים היה נדמה שדנה אינטרנשיונל נמצאת לפני פריצה בינלאומית גדולה, עברו שנתיים ואינטרנשיונל די התאדתה, לצער כולם (חוץ אולי מהרב רביץ).
 
 
המעריצים: מהמרים על אסטוניה והולנד
לאירוויזיון יש הרבה מאוד מועדוני מעריצים, אתרי מעריצים וקבוצות דיון באינטרנט. לא מעט אנשים טורחים לשמוע את השירים באתר הרשמי הרבה לפני התחרות, מנהלים ויכוחים ערים לגבי סיכויי הזכיה של כל אחד מהשירים ומתמצאים בפרטי הרכילות הקטנים על הזמרים. רובם נמצאים עמוק בתוך הארון. רועי אסטליין (23) , מעריץ מושבע, ואפילו קיבוצניק, מספר כי הוא מודע לחלוטין לסטיגמה הרודפת את האנשים שמעריצים את התחרות. "אם אתה מעריץ את האירוויזיון ישר חושדים בך שאו שאתה הומו או שאתה דודה זקנה". אסטליין, שהוא לא זה ולא זה, מעריץ את התחרות מאז שהיה ילד. השנה הוא מהמר שהזוכה תהיה נורבגיה ואחריה אסטוניה.

משתתפי הפורומים השונים מציעים גם את הולנד ואסטוניה כזוכות. את השיר של אירלנד כולם מתעבים בשל הסגנון הדתי המתחסד שלו, ואילו על השיר של גרמניה הדעות חלוקות, הוא מקבל או מקום אחרון או מקום ראשון. על ישראל אף אחד לא דיבר. ומה חושבים גולשי נענע על הסיכויים של ישראל לזכות? מתוך קרוב ל-800 גולשים, רק תשעה אחוז חושבים ששמייח יגיע למקומות הראשונים, ואילו כמעט חצי מהגולשים מנבאים לו את המקום האחרון.
 
 
המשחק: יורו-דרינק
עכשיו כשאתם מצויידים סופית בכל המידע ההכרחי, הצעה קטנה לסיום: משחק השתיה של האירוויזיון. החומרים: כמה חברים מעל גיל שמונה עשרה כמובן, הרבה אלכוהול (רצוי טעים), טלוויזיה, והרבה מצב רוח טוב. החוקים פשוטים: צריך לשתות בכל פעם שמתרחש על המסך אחד מהדברים הבאים: אחד המנחים מנסה להיות מצחיק; המנחה מחליפה שמלה; המנחים עולים על דבריהם של אלו שנותנים נקודות בגלל הדיליי בתקשורת הלוויין; המבצעים דומים למישהו שאתם מכירים; שם השיר מורכב מהברות חסרות משמעות; שיר מסתיים באוקטבה גבוהה ודרמטית; אירלנד זוכה שוב; במהלך אחד השירים מופגן אקט פוליטי סימבולי. יש להפסיק לשתות לחלוטין אם יוון נותנת לטורקיה נקודות, אבל אל דאגה - זה אף פעם לא קרה. אם נדמה לכם שזה קרה, סימן שאתם כבר שתויים מדי ובכל מקרה זה הזמן להפסיק.

 
בכל מקרה, כל מה שנותר עכשיו עד שבת ב-22:00 הוא להכין פופקורן ודיאט קולה, להיזכר איפה ערוץ 1 בממיר, להכין עט ונייר כדי לסמן שירים פייבוריטיים להצבעה, וליהנות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by