ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אתם לא חייבים להיות לבד 
 
 זה מאוט מניין מה שאתה לגיט!   
 
רומי יצחקי

יותר ויותר אנשים מוצאים דווקא באינטרנט את הנחמה הנפשית שהם זקוקים לה. האם קבלת ייעוץ פסיכולוגי ברשת נחשבת לטיפול? מה חושבים על זה פסיכולוגים? ומה היה חושב סבא פרויד?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיליוני אנשים לבד. גם אם הם חלק ממשפחה, מזוג, או קבוצה, הם לבד, והם צריכים אוזן קשבת, צריכים עצה טובה, צריכים מישהו שיבין ללבם, שייתן כתף. ודווקא הרשת, זו שהמביטים בה מבחוץ אוהבים לספר לנו עד כמה היא מנוכרת, ולא אישית, והיא כולה קטסטרופה חברתית, דווקא היא מספקת את הדרך הקלה אל כתף שכזו. יותר ויותר אנשים מוצאים את המזור הנפשי שלהם באינטרנט. לפעמים הם מקבלים אותו מחברי הרשת שלהם, לפעמים הם מעיזים לחצות את קו הסטיגמה ולהתייעץ עם איש מקצוע באחד הפורומים היעודיים.

לדידם של יותר ויותר אנשים, הרשת התומכת הזו כבר נראית הגיונית וחלק מהחיים. אבל לאנשים שמולנו, פסיכולוגים ואנשי מקצוע, החיבור בין עולם האינטרנט ועולם הפסיכולוגיה אינו כזה מובן מאליו. באוניברסיטת תל אביב התקיים אתמול יום עיון בנושא התערבות פסיכולוגית ברשת, שבא לבדוק האם החוויות שאנחנו עוברים בפורומים באמת יכולות להיקרא "טיפול", ומה עושה האינטרנט להגדרות הפסיכולוגיות המקובלות. הכנס, שאורגן על ידי החוג לפסיכולוגיה, המרכז הבין-תחומי לחקר האינטרנט, האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ופורום הפסיכולוגים של מנהלי הפורומים ברשת, נבע מהתחושה שהמציאות משתנה, ושאיתה צריכה להשתנות צורת החשיבה של הפסיכולוגים.
 
בלי עתיד, בלי תקווה, עם חיבור
 בלי עתיד, בלי תקווה, עם חיבור   
מגלישה מקרית בפורומים, עשויים לחשוב שברגע שיש קשר בין איש המקצוע שמנהל את הפורום (שיכול להיות פסיכולוג, פסיכותרפיסט, פסיכיאטר או כל איש מקצוע שקשור לתחום) לבין המשתתף ששאל שאלה, מדובר בטיפול. קל לטעות ולחשוב שכך גם נראה טיפול בעולם האמיתי, ושכל מה שיש בו הוא ייעוץ ומענה לשאלות, חושש פרופ' גבי שפלר, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

אבל קבוצת דיון באינטרנט אינה טיפול, בוודאי לא במובן הקלאסי של המילה. ראשית, מקבוצת הדיון נעדר החוזה הטיפולי – אותו הסכם בין המטפל למטופל, שמגדיר את מטרות הטיפול, הקשר בין הצדדים, התשלום ותנאי הטיפול. בפורום יש קהל רחב שמשתנה, אין מחויבות להגיע בזמנים קבועים, וכל אחד יכול לעזוב בכל רגע שמתחשק לו.
 
 
דברים אחרים שמאפיינים את הקשר האינטרנטי ומקשים על הגדרתו כטיפול הם האנונימיות, שמונעת מהמטפל לראות מי מולו ולאבחן אותו בצורה מדויקת, העדר הקשר האישי, אי נטילת האחריות וחוסר השליטה של המטפל בסיום הטיפול.

חוץ מזה, באינטרנט כולם מומחים. למה לנו לפנות לאיש המקצוע ולבקש ממנו לאבחן מה בדיוק יש לנו ואיך לטפל בזה? אנחנו יכולים בעצמנו לקרוא הסברים מפורטים על כל התופעות הקיימות, ולהבין לבד שאנחנו סובלים גם ממאניה דיפרסיה, גם מחרדת נטישה, ובדרך גם אקרופוביה, דיכאון קליני, דיסלקציה ותסמונת התשישות הכרונית. תנו לי עוד חמש דקות, ואני גם מסדרת לכם את התרופה המתאימה לכל תופעה. דפנה הומינר, מנהלת פורום פסיכולוגיה בנענע מעידה כי התחושה שבאינטרנט כולם שווים ואין היררכיה, יחד עם הפגיעה בסמכות הפסיכולוג שמנחה את קבוצת הדיון, מחייבת את הפסיכולוגים ברשת להגדיר את התפקיד שלהם מחדש.
 
 

פרויד היה אוהב את זה

ובכל זאת, הרבה היבטים של האינטרנט הם דווקא יתרון כשמדברים על טיפול ברשת, מזכיר עדי פרי, מנהל האתר פסיכולוגיה עברית. קבוצת התמיכה נוחה וזמינה, גמישה לשעות שמתאימות לנו ולא מחייבת אותנו לצאת מהבית; היא מאפשרת לנו לשמור על האנונימיות שלנו, וכך להסיר את העכבות ולהרשות לעצמנו להחשף; בנוסף, היא מאפשרת לנו לקבל את מה שאנחנו צריכים, ולהתעלם מהשיקולים הכלכליים או התרבותיים שמונעם זאת מאיתנו.

אפילו כשפונים להגדרות הפסיכואנליזה הקלאסית של פרויד, לפי ד"ר ארנון לוי, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, מתברר להפתעתנו שדרישות המאסטר הזקן לאנונימיות, נייטרליות והימנעות, מתקיימות הכי טוב באינטרנט ומונעות קשר של תלות בין המטפל למטופל. ד"ר לוי מסכם כי כל עוד לא הצליחו לבודד את הגורמים שמייצרים את השינוי הטיפולי, לא ניתן לפסול שניתן לקיים את הטיפול בהצלחה באינטרנט. וגם אם אין שם "טיפול", הרי דבר מה טוב קורה שם ברשת, בין אדם לאדם, בין מצוקה לידע מקצועי.


הכותבת היא מנהלת הקהילות בנענע
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by