ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מיקרוסופט פוגעת בעתיד שלנו 
 
 חופשי זה יותר מחינם. גלעד בן יוסף   
 
גלעד בן יוסף

גלעד בן יוסף, תומך קוד פתוח ברמ"ח איבריו, מסביר למה תוכנות קנייניות, כמו אלה של מיקרוסופט, יוצרות כאן שני מעמדות, פוגעות בכלכלה, ונותנות למשרד האוצר כל סיבה לזנוח אותן לטובת תוכנות פתוחות קוד. דעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש אלטרנטיבה. המקור
 יש אלטרנטיבה. המקור   
פעם, בישראל של שנות התשעים, חי לו שבט טכנולוגי קטן בשם אולטינט. אולטינט היתה רשת של דואר אלקטרוני ופורומים שקדמה לאינטרנט כפי שאנו מכירים אותה כיום כרשת פומבית. אבל אולטינט לא הייתה רק רשת דואר אלא גם קהילה שנוהלה בידי מוסדות נבחרים, שחבריה עזרו אחד לשני ותמכו אחד בשני (וגם רבו אחד עם השני מדי פעם), החליפו בינם לבין עצמם קבצים ותוכנות ובנו לעצמם כלים טכנולוגיים להפיכת חייהם קלים יותר.

השתתפותי באולטינט, אם גם היה הייתה צנועה למדי, הייתה אחת מהחוויות המעצבות של חיי. ההשתתפות המוקדמת הזו בקהילה מקוונת לימדה אותי הרבה על מה שניתן לעשות בעזרת טכנולוגיה מתקדמת עם קצת יוזמה והרבה שיתוף פעולה. נראה גם שאינני לבדי בעניין זה, שכן העילית הטכנולוגית הישראלית זרועה שמות המוכרים לי מימי אולטינט, שהחשיפה המוקדמת לשילוב של טכנולוגיה מתקדמת וקהילה העושה בהם שימוש, תוך כדי שיתוף פעולה לטובת הכלל, לימדו אותם לקח חשוב. הלקח הזה נקרא בפשטות "אפקט הרשת" והוא אומר כי הערך של ידע וטכנולוגיה עולה בצורה מעריכית כאשר כמות גדולה של אנשים חופשיים לעשות בו שימוש ולנצל אותו תוך כדי עבודה משותפת.

בימים ובשבועות האחרונים נחשפים קוראי העיתונים למלחמת יחסי ציבור בין משרד האוצר וחברת מיקרוסופט, הנוגעת להכרזותיו של משרד האוצר כי הוא מתכוון להגביר את השימוש בתוכנות קוד פתוח ואף להפיץ אותן במחיר שווה לכל נפש בציבור, וזאת על חשבון השימוש בטכנולוגיות קנייניות מיקרוסופטיות. רוב הדיון התמקד בתוצאים קצרי הטווח שיש להחלטה הזאת על הוצאות הממשל, מעט מאוד שמענו על ההשפעה שתהיה לתפוצה הנרחבת של טכנולוגיות מתקדמות אלו במחיר שווה לכל נפש בכל שכבות הציבור הישראלי.

הויכוח העקרוני בין מיקרוסופט וכל חברת תוכנה קניינית אחרת לבין קהילת הקוד הפתוח איננו על טכנולוגיה זו או אחרת, או על איזה פתרון הוא זול יותר. עצם קיומה של חברת תוכנה קניינית כמיקרוסופט טמון ביכולת שלה ליצור שני מעמדות - אלו שיש להם גישה לטכנולוגיה ואלו שאין להם, כאשר הגורם המבדיל הוא התשלום למיקרוסופט. זהו מקרה קלאסי של "הפרד ומשול" והוא עולה למשלם המיסים הישראלי מאות מיליוני דולרים בשנה באובדן הכנסה מצבא גדול של אנשים משכילים, עובדים ויצרניים שהיו יכולים להיעזר בטכנולוגיה ובקהילה שנוצרת סביבה כדי לשפר את איכות חייהם ואגב כך את איכות חיי כולנו.

גלוי וברור כיום כי הזרמה של כסף לתמיכה בשכבות הפחות מוטות טכנולוגיה של האוכלוסייה איננה יעילה בביעור הפער הדיגיטלי, וזאת משום שמה שחסר לשכבות הללו איננו כסף, כי אם הידע והיכולת להשתכר אותו בעצמם. ממש כמו שהזרמה של כסף איננה פתרון, כך גם אספקה של תוכנה קניינית וסגורת קוד לשכבות החלשות היא פתרון רע שיחליש אותן עוד יותר במקום לחזקן. השימוש תוכנה סגורה, ללא קשר לעלות שלה, מפתחת תלות ומדכאת את ההזדמנות ליצירתה של רשת קהילתית תומכת. תוכנה סגורה מונעת מאפקט הרשת הקהילתי להיווצר שהרי לחלוק אותה הוא פשע ולחלוק את הידע על דרך פעולתה אסור. לכן, תוכנה סגורה אינה יכולה לעזור לשכבות החלשות של ישראל במאום וזאת בניגוד לקיומה של תשתית טכנולוגית זמינה של קוד פתוח.
 
ראוי לציין, כי קוד פתוח איננו הזיה סוציאליסטית ומדובר במודל מעשי לחלוטין העובד כבר היום שבו יש מקום לעשיית כסף ממתן שירותים של פיתוח תוכנה, מתן אחריות ותחזוקה. כל משתמש רציני בתוכנה יודע כי הוא צפוי לשלם עבור אחריות ותחזוקה ואין הבדל בנושא זה בין תוכנה קניינית ותוכנת קוד פתוח. אין גם חשש כי חברות יחדלו מייצור תוכנה מפני שהצורך, כך מלמד אותנו הפתגם, הוא אבי ההמצאה ולא וול סטריט. ההבדל היחיד הוא שהמודל העסקי של קוד פתוח הוא "ידידותי לחברה" ואינו יוצר מחסום מלאכותי לידע ושיתוף פעולה בין המשתמשים. נהפוך הוא, במודל של קוד פתוח יכול המשתמש לבחור את ספק האחריות והתחזוקה וע"י כך נוצר שוק תחרותי לשירותים, בדומה לשוק הקיים לשירותיהם של עורכי דין או אדריכלים, שמונע היווצרות מונופולים מלאכותיים.

נראה לי איפא, כי משרד האוצר והאנשים העומדים בראשו מבינים את מה שבמיקרוסופט ושאר חברות התוכנה הקניינית מאוד לא רוצים שנבין - שחופשי זה יותר מחינם. קוד סגור אולי מספק את צרכי היום, אבל עושה זאת במחיר משכון העתיד ובהתניה כי לעולם נקיים חברה שבה שני מעמדות - של אלו שיש להם את הידע והיכולת להסתמך עליו כדי לכלכל את עצמם בכבוד ואלו שלא: חתך גדול מהאוכלוסייה שנדון מראש לבידוד מהעולם היצרני וטוב מספיק, במקרה הטוב ביותר, להיות פועלי טקסטיל.

העולם כולו עובר בימים אלו שינוי ומכיר בבעייתיות של מודל פיתוח התוכנה הקנייני ומשרד האוצר הישראלי איננו יוצא דופן בתחום הזה. מתוקף תפקידו כגזבר המדינה, מצויים בו אנשים המסוגלים לחשב מהי השקעה כדאית ונראה כי הם הגיעו למסקנה כי שימוש מושכל בקוד פתוח לסיפוק צרכי הממשל במקום ובצורה שבה הם הגיוניים למקבלי ההחלטות בארגונים השונים הינו השקעה טובה בעתיד המדינה. לא רק מפני שהיא תחסוך אי אלו שקלים היום, אלא מפני שהיא תייצר הרבה שקלים מחר והרבה הרבה יותר מזה: חברה ישראלית חופשית ושוויונית יותר.


הכותב הוא חבר ועד עמותת "המקור" וממקימיה, מנהל פורום לינוקס בנענע ויועץ תוכנה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by