ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המלחמה על פי הטבעת 
 
 
הראל עילם, גיימר

המשחק 'מלחמת הטבעת' ממסמס את ההייפ סביב שר הטבעות ומזכיר להראל עילם את וורקרפאט 3, ולא בצורה מוצלחת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאנשים הטובים בחברת 'ווינדי יוניברסל', החברה שבבעלותה הזכויות לפיתוח משחקים המבוססים על ספרי 'שר הטבעות', יש כנראה פוביה די נדירה, אך מעניינת – פחד מכסף. איני יודע כיצד קרה שחברה השווה למעלה ממיליארד דולר מנוהלת על ידי אנשים אשר נרתעים כל כך מעצם הרעיון שאולי ירוויחו מעט כספים מההשקעות שלהם, שהם ממהרים להרוס כל פוטנציאל לכך. נשמע מגוחך? אולי, אבל אין דרך אחרת להסביר את שרשרת הטעויות הארוכה של החברה בשנים האחרונות, וחוסר היכולת שלה להבין כיצד לפתח את המותגים שבידם ('לארי' כמשחק קונסולות, מישהו?). משחק המחשב החדש בעולם 'שר הטבעות', War of the Ring, הוא רק האחרון בסדרת הפאשלות.

'מלחמת הטבעת' הוא משחק אסטרטגיה בזמן-אמת המבוסס על ספריו של טולקין בעולם הארץ התיכונה (ולא על הסרטים שיצאו לאחרונה). מדובר במשחק אשר נע בין בינוניות לכישלון - מבחינה טכנית, משחקית ובעיקר מבחינת ניצול המותג הנהדר. יש אולי להוסיף מילת הסתייגות ולציין שהמשחק עשוי להיות מהנה לעיתים קרובות - ובכל זאת, לא אמליץ על קנייתו, גם לא במחיר מוזל של 49 שקלים (שהמשחק בוודאי יצנח אליו עוד כמה חודשים, עקב חוסר הצלחה במכירות).
 

וורקראפט 3 וחצי

 
בבסיסו, 'מלחמת הטבעת' הוא חיקוי ישיר ליצירת המופת 'וורקראפט 3'. למען האמת, שני המשחקים כל כך דומים שייתכן בהחלט שאם 'מלחמת הטבעת' לא היה משווק על ידי אותה החברה שמשווקת גם את 'ווארקראפט 3', היינו רואים תביעה משפטית בנושא. ומה זה אומר? הכל, בעצם. שוב נאסוף שני סוגי משאבים - מזון, שמגיע מבאר, ומתכת המגיעה ממרבצי ברזל, שוב נקים צבאות קטנים וממוקדים, וגם הפעם נראה גיבורים חזקים במיוחד, היכולים לצבור ניסיון ולעלות בדרגות. אפילו הממשק כמעט ולא שונה, והעיצוב הגרפי הכללי של 'וורקראפט' – צבעוני ומצויר, ככל שזה לא מתאים לעולם האפל והמסתורי של שר הטבעות – מופיע גם פה, שלא לדבר על זווית המצלמה הידועה.

המשחק מתרכז בשתי הבריתות הגדולות של הארץ התיכונה – העמים החופשיים, הכוללים את בני האדם, האלפים, הגמדים והאנטים, כנגד כוחותיו של סאורון: סארומן והאורוק-האי שלו, ההרדרים המסתוריים מהמזרח, וכמובן האורקים והטרולים. הצבאות לפחות שונים זה מזה (כבר שיפור מחיקויי בליזארד אחרים בעבר), ומציגים טקטיקות שונות. קיים אפילו הבדל ייצוגי בשיטת בניית הבסיסים (אם כי היא שוב חיקוי של בליזארד) – בני האדם יבנו חוות על מנת לתמוך בצבאות גדולים יותר, בעוד כוחות סאורון יזהמו את השטח (בדומה לזרגים) ויבנו נוגשי עבדים על מנת לגייס לוחמים חדשים.

עד כאן המסקנה ברורה: המשחק נועד לשחזר את ההצלחה המדהימה של 'וורקראפט 3', שמכר למעלה מחמישה מיליון עותקים מסביב לעולם (או אולי כבר שישה? שבעה? מי סופר). כפיצוי על כך שהוא לא 'וורקראפט', החברה בנתה על כך שהיא תנצל את המותג המנצח של שר הטבעות – אבל כאן מתחילה שרשרת טעויות מצערת ולא ממש מובנת.
 

לא לפי הספר

ככה נראית מלחמה?
 ככה נראית מלחמה?   
לו אני הייתי מפתח משחק על 'שר הטבעות', כאשר יריבי המכובדים בחברת 'אלקטרוניק ארטס' בוודאי הולכים לנצל את הרשיון שלהם להפקת משחק על בסיס הסרט, הייתי מנצל את יתרונותיו של הספר. יש הרבה יותר תוכן ועומק בספריו של טולקין ממה שנראה בסרט. הייתי בונה על יתרונות המותג שבידי, ויוצר עולם מפורט, מערכה ארוכה ומרתקת, ומעביר כמה שאפשר מהספר אל תוך מסך המחשב. בכך, פונה לקהל חובבי טולקין הרציני עד מוות אך רחב, שבין כה וכה נמשך למשחק המבוסס על הספר ולא על הסרט. אבל, כאמור, האנשים בחברת וויוונדי אינם אוהבים כסף.

למה? כי עלילת המשחק (אם אפשר לקרוא לה כך) היא אוסף של שטויות. במשחק יש שתי מערכות. כל מערכה מורכבת מעשר משימות בלבד, כאשר השחקן בוחר איזו משימה (מתוך מבחר קטן) הוא מעדיף לבצע כעת. אין הרבה חופש בחירה, מכיוון שרבות מהמשימות דורשות שנשלים משימות אחרות קודם לכן - מה שלא מונע מהן להיות מנותקות זו מזו. כל משימה כוללת בתחילתה תקציר קצר וסרטון מבוסס מנוע. בסופה אין דבר. שום סרטונים, טקסט או תקציר המקשר בין המשימות השונות. אם לא קראתם את הספר, אין לכם בכלל סיכוי להבין מה קורה – וגם הסרט לא יעזור לכם.

ואם זה לא מספיק שהמשחק הורס את העלילה האדירה של טולקין על ידי כך שהוא קורע אותה לאוסף משימות הזויות ולא קשורות, הוא גם משנה לעיתים קרובות את העלילה עד כדי כך שהסרט נראה בהשוואה נאמן למקור. אראגורן מתקיף את מינאס מורגול? הרים בתוך העיר אוסיגליאת? רק משימה אחת עם אנשי אחוות הטבעת במלואה? מי, לעזאזל, חשב על המשימות האלו? לייצר משחק לטולקינאים, ואז לשנות את חומר המקור בצורה כל כך בוטה – זהו מתכון די בטוח להפסיד כסף.
 
 

צרות בארץ התיכונה

המשימות במשחק, ראוי לציין, בדרך כלל די מהנות וכוללות מטרות ראשיות, מטרות משניות ועיצוב מפות לא רע. הן עשויות היטב, אם כי הן קלות, קצרות ומעטות מדי. חלק מהמשימות מצליחות להעביר היטב את התחושה האפית של שר הטבעות, כמו 'נקרת הלם', אולי המשימה הטובה ביותר במשחק. הן עדיין לא משתוות למשימות המפורטות של 'ווארקראפט 3', אבל הן בהחלט צעד אחד לפני שאר התחרות. חלק מהעניין במשימות הוא הצורך לשלוט ב'נקודות הכוח' – בניינים או פסלים מיוחדים המסוגלים להעניק לצבא השולט בהם בונוסים די שימושיים. הקרב מסביב לנקודות האלו מכריע לעיתים קרובות את משימות היחיד והרשת.

בתחום המשחקיות, המשחק סובל מכמה בעיות קשות. תחילה, בעוד הממשק זהה כמעט לחלוטין לזה של 'וורקראפט', הוא לגמרי נטול קישור לכפתורים חמים. או, בהחלט יש קיצורים לייצור מהיר של יחידות, אבל הקיצורים האלו לא מופיעים בתוך הממשק (כמו ב-'וורקראפט', למשל). בכלל, השליטה במשחק אינה נוחה וטבעית כפי שאפשר ורצוי. אם זה לא מספיק, האינטליגנציה המלאכותית, הן שלך והן של צבא האויב, נכה במיוחד. היחידות לא מצליחות למצוא את דרכן בנתיב הקצר ביותר למטרה, והמחשב לעיתים קרובות לא מסוגל לזהות סכנה מעבר לטווח של כמה משבצות זעירות. לפיכך, לעיתים קרובות ניתן לנוע מיחידה בודדת אחת לשנייה ולחסל את האויב בקלות.

אפילו הגיבורים, הפיתוח החביב של 'וורקראפט' שכולם מחקים מאז, לא מקבלים הפעם את הכבוד הראוי להם. הם אומנם צוברים ניסיון ועולים בדרגות, אבל העלייה בדרגות אינה משפיעה בצורה משמעותית על המשחק או על היכולות של גיבורים אלו. הם לא אוספים חפצים או מתמקצעים. לגיבורים אומנם יש כמה יכולות מיוחדות מעניינות, אבל בכך נגמר ההבדל בינהם – מכל שאר הבחינות, הם כמעט זהים במהירות, נזק, כמות חיים ועליית דרגות ליחידות האחרות. חמור מכך, הגיבורים עולים דרגות במהירות הבזק: ניתן להעלות גיבור לדרגה עשירית (ומקסימלית) בתוך 10-15 דקות, דבר מטופש למדי בהתחשב בכך שחלק מהגיבורים מבלים עם השחקן לאורך מספר משימות. האלמנט הכיפי של משחקי תפקידים – הרצון לראות את היחידות שלך משתפרות עם הזמן – נעלם כאן כמעט לחלוטין.
 

רק עוד חיקוי

הדבר המקורי היחיד במשחק הוא 'נקודות גורל' – אלמנט מעניין שלא מצליח להציל את המשחק מבינוניות. בכל פעם שתגרמו נזק ליחידות או לבנייני האויב, תוכלו לצבור נקודות גורל. את הנקודות האלה ניתן לנצל לשדרוג הגיבורים שלכם, או להפעלת 'פלאים' - קסמים אדירים, אשר יכולים להטות קרבות שלמים. בני האדם, למשל, יוכלו לזמן אנט אדיר, בעוד שכוחותיו של סאורון יוכלו לזמן באלרוג או לרפא את מרבית היחידות בצבא שלהם. ישנם כחמישה 'פלאים' שונים לכל אחד מהצבאות, כאשר בני האדם זוכים לכמה פלאים קבועים ומאוד חזקים והאורקים זוכים בעיקר לפלאים זמניים אך חזקים.

מבחינה טכנית, המשחק עושה עבודה סבירה למדי, עם כמה חורים משמעותיים. אחת מהבעיות היא האיטיות שהוא סובל ממנה כאשר יש יותר מדי יחידות על המסך, בעיה שבולטת במיוחד במסך 'נקרת הלם' במערכה האנושית. אין שום הצדקה לכך שגם מחשבים חזקים יסבלו מאיטיות משוועת כאשר יש המסך מכיל פחות ממאה יחידות.

מבחינת הצליל במשחק, למרות שהמשחק לא זוכה להשקעה האדירה של הסרט, הוא עושה עבודה טובה למדי. הדיבוב ברובו לא רע (אם כי זה של גנדלף מזעזע), האפקטים הקוליים מצוינים ופס-הקול נע מסביר לטוב מאוד. מבחינה גרפית, המשחק נראה לא רע בכלל, עם מים זורמים ודשא נע ברוח, והוא בהחלט שיפור מעל 'וורקראפט', אם כי לא בצורה משמעותית.

אז מה אנו מקבלים בסופו של דבר? משחק שהוא לא יותר מאשר חיקוי, או שינוי קל, של 'וורקראפט 3'. התמיכה ברשת אינה מרשימה, העלילה הזויה לחלוטין ומועברת בצורה נוראית, המותג האדיר של 'שר הטבעות' נכתש לאדמה בניצול ציני עם יחידות שנזרקו יחד בלי שום הגיון ספרותי, רק הגיון משחקי. אם אתם חובבי טולקין, התרחקו מהמשחק. אם אתם חובבי משחקי אסטרטגיה, שחקו עוד קצת 'וורקראפט 3'. 'מלחמת הטבעת' פשוט לא שווה את הזמן שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by